ההודעה של ראש הלשכה המדינית היוצא של חמאס חאלד משעל כי איסמעיל הניה הוא יורשו הנבחר אינה מפתיעה, מאחר שזהו מהלך שנצפה הרבה חודשים לאחור כשהיה ברור שהמרוץ הוא בין שניים: מוסא אבו מרזוק, איש הנהגת חו"ל וסגנו של משעל, שהיה בעבר גם ראש הלשכה, לבין הסגן השני הניה, איש עזה. הבשורה המשמעותית ביותר מהמינוי של הניה היא ההשתלטות של רצועת עזה על מוקד הכוח המשמעותי ביותר בחמאס, הלשכה המדינית.
במשך 21 שנים עמד בראשות הלשכה משעל, תושב הכפר סילוואד שליד רמאללה. כפר מוכר וידוע, במצב כלכלי טוב יחסית. בכל השנים הללו פעל משלל בתי מלון בחו"ל ומדירות פאר בדמשק, בקטאר ובירדן. המינוי של הניה מהווה מסר של שינוי לפחות ברמה האישית: ראשית, מדובר ביליד עזה שגדל בה כל חייו. שנית, הניה הוא תושב מחנה הפליטים שאטי, הכי רחוק שניתן לדמיין מכל מלונות הפאר של קטאר.
ויתרה מכך, הניה גם ידוע כ"איש של העם", כזה שיקנה מנת פלאפל בדוכן הפשוט ביותר ויסייע לאישה מבוגרת לחצות את הכביש. רחוק מהתדמית הנהנתנית של צמרת חמאס בחו"ל. הניה, כראש לשכה מדינית, יחד עם הבחירה ביחיא סינוואר כראש חמאס ברצועה, ממחישים עד כמה עזה הפכה ללב הארגון, בעוד שאר האזורים שבהם פועל הארגון - הגדה, חו"ל ובתי הכלא הופכים להיות שוליים.
עם זאת, אין מדובר בבשורה מדינית או אידיאולוגית יוצאת דופן. הניה, בן 54 בלבד, נחשב אמנם בתוך הארגון למתון, בטח בהשוואה ליחיא סינוואר, אך הוא בסך הכל מייצג את המיינסטרים של חמאס בימים אלה. כזה שחותר להפסקת אש בעזה, אולם ודאי לא להכרה בישראל או למשא ומתן לשלום עמה. הוא מהתומכים של מסמך העקרונות החדש שהציג פנים ידידותיות קצת יותר של חמאס כלפי המערב, אך הוא גם לא אחד שייצא למרוד בעקרונות שהנחו את הארגון מאז הקמתו.
במובן הזה הניה הוא "בן חמאס" קלאסי: הוא למד באוניברסיטה האסלאמית, הפך שם למנהיג סטודנטים, לימד באוניברסיטה והתמנה למנהל לשכתו של המייסד שייח אחמד יאסין. במשך שנים רבות ליווה את השייח באשר הלך, ולמעשה הקרבה שלו למנהיג הרוחני של הארגון סייעה לו להתבלט מעל רבים אחרים מבני דורו וגילו.
לא ברור בשלב זה היכן צפוי להתגורר הניה, אם יישאר ברצועת עזה או שמא יעזוב לחו"ל. אתמול עוד התעכב מלצאת מהרצועה על אף שהמצרים הודיעו על פתיחת מעבר רפיח. אם יישאר בעזה, עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות על יכולותיו לצאת לפגישות מדיניות או לגיוס תרומות. וכמובן, בעת מלחמה, ניתן לשער שישראל תנסה לפגוע בו. כך או כך, אם יפעל מחו"ל או מהרצועה, יהיה מעניין לראות את יחסיו עם המנהיג של חמאס בעזה סינוואר, שאמור לפעול כעת מתחתיו על אף שמבחינת "ותק", סינואר שהוא בן גילו של הניה, נחשב למעט וותיק יותר.
לסינואר יש גם את העבר הקרבי, שאין להניה, ולכן הוא נהנה מתמיכה רבה בזרוע הצבאית. כלל לא בטוח שבעימות בין סינוואר להניה, הזרוע הצבאית תעשה בהכרח מה שיחליט ראש הלשכה המדינית הכללית, וסביר יותר שתבצע את הוראותיו של המפקד בעזה. אחד הדברים שעמדו לזכותו של הניה בהצבעה על ראשות הלשכה המדינית הייתה תדמיתו כ"איש של העם". הניה נהנה מפופולריות רבה ותמיכה בקרב רבים מהפלסטינים, בעזה ובגדה.
סקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שבמקרה של בחירות בגדה ובעזה הניה מצליח לנצח את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אולם היה מפסיד למרוואן ברגותי, מארגנה של שביתת הרעב בכלא. ההחלטה של צמרת חמאס לבחור בהניה מהווה המשך ישיר כמעט להצגה של "מסמך העקרונות". כלומר, ניסיון לשדר לציבור הפלסטיני, הערבי והמערבי כי חמאס הופך להיות מתון יותר, פרגמטי ומעשי. חמאס מודל 2017 אינו עובר שינוי אמיתי, אך לפחות מנסה לשווק שינוי שכזה לעולם. עבור הארגון היעד הסופי בכל מהלך "המיתוג מחדש", הוא להוות חלופה לאש"ף ובבוא היום להחליפו כנציג של העם הפלסטיני.
ומה באשר לישראל? ההבטחות לחסל את הניה תוך 48 שעות אם לא יחזיר את גופות החיילים הנעדרים נשכחו כבר ממזמן. שר הביטחון אביגדור ליברמן וראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם מערכת הביטחון כולה, מעדיפים את המשך שלטון חמאס נוסח הניה ברצועה - כזה שפועל לאכוף שקט בגבול עזה ועוצר פעילים סלפים שמתכננים פיגועים או ירי רקטות, ולא להגיע למצב שבו הרצועה תתדרדר לכאוס שעליו ישתלטו אט-אט כנופיות קיצונים חמושות. עכשיו רק נותר לקוות שחמאס של הניה ייתן את הטון ברצועה, ולא חמאס של סינוואר.
(עדכון ראשון: 23:03)