מאת אורי בר-שביט
לפני 13 שנה נבחר אלי כהן, "קוקוס" בפי החבר'ה, לכדורגלן העונה. לא הרבה זוכרים. האיש למשימות מיוחדות של הפועל ת"א בשנות ה-80', התוספת הלוחמנית לברק של משה סיני. מאז עברו כמה שנים, סיני מאמן את הנבחרת האולימפית, את גילי לנדאו אפשר למצוא דרך קבע על הקווים בליגה הלאומית, אבל את אלי כהן, כך נראה, מתחילים כבר לשכוח.
- אלי כהן, איפה אתה היום?
"עובד עם גיסי בחומוסייה ביפו. כבר שנתיים וחצי אני מחוץ לכדורגל, מאז שאימנתי את הפועל בת ים. אני עדיין רואה את העתיד שלי כמאמן כדורגל, אבל רק בליגת העל או בלאומית א' ורק בבוגרים. אם הייתי רוצה, הייתי מקבל איזו קבוצת נוער, אבל אין לי סבלנות לזה".
- למה אין לך ביקוש?
"אם הייתי קרוב להתאחדות או גר בפתח-תקווה אז הייתי מסודר. אני לא מאלה שמלקקים למי שצריך ובגלל זה אני נשאר בחוץ. הפנייה האחרונה אלי הייתה מבית"ר ב"ש לפני שנה וחצי, אבל אז פרסמו שמצאו אצלי בבית רכוש גנוב והעניין נפל.
"יום אחד בחמש בבוקר דופקים בדלת ונכנסים איזה 20 איש, מפקד משטרת חולון, כמה חוקרים, עיתונאים וטלוויזיה, עם צו חיפוש שאומר שיש לי מכונה להדפסת כסף בבית. חיפשו שעתיים וחצי, לקחו דברים לתחנה ובסוף החזירו הכל והתנצלו על כל הסיפור. מאז אנשים כנראה מפחדים לעבוד איתי. ככה זה, עושים עליך כזאת כתבה ומוציאים אותך שחור".
- למה דברים כאלה נופלים דווקא עליך, מישהו מחפש אותך?
"וואלה, אין לי מושג. באמת שאני לא יודע".
- אתה עדיין מרגיש מזוהה עם הפועל ת"א?
"כן. אני אוהד של הקבוצה, הולך לכל משחקי הבית. הילד שלי, עידן, משחק שם בילדים א' אצל יובל קפיטולניק. אני מרגיש קרוב".
- קרוב קרוב, אבל מקום במועדון לא מצאו לך.
"הפועל ת"א מנוהלת בצורה טובה, אבל אם באמת אפשר לדבר על בעיה בקבוצה, כמו גם ברוב הקבוצות בארץ, זה שלא משולבים שחקני עבר".
- למה זה קורה?
"צריך לשאול אותם".
- בוא נחזור לימים שלך על המגרש, מה הרגע הכי יפה שהיה לך בקריירה?
"השיא היה החזרה עם הפועל ללאומית. היו לי אליפויות, משחקים בנבחרת, נבחרתי כשחקן העונה, אבל הרגע הכי מתוק היה הניצחון 0:6 על רמת עמידר, שהחזיר אותנו לליגה. זה היה הרגע הכי חשוב של הפועל, הרגע שהתחיל את הדרך חזרה לצמרת, אחרת היא הייתה יכולה להפוך להפועל ב"ש או מכבי יפו".
אדום מתוק
בשבת הפועל ת"א מארחת את מכבי חיפה. מהרבה בחינות זו ההזדמנות האחרונה של האדומים להיצמד לקטר הירוק. לפני 14 שנה, בעימות זהה, להפועל הייתה הזדמנות אחרונה מסוג אחר.
מכבי חיפה אחרי שתי אליפויות רצופות עם שלמה שרף הגיעה במחזור האחרון של עונת 85'-86' לבלומפילד, כשתיקו מספיק לה לאליפות. הפועל הייתה חייבת ניצחון בשביל להביא לכריש, דוביד שווייצר ז"ל, את התואר. תוסיפו לכל אלה את השידור הישיר הראשון של משחק בליגה הלאומית.
הסוף ידוע. היה זה אולי האחד אפס הקטן הכי גדול בהיסטוריה של האדומים.
אתה עוד זוכר את משחק האליפות מול מכבי חיפה ב-1986?
"זה היה לדעתי אחד המשחקים הגדולים שהיו בארץ. משחק במחזור האחרון, ראש בראש, משחקים על כל הקופה, שידור בטלוויזיה, שאז היה אירוע מיוחד. אחרי הגול, שהיה חוקי למהדרין (הנבדל הפסיבי של לנדאו בדקה ה-86, א.ב.), רצינו שהמשחק כבר ייגמר. שמתי רגל לרפי אוסמו הגדול ושריר הוציא לי אדום. אז נשכבתי על הדשא ועשיתי הצגה שאני לא יכול לזוז. שריר אמר לי לקום, אבל אני המשכתי ואמרתי לו שאני לא יכול לזוז ושאני צריך שיבואו להוציא אותי, הכל בשביל למשוך עוד קצת זמן. זה כרטיס אדום ששווה היה לקבל ".
- יש איזה שחקן היום שמזכיר לך את עצמך?
"יוסי אבוקסיס. הוא האלי כהן של בית"ר ירושלים. לראות את בית"ר בלי יוסי זה כמו שהיה אז לראות את הפועל בלי אלי כהן, זה לא אותו דבר. כשיש לך מישהו כזה בקבוצה, לא משנה באיזה כושר הוא נמצא, הוא תמיד צריך להיות במגרש. גם כשהוא לא בכושר הוא זה שנותן לקבוצה את הנשמה".
- יש רגע או החלטה שקיבלת לאורך הקריירה שאתה מתחרט עליהם?
"אם הייתי מתחיל היום את הקריירה מחדש, אז הייתי דואג יותר לקשרים עם העיתונות וליחסי ציבור. לי זה לא היה נראה חשוב והרבה בגלל זה אני עכשיו מחוץ למערכת".
- אתה רואה את זה כמחמאה או עלבון, שזוכרים אותך בעיקר כנשמה וכסחן ופחות כשחקן?
"מה רע בזה? בעיניי זו מחמאה. חוץ מזה, תראה לי שחקן הגנה אחד מהתקופה שלי שהייתה לו יותר טכניקה משלי. התחלתי לשחק כמגן ובלם ובהמשך שיחקתי בכל התפקידים על המגרש חוץ משוער. בתקופה בארצית אפילו שיחקתי חלוץ בכמה משחקים. הרקורד שלי, השערים והתארים, מדברים בעד עצמם".
הקומונה מפתח-תקוה
- איך אתה רואה את הכדורגל שלנו באופן כללי?
"הכדורגל תקוע. עיקר הבעיה זה שלא משקיעים בנוער. תראה בהפועל ת"א, 2,500 ילדים משחקים במגרש וחצי, אני רואה את זה ומתבייש. חסרים לנו מהירות וכוח וזה רק בגלל שלא עובדים כמו שצריך עם הילדים. זה קשור לאיך שהכל מנוהל.
"אני לא רוצה לפתוח את הפה יותר מידי כי אני רוצה עוד לעבוד בכדורגל, אבל אם הייתי לגמרי בחוץ הייתי אומר את כל מה שיש לי. תראה מי מנהל את ההתאחדות ואת הטוטו, מאיפה באו אלה שעומדים בראש, הקומונה מפ"ת ותבין בעצמך איך עובדים על האנשים. תאמין לי,טוטו אני לא אשלח אפילו באגורה ואם הייתי פותח את הפה אף אחד לא היה ממלא טור אחד של טוטו, אבל אני מעדיף לשתוק".
- בתקופתך לא היו הימורים?
"איפה, מה פתאום. מי שמע על זה בכלל ".
- מה אתה חושב על הפרשה בנבחרת האולימפית?
"אם זה היה לפני המשחק, זה שערורייה וצריך להעניש אותם בכל החומרה, אבל אם זה היה אחרי המשחק, אז שלא יבלבלו במוח. הדברים האלה לא חדשים, זה היה קורה בכל הקבוצות והנבחרות גם בארץ וגם בעולם. גם מאמנים וגם עוזרי מאמנים היו מזמינים אליהם בחורות. אני נגד כל הדיבורים האלה שאסור לשחקנים ללכת לקזינו וכל זה, מה, יגידו לאנשים מה לעשות בזמן הפנוי שלהם? אני גם לא חושב שזה ניצול של הבחורה, למה היא לא נהנתה?".
- אולי זה הפרסום והכסף הגדול שמוציאים את השחקנים מפרופורציות?
"שירוויחו ושייהנו. כשהם ייגמרו עם הכדורגל, אף אחד לא יסתכל עליהם, תאמין לי".
- לסיום, מה התחזית שלך לשבת?
"אחד אפס קטן. זה מה שאני רוצה ומאמין וזה מה שיהיה".