"תכנית קיצור התורים של ליצמן והאוצר היא עבודה בעיניים, מצוקת אשפוז ומחלקות עולות על גדותיהן - זה מצג שווא", כך אמר היום (ראשון) אחד מבכירי מערכת הבריאות בישראל, מנכ"ל שירותי בריאות כללית הפורש, מר אלי דפס, במסיבת עיתונאים שכינס לרגל פרישתו שתיכנס לתוקפה ב-30 במאי. דפס מונה לתפקיד יו"ר דירקטוריון אל על, טרם הסתיים תהליך איתור מחליפו. מספר מועמדים ניגשו לתפקיד בתהליך חסוי ותוצאות המכרז צפויות להתפרסם בשבועיים הקרובים.
"חלק ממצוקת האשפוז שמציגים בתקשורת היא מצג שווא, כי התפתחה נורמה של אשפוז ארוך ומיותר שנובע ממניעים של תשלום. יש בתי חולים ממשלתיים שמשך האשפוז בהם בממוצע הוא שישה ימים וחצי, והרבה בתי חולים אחרים שבגין אותן הבעיות מאשפזים רק ארבעה ימים", אמר דפס, והסביר: "זו לא דלת מסתובבת. בדקנו את שיעורי החזרה לאשפוז וגילינו שהם דומים בבתי החולים. כל זה בגלל שיטת התמריצים - אם לבית החולים היה תמריץ הפוך, לטפל מהר כדי לקבל על זה כסף - הדברים היו נראים אחרת. היום הגישה היא 'תעשה לאט את הדברים ואתה תתוגמל'".
דפס פירט לאחר מכן באילו בתי חולים הנוהג מתקיים: בית החולים בנהריה, בית החולים שערי צדק, הדסה בירושלים וברזילי באשקלון. לדבריו, בהדסה ובבית החולים בנהריה מנסים לצמצם את התופעה. משרד הבריאות מודע לזה אך אינו מתערב בשיקולי אשפוז, וב-14 בתי החולים של כללית, לדבריו, אין כל נוהג כזה.
"בבתי החולים של כללית אין את התופעה הזאת, יש לנו דוחות פנימיים על אשפוזים ואם יש חריגה צריכים להסביר מדוע מאריכים את האשפוז ללא כל הצדקה", הוא אומר. "המיטות שבאמת חסרות ולא מדברים על זה בכותרות זה בפנימיות, במחלקות לטיפול נמרץ. לפתוח מיטות טיפול נמרץ זה אומר להוסיף תקנים, כלומר עוד כסף, ובגלל זה לא פותחים. יש מצוקה אדירה - אנחנו משכיבים היום בפנימיות אנשים שמתאימים לטיפול נמרץ וזה לא תקין. גם מיטות במחלקות אונקולוגיה אין מספיק. זו מחלה שלא מוצאים לה פתרון היא הולכת ומחמירה בהיבט השכיחות שלה. פחות מתים ממנה אבל יותר חיים איתה ואין איפה לטפל", הוסיף.
"לא זיהינו טעות במקרה של טובה קררו"
דפס גם מתח ביקורת חריפה על אחת מתכניות הדגל של שר הבריאות ליצמן על קיצור תורים בבתי חולים ובקהילה."התורים הארוכים הם אחד החוליים הגדולים ביותר במערכת הבריאות. ויש לנו דווקא מערכת בריאות איכותית, הבעיה שהיא לא זמינה, ובגלל שהיא לא זמינה היא לא רלוונטית, ולכן הרפואה הפרטית פורחת", אמר דפס. "שר האוצר וליצמן אמרו שנתנו שלושה מיליארד שקל שאותם יעבירו עד שנת 2018 בהדרגה כדי לקצר תורים, אבל משלים אתכם. זה לא יקרה", הוסיף.
דפס מנה את שאר הרעות החולות של מערכת הבריאות: מחסור חמור ברופאי משפחה, ששיעורם עומד על 0.65 לאלף בני אדם, היה אחד מהם. קופת חולים כללית הינו ארגון הבריאות השני בגודלו בעולם, ובארץ היא שומרת במשך שנים רבות על תואר הקופה הגדולה ביותר, עם 4.4 מיליון מבוטחים. אולם לדבריו, בעוד כמות המבוטחים רק הולכת ועולה, ביחס ישיר לגידול האוכלוסייה שעומד על 2% בשנה, כמות הרופאים נשארת קבועה, מה שיוצר בעיות נוספות.
"יש מחסור אדיר של רופאי משפחה, כמאתיים רופאים פורשים מדי שנה בממוצע ואין מספיק רופאים חדשים. אנחנו זקוקים ל-430 רופאי משפחה כדי שכל המבוטחים יקבלו טיפול כמו שצריך. היום אנחנו עומדים על מאה מסיימי התמחות, חייבים לקדם במהרה תכנית לאומית לגשר על הפער הזה, וזה לא שפותחים עוד פקולטה לרפואה באופק", הוא אומר ומונה את הצעדים שלדעתו יצילו את המצב: "חייבים להגדיל את המענקים. גם אונקולוגים אין מספיק. יושבים עשרות אם לא מאות רופאים בבית. אין תקנים. משרד הבריאות והר"י צריכים לקחת אחריות, לראות מהם צרכי המערכת ולבנות את מערכת הבריאות לא בכמות רופאים, אלא ברופאים שרלוונטיים למקצוע שלהם".
כמו כן, התייחס דפס לאי-השוויון במערכת הבריאות בין הפריפריה למרכז. לכללית ארבעה בתי חולים בפריפריה - בצפון, בית חולים העמק בעפולה וכרמל בחיפה; בדרום הארץ כללית מחזיקה בשני בתי החולים היחידים - סורוקה בבאר שבע ויוספטל באילת. לדבריו אי השיוויון מוכתב לקופה "מלמעלה". "אנשים לא מתים מאי-שוויון בבריאות, אלא מאיכות חיים ירודה. אופן חלוקת המשאבים בתחום הזה על ידי המדינה אינו מצמצם את הבעיה - לבתי חולים במצוקה צריכים לתת יותר ולא באופן שווה למרכז הארץ".
דפס שטח את השיפור המשמעותי שרשמה הקופה בזמן כהונתו באיכות הרפואית, שירות וחוויות המטופל, בשירותי הייעוץ הרפואי און-ליין של רופאי המשפחה ורופאי הילדים שמניבים נתוני שימוש גבוהים והן במאזן לקוחות משופר: "בשנת 2007 היינו במאזן שלילי של כ-27 אלף ובשנת 2009 אנחנו במאזן חיובי של 14 אלף". בכל הקשור לביטחון הצוותים הרפואיים, דפס מציין כי בכללית מונהגת תכנית הסברה ועבודה מול הצוותים בנושא ההתמודדות עם מטופל אלים או סיטואציות אלימות.
הדבר מוזכר נוכח רצח האחות טובה קררו, עובדת קופת חולים כללית בחולון. "אנחנו בחנו את המקרה ולא זיהינו טעויות", הוא מסכם, "מדובר באדם שלא ניבל את הפה, לא התפרץ. ראינו את הסרטון עשרות פעמים, הוא נכנס למרפאה, קיבל מטובה טיפול במשך שמונה דקות, ואז עשה את מה שעשה ויצא מהמרפאה בהליכה ולא בריצה. זה מעיד על תכנון מראש וזה מאוד קיצוני ונדיר. מאז המקרה יש רגישות יתר לנושא האלימות. אני לא יודע אם מדווחים יותר או שיש יותר מקרי אלימות, אבל אנחנו מטפלים בנושא. יש לנו סיירים, אנשי ביטחון שמסיירים בין הקופות וכשיש מקרה אלימות שמתחיל הם מוקפצים לשם מיד. הגברנו את השירות הזה".