פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ ממליץ למדינה לבחון החזרת החוק למיסוי דירה שלישית לכנסת

      בית המשפט הורה לממשלה להגיב להצעתו להחזיר את החוק, פרי יוזמתו של כחלון, לוועדת הכספים. זאת, לנוכח ההליך הבעייתי שבמסגרתו אושר החוק. נשיאת העליון מתחה ביקורת על ההליך: "הדיון בחוק נעשה 'מהר מהר'". בקואליציה מעריכים שמשרד האוצר יתנגד להצעה

      בג"ץ ממליץ למדינה לבחון החזרת החוק למיסוי דירה שלישית לכנסת
      עריכה: ניר חן

      בג"ץ הורה היום (שלישי) לממשלה להגיב עד יום ראשון להצעתו להחזיר את החוק למיסוי דירה שלישית לוועדת הכספים – לנוכח ההליך הבעייתי שבמסגרתו אושר החוק. על המדינה יהיה למסור לבית הדין הגבוה לצדק אם היא מסכימה להצעה ואם לא, לנמק מדוע. גורמים בקואליציה מעריכים כי משרד האוצר לא יסכים לדיון מחודש בחוק בוועדת הכספים, ושזו תהיה תשובת המדינה לבג"ץ.

      הדיון בבג"ץ עסק בעתירות שהוגשו נגד החוק בידי חברי כנסת מהאופוזיציה, בראשם יו"ר האופוזיציה וראש המחנה הציוני יצחק הרצוג, וכן משקיעים ובעלי דירות. הוא התמקד בפרוצדורת החקיקה המהירה שהובילה לאישור החוק, כשלטענת העותרים, בנוסח המקורי של החוק הוכנסו שינויים שהובאו בבהילות בפני וועדת הכספים.

      במהלך הדיון מתחה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ביקורת על האופן שבו נחקק החוק. דבריה של נאור גובו על ידי שופטים נוספים שישבו בהרכב. "למה לא היה אפשר לחכות מספר ימים עם הדיון בחוק?", שאלה הנשיאה נאור במהלך הדיון. "עיון בפרוטוקולים של ועדת הכספים מלמד שהדיון בחוק נעשה 'מהר מהר'. חברי הכנסת דנו בחוק בשעת לילה מאוחרת, אחרי שני לילות שבהם עבדו עד שעה מאוחרת זה הרי לא פיקוח נפש".

      לקריאה נוספת:
      בג"ץ ידון בעתירה נגד מס דירה שלישית: "החוק צריך להימחק מהיסוד"
      היועמ"ש לבג"ץ: אל תתערב בחקיקה של מס דירה שלישית - הפגם בהליך אינו ברף הגבוה
      בעלי עסקים מהדרום עתרו נגד מס דירה שלישית: "הדירות הן קרן פנסיה"

      שופטי בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, מרים נאור ואליקים רובינשטיין בדיון הבוקר, אפריל 2015 (נועם מושקוביץ)
      "זה לא פיקוח נפש". מרים נאור בבית המשפט (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      השופטת אסתר חיות, שהצטרפה לביקורת של הנשיאה נאור, אמרה: "במועד שהחוק הועבר, לא הייתה לאף אחד אפשרות מעשית להסתכל על השינויים בחוק, משום שכל חברי ועדת הכספים דנו בכלל בעניין אחר. באופן אמתי הם ראו את זה בפתח הדיון עצמו. בסביבות 23:00 בלילה".

      היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הודה כי אין ספק שנפלו פגמים חמורים בהליך החקיקה. "גם המדינה מודה, בלשון של היום, ש'קפץ לה הגן'", מסר עו"ד ינון. "במשך שבע שנים לא הוצאתי מכתב כפי שהוצאתי בעניין חוק מיסוי דירה שלישית. לא רצינו לתת תחמושת לאופוזיציה ולעותרים, אלא לתקן את הליכי החקיקה".

      לדבריו, "הרגשנו שלא יכול להיות שרפורמה מרכזית ושנויה במחלוקת כזו תהיה עם פגמים כאלו. לא היה דבר כזה בשנים האחרונות. גרוע מאוד אם הדרך שבה התקבל החוק תקבל לגיטימציה. אם ההליך שהוביל לחוק הזה יאושר כל הליכי החקיקה בכנסת יקרסו".

      טקס חתימת הסכם גג בעיר עכו 3 במאי 2017 (אדריאן הרבשטיין)
      יוזם החוק. כחלון (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      השופטת חיות התייחסה לדבריו של עו"ד ינון ואמרה לנציגת המדינה: "הממשלה אומרת שצורת חקיקה כזו נהוגה בכנסת בדרך כלל, אבל עומד כאן היועץ המשפטי לכנסת ואומר שהוא לא ראה דבר כזה".

      בתגובה טענה נציגת המדינה, עו"ד שוש שמואלי, כי השינויים שנערכו בחוק לפני שהובא לדיון בוועדת הכספים היו מועטים יחסית, ובוצעו כולם לבקשתם של חברי הוועדה. "ברור שדיון טוב ואידיאלי לא היה מתקיים ככה. החוק בסופו של דבר עבר ברוב של חברי כנסת כשהם מודעים לשינויים שנערכו בו. מדובר בשינויים נקודתיים שחברי הוועדה עצמה ביקשו אותם. חברי הכנסת היו לגמרי בעניינים".

      למרות ההסתייגויות של שופטי העליון מהליך החקיקה, עסק הדיון גם בשאלה המשפטית: אם האופן הבהול שבו נערך הדיון חוצה את הרף שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון – הקובע כי ניתן לבטל חוק במקרה שבו "לא הייתה אפשרות מעשית" לחברי הכנסת לעיין ולדון בחוק לפני ההצבעה עליו. השופט מני מזוז הטיל ספק בנוגע לסוגיה זו. "לוח הזמנים מצביע על כך שהייתה אפשרות לדון בחוק, גם אם לא אופטימלית ומלאה. התהליך עצמו נמשך חמישה חודשים. הרף שנקבע בפסיקה גבוה מאוד".

      באופוזיציה בירכו על החלטת בג"ץ: "בהליך החקיקה נפל פגם חמור"

      ראש האופוזיציה הרצוג, מהעותרים נגד החוק, בירך היום על הוראת בג"ץ. "טוב תעשה המדינה אם תקבל את המלצת בג"ץ, שקיבל את המלצת עתירתי ועתירת חבריי להחזיר את החוק לדיון מחודש ולחוקק אותו על פי הליכי החקיקה התקניים", מסר בתגובה.

      יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, הכנסת 25 בינואר 2017 (נועם מושקוביץ)
      "הדמוקרטיה וזכויות האזרחים שנרמסים ברגל גסה". הרצוג (צילום: נועם מושקוביץ)

      "הקרב הוא לא על חוק כזה או אחר, אלא על הדמוקרטיה וזכויות האזרחים שנרמסים ברגל גסה, תוך פגיעה במעמד הכנסת ובתפקידם של חברי הכנסת כגורם מבקר ומפקח של הליכי החקיקה שנועדו להגן אזרחי מדינת ישראל. היום מדובר בחוק מיסוי ריבוי דירות, מחר יהיה זה חוק הלאום שיבדיל בין אזרחי ישראל. כשבשני המקרים מדובר ברמיסת המיעוט והדמוקרטיה", הוסיף הרצוג.

      ח"כ מיקי רוזנטל, יוזם העתירה, מסר: "אם תתקבל הצעת שופטי בג"ץ להחזיר את החוק עד לשלב הקריאה הראשונה המשמעות היא ביטול החוק בפועל. ההצעה טומנת בחובה אמירה כי בהליך החקיקה נפל פגם חמור ובלתי סביר".

      "אמירות השופטים היו ברורות והעובדה כי נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור נזפה בנציגת המדינה שלא תאיים על בית המשפט מפני התערבות בהחלטות פוליטיות לכאורה, הציגה עמדה דמוקרטית ברורה: גם אם נבחרה הממשלה למשול, אין הדבר מסמיך אותה לעשות כרצונה ולרמוס את עקרונות הדמוקרטיה הישראלית".

      ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני ומרכזת האופוזיציה, אמרה כי "בית המשפט העליון מחפש כל דרך לבטל את החוק בלי להגיד שהוא מבטל. גם מהדיון הזה התברר פעם נוספת שההליך היה מחטף והממשלה לא סופרת את האזרחים והאזרחיות שלה".