אבו מאזן יפגוש את טראמפ עם גיבוי ערבי - אך עם ציפיות נמוכות

יו"ר הרשות ייפגש לראשונה עם נשיא ארה"ב, באירוע שעצם קיומו מחזק את מעמדו הרעוע. אנשיו יתרכזו במניעת מהלכים שייצרו אי שקט, כמו העברת השגרירות לי-ם. בינתיים, חמאס הציג אמנה חדשה - שמשרתת בעיקר יחסי ציבור

עריכה: שניר דבוש

(בווידאו - אבו מאזן בוועידת הפתח ברמאללה: "אם טראמפ יהיה שקול, מאוזן וצודק אז אהלן וסהלן")

עוד בוואלה! NEWS

5 טיפים שיעזרו לעובדים שלכם לחזור לשגרה

בשיתוף נספרסו
לכתבה המלאה

ארבעה חודשים לאחר כניסתו לבית הלבן, יפגוש היום (רביעי) נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לראשונה את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. למרות הרושם שנוצר מהצהרות בכירים פלסטינים, אין ציפיות יתר בשלב הזה בקרב אנשיו של אבו מאזן, וישנם גם לא מעט חששות מהלא נודע.

עם זאת, במובן מסוים, החשוב מכל עבור אבו מאזן נעשה כבר לפני כמה שבועות, כאשר טראמפ התקשר והזמין אותו לביקור בוושינגטון. עצם ההזמנה היא הישג משמעותי מבחינת יו"ר הרשות ואנשיו, מאחר שעד לאותה נקודה, נוצר חשש כי בכוונת טראמפ להתעלם ממנו. ההזמנה, ומימושה היום, מעניקות זריקת מרץ לאבו מאזן.

רצון למנוע אי שקט. אבו מאזן עם השליח האמריקני ג'ייסון גרינבלט (צילום מסך: מתוך טוויטר)

האיש "הלא רלוונטי" לראיית ירושלים וקהיר, שב באחת להיות הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני. קולות הביקורת בקהיר נגד אבו מאזן ובעד יריבו בפתח מוחמד דחלאן נדמו לפתע, וגם ישראל תיאלץ להתמודד כעת עם המשמעויות של השיפור ביחסים בין הנשיא הפלסטיני ועמיתו האמריקני. כך שעצם הביקור בבית הלבן וקבלת הפנים מהווים מבחינת עבאס הישג, אמנם סמלי, אך בעל משמעות רבה.

מעבר לסמליות, אנשיו של אבו מאזן באים לוושינגטון בעיקר עם רצון למנוע מהלכים שיפגעו ברשות וייצרו אי שקט. המשלחת הפלסטינית שהכינה את הביקור שבה מוושינגטון, ככל הנראה, ללא הישגים בכיסה או הבטחות משמעותיות ומכאן החשש הגדול.

הרשות צפויה לבקש ראשית למנוע את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, אך לבכירים הפלסטינים לא ניתנה עד כה הבטחה מפורשת שצעד כזה לא ייצא לפועל. לשם כך נועד אבו מאזן לפני צאתו לוושינגטון עם מלך ירדן עבדאללה ועם נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי. אבו מאזן ביקש להגיע לבית הלבן עם גיבוי ערבי של המדינות הסוניות המתונות, ונראה שהצליח בכך: ירדן, מצרים וגם סעודיה כבר הבהירו לוושינגטון שהן מתנגדות למהלך שכזה.

חשש הדדי מפני מהלך מדיני מאחורי גבם של הצדדים. טראמפ ונתניהו (צילום: אי-פי)

אבו מאזן ינסה גם לבלום את היוזמה שהועלתה בקונגרס האמריקני, להפסיק את התמיכה ברשות הפלסטינית כל עוד היא משלמת לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל. מבחינה ציבורית, הרשות אינה יכולה לעצור תשלומים כאלה, ומהלך כזה ייחשב התאבדות פוליטית. עם זאת, ייתכן שיימצא פתרון מסוים אם מוסדות אש"ף יטפלו בנושא במקום הרשות עצמה. למעשה, לשם כך הופרד בעבר המשרד לענייני אסירים מהממשלה הפלסטינית, ונותר תחת חסות אש"ף.

סוגיה נוספת, מהותית יותר, הגורמת לחשש בצד הפלסטיני – וגם בזה הישראלי – היא מפני מהלך מדיני או מתווה שרוקם הנשיא טראמפ מאחורי גבם של הצדדים וייכפה עליהם. הפלסטינים חוששים שטראמפ יאלץ אותם לחזור למשא ומתן מול נתניהו ללא טיפול בבנייה בהתנחלויות, ויציג מתווה מדיני שאינו מתחשב כלל בדרישותיהם בירושלים - או כזה המבקש להגיע תחילה לפתרון זמני, ורק לאחר מכן למתווה קבע.

בהקשר הזה, ברשות לא מעוניינים לראות בכינוס ועידת שלום בינלאומית בהשתתפות מדינות ערב ללא תמורה מהצד הישראלי. בסופו של דבר, המסר של אבו מאזן לטראמפ יהיה פשוט למדי: "כמי שתומך בהסכם שלום ישראלי פלסטיני, עליך לבחור בין פתרון שתי המדינות או המשך הבנייה בהתנחלויות. ביחד זה לא הולך".

חמאס מתגמש, אך שומר על עקרונותיו

לא רבים שמו לב שבמסיבת העיתונאים שכינס ביום שני בערב חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, הוא הציג את "מסמך העקרונות והמדיניות הכללית" של הארגון, אך לא הציג אמנה חדשה שתחליף את זו הישנה. כלומר, במובנים רבים חמאס סירב להיפרד מהאמנה הישנה, אך הציג מסמך חדש המיועד בעיקר ליחסי הציבור של הארגון באחת מתקופות השפל הקשות ביותר שלו.

המטרה המרכזית של המסמך הזה היא דעת הקהל הערבית בכלל והפלסטינית בפרט. חמאס ממשיך את המגמה שהציג בחודשים האחרונים, לשדר ניסיון לייצג אלטרנטיבה לאש"ף שעד כה נחשב הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני. חמאס שם דגש מיוחד בתקופה האחרונה על הקהילה הבינלאומית והאירופית, מרבה לקיים כינוסים בינלאומיים באירופה ובאפריקה, ובאותה העת מצבו הכלכלי הולך ומתדרדר. הברזים מהמפרץ נסגרים בזה אחר זה וכך גם ההכנסות מעזה. מכאן בעצם בא הצורך להציג פנים ידידותיות יותר לעולם, באמצעות "מסמך העקרונות".

המסמך הזה הוא גם בגדר ניסיון של משעל לייצר "צוואה מדינית", לכאורה מתונה יותר, אך בפועל השינויים בה בהשוואה לאמנה מ-1988 הם קלילים, של צבע וקול ללא חריגה מהותית מעקרונות היסוד. בעצם, המסר של משעל וצמרת חמאס, קודם כל לציבור הפלסטיני, הוא שהארגון יכול להפגין גמישות מסוימת, אך בניגוד גמור לרשות הפלסטינית ולאש"ף יעמוד על עקרונותיו.

להטטנות מילולית. משעל בהצגת האמנה החדשה (צילום: רויטרס)

חמאס מנסה להבהיר שהוא יכול להיכנס לנעלי אש"ף, למרות ההתייחסות אליו במסמך כאל "מסגרת לאומית" אחת מיני רבות, ולא בה"א הידיעה, כמייצגת היחידה של העם הפלסטיני. באותה נשימה, הוא מדגיש את הצורך בשינוי באש"ף.

ככלל, המסמך הזה הוא דוגמה מאלפת ללהטוטנות מילולית בערבית ולחבל הדק שמנסים בכירי חמאס להלך עליו בכל הקשור לארגונם: מצד אחד אין קריאה להשמדת ישראל, אך חלילה לא תהיה הכרה בה - פלסטין היא מהים ועד הנהר; חמאס הוא חלק "מבית הספר של האחים (המוסלמים, א"י)", אך גם תנועה לאומית פלסטינית. בסעיף הזה יש שינוי בהשוואה לאמנה בהתייחסות לתנועת האחים המוסלמים, שנועד להעביר מסר לשלטונות המצרים כי אין קשר בין האחים וחמאס; ישנה נכונות לקבלה של מדינה פלסטינית בקווי 1967 – לא גבולות, שהם דבר קבוע ורשמי - אך שומר על זכותו להילחם על כל סנטימטר מפלסטין. ודחייה של ההסכמים והיוזמות - רמז עבה ליוזמה הערבית, מבלי לציין אותה ישירות.

בסופו של דבר, השינוי המשמעותי יותר הוא בטון של הדברים: ללא אמירות נגד היהודים, עם הרבה פחות ציטוטי קוראן וחדית'ים - אך ללא שינוי משמעותי בתוכן. ועדיין, עבור פלסטינים רבים, המסמך הזה מהווה הוכחה לשינוי שעובר על הארגון ועל נכונותו לגמישות.

המסמך החדש יצר מהומה רבה בתוך חמאס, והקים עליו לא מעט מתנגדים שראו בו פשרה. לכן, בעוד שבעיניים ישראליות השינוי נראה לא משמעותי, כמעט מגוחך, בעיניים פלסטיניות התמונה נראית אחרת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully