וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרסום ראשון: השרים ידונו מחדש בשבוע הבא ב"חוק הלאום"

4.5.2017 / 0:20

הסערה חוזרת? שנה וחצי לאחר שהוקם צוות שנועד לגבש נוסח מוסכם לחוק השנוי במחלוקת, הוא יעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. יוזם החוק, ח"כ דיכטר: "ישראל חייבת להיות מסוגלת להכריז כי היא נושאת בגאון את זהותה היהודית"

צילום: לע"מ עריכה: יוסי אלטר

(בווידאו: נתניהו תוקף את החלטת אונסק"ו בדבר הריבונות הישראלית בירושלים, אתמול)

ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון ביום ראשון הקרוב ב"חוק הלאום" השנוי במחלוקת, שיזם חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) – כך נודע לוואלה! NEWS. הצעת החוק, שמאפשרת להעדיף את זהותה היהודית של ישראל על פני משטרה הדמוקרטי, עלתה לדיון לפני כשנה וחצי, אולם צוות קואליציוני שנועד לגבש נוסח מוסכם לחוק לא הגיע למסקנות.

בשנים האחרונות הוצגו בכנסת גרסות שונות לחוק דומה, וראש הממשלה בנימין נתניהו אף הבהיר כמה פעמים שבכוונתו לקדם חוק יסוד שיעגן הכרה רשמית בכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לפני שנה וחצי מינה נתניהו את השר צחי הנגבי לעמוד בראש הצוות הקואליציוני, אולם זה התכנס פעמיים בלבד, ולא הצליח לגבש נוסח מוסכם לחוק.

עוד בוואלה! NEWS:
הממשלה אישרה את הליך החקיקה להקמת תאגיד החדשות החדש
משבר השבת: בליכוד מתנגדים לדרישות החרדים סביב חוק המרכולים
בשל החלטת אונסק"ו: ישראל תקצץ מיליון דולר נוספים מתקציב האו"ם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וח"כ צחי הנגבי, פתיחת מושב הקיץ של הכנסת. 23 במאי 2016. נועם מושקוביץ
ראש הממשלה טען כי יקדם חוק ברוח דומה. הנגבי ונתניהו/נועם מושקוביץ

הסעיף הראשון בהצעת החוק הנוכחית של דיכטר קובע כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי", וכי כל החקיקה הישראלית תפורש לפי סעיף זה. בסעיף נוסף בהצעת החוק מופיעה ההסתייגות, לפיה מטרת החוק היא "לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

העיקרון השלישי מקבע כחוק יסוד את סמלי המדינה – ההמנון, הדגל וסמל המנורה, וכן מקנה מעמד רשמי לימי הזיכרון והעצמאות. ההצעה מאמצת גם את חוק השבות ואת הקריאה לחיזוק הזיקה בין ישראל לקהילות היהודיות בתפוצות. עיקרון נוסף מחייב את המדינה להעניק סיוע ל"בני העם היהודי הנתונים בצרה".

כמו כן, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי המדינה "תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת גזע או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו". בהתייחסות למקומות הקדושים, קובע החוק כי אלו יהיו שמורים "מפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות".

ח"כ אבי דיכטר, אירוע שבתרבות כפר סבא. 21 במאי 2016. ניב אהרונסון
"השאיפה הפלסטינית למחיקת המדינה כבר איננה מוסתרת". דיכטר/ניב אהרונסון

נוסח החוק של דיכטר זהה חלקית לחוקים נוספים שהוצגו בעבר, והוא קובע כי "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". ההצעה הנוכחית קובעת גם כי את החוק ניתן יהיה לשנות רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות.

על החוק העדכני חתומים חברי כנסת מסיעות מהליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו, לצד שני ח"כים ממפלגת כולנו. זאת, על אף שמפלגתו של משה כחלון הבהירה כי היא מתנגדת להצעה. ח"כ דיכטר הסביר כי החליט לקדם את ההצעה פעם נוספת נוכח העיכוב של הצוות הקואליציוני לגיבוש החוק, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים.

''אנו חיים במציאות בה השאיפה הפלסטינית למחיקת מדינת הלאום של העם היהודי כבר איננה מוסתרת", הסביר דיכטר, "מדינת ישראל, הדורשת מיריביה להכיר בה כמדינתו של העם היהודי, ומבקשת בצדק מתומכיה בעולם גיבוי לדרישה זו, צריכה להיות מסוגלת להכריז בנורמה החקיקתית העליונה הנוהגת בה, כי היא עצמה נושאת בגאון את זהותה זו''.

(עדכון ראשון: 19:06)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully