פסח 2024: ליל הסדר, זמני החופשה, ומועדי כניסת ויציאת החג

ליל הסדר השנה ייערך בערב יום שני, 22 באפריל 2024, י"ד בניסן התשפ"ד - יום החג עצמו ייערך למחרת ביום שלישי, 23 באפריל 2024.

אלה הם זמני כניסת ויציאת חג פסח 2024 בערים הגדולות:

ירושלים
כניסת החג: 18:33
צאת החג: 19:52

תל אביב
כניסת החג: 18:53
צאת החג: 19:54

חיפה
כניסת החג: 18:45
צאת החג: 19:55

באר שבע
כניסת החג: 18:47
צאת החג: 19:52

חג הפסח, הראשון מבין שלוש הרגלים, נמשך שבעה ימים, החל מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן, על פי לוח השנה העברי. היום הראשון והאחרון של חג הפסח הם ימים טובים - ואילו הימים שביניהם מכונים חול המועד. חג הפסח נפתח ב"ליל הסדר" - שבו נוהגים לקרוא בהגדה המגוללת את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים.

ההגדה, שמכילה שירים ומזמורים רבים, מסופרת באופן מסורתי מעל שולחן החג יחד עם בני המשפחה. כחלק מהמסורת היהודית, בערב ליל הסדר שותים ארבע כוסות יין ואת הכוס החמישית משאירים מלאה על שולחן החג לאליהו הנביא. כמו כן, נוהגים להחביא את האפיקומן - אחת משלוש המצות הניצבות על השולחן, ולתת לילדים למצוא אותה.

סיפור יציאת מצרים הוא מנהג חשוב ביהדות, שכן בליל הסדר נאמר כי "כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח" וכי אם לא סיפר אדם על יציאת מצרים בערב חג הפסח, לא יצא ידי חובה.

מצוות החג המרכזית בפסח היא האיסור על אכילה של חמץ, שמקורו בסיפור יציאת מצרים. בהגדה מסופר כי לאחר שהאל הנחית את עשר המכות, ברחו בני ישראל ממצרים בהנהגתו של משה רבנו. אולם, בשל הדחיפות - לא הספיקו להכין צידה לדרך. הבצק שהכינו לא תפח דיו - כך שבמקום להכין לחמים, הם נאלצו להסתפק במצות.

בשל כך, מאז נוהגים היהודים להימנע מאכילת חמץ במהלך החג. גם הבעלות על חמץ אסורה - ויהודים רבים נוהגים לבער או למכור את החמץ שנמצא ברשותם טרם החג. הם אף מגעילים את כליהם - על מנת שיהיו נקיים משאריות חמץ.

מלבד השם "פסח", שניתן לחג שכן האל פסח על בתי בני ישראל והטיל את עשר המכות רק על המצרים, שמות נוספים לחג הם "חג המצות", "חג החירות" (בשל היציאה של בני ישראל מעבדות לחירות) ו"חג האביב", המציין את בואה של עונת האביב ונושא מסר של התחדשות, שעולה בקנה אחד עם תחושת החירות שמעביר החג.

על פי התורה, סוף זמן אכילת החמץ חל בחצות היום של ערב פסח. אולם חכמים החמירו בשל החשש מטעויות וההלכה מחמירה וקובעת שיש להפסיק לאכול חמץ כבר שעתיים קודם חצות היום.

זמני איסור אכילת חמץ:

לשיטה המקדימה - 10:00
לשיטה המאחרת - 10:25

החג השני ייערך ביום רביעי, 29 באפריל 2024, כ"א בניסן התשפ"ד - יום זה הוא היום השביעי והאחרון של הפסח. ערב החג השני, ייערך יום לפני ב-28 באפריל 2024.

אלה הם זמני כניסת ויציאת החג השני (שביעי של פסח) בערים הגדולות:

ירושלים
כניסת החג: 18:37
צאת החג: 19:57

תל אביב
כניסת החג: 18:58
צאת החג: 19:59

חיפה
כניסת החג: 18:50
צאת החג: 20:00

תחילת החופשה: יום ראשון, ו' בניסן, 14 באפריל 2024.
סוף החופשה: יום שני, כ"א בניסן, 29 באפריל 2024.
החזרה ללימודים (בתי הספר היסודיים): יום שלישי, כ"ב בניסן, 30 באפריל 2024.
החזרה ללימודים (בתי הספר התיכוניים): יום רביעי, כ"ג בניסן, 1 במאי 2024.


ללוח החופשות המלא

כרפס - הכרפס הוא למעשה מעין מתאבן בארוחת ליל הסדר. המנהג נועד לשנות את סדר הדברים המקובל של פתיחת הארוחה בברכת "המוציא לחם מן הארץ" ואכילת לחם וכך גם לגרום לילדים לשאול לאחר ברכת "בורא פרי האדמה" ואכילת הכרפס, "מה נשתנה"? שאלתם זו מובילה לסיפור יציאת מצרים ולקריאת ההגדה. הכרפס יכול להיות למעשה כל ירק, אך ברוב העדות נהוג לאכול תפוח אדמה, לרוב טבול במי מלח ויש מי שנוהג לאכול במקומו סלרי.

מצה - הבסיס של צלחת הפסח הוא שלוש מצות. שתי מצות עבור ברכת 'המוציא' במקום שתי החלות עליהן מברכים כל שבת וחג ומצה שלישית האמצעית שבין השתיים - "יחץ" - אותה חוצים במהלך הסדר וחציה ישמש עבור האפיקומן. מניחים 3 מצות - רצוי מצות שמורות - זו על גבי זו ומכוסות במפית או צלחת. מומלץ לחצוץ גם בין המצות במפית בד או נייר.

איך מכינים מצות: המתכון המלא

מרור - המרור בצלחת פסח נאכל כזכר למרירות והקושי שעברו אבותינו במצרים. ניתן לשים עלים שטופים של חסה או עלי עולש.

חזרת - החזרת היא לזכר לחיים הקשים ולשיעבוד במצרים. בעדות מסוימות היה נהוג לשים חזרת במקום עלי חסה, אך היום בכל צלחות פסח יש מקום ייעודי לשורש החזרת. את החזרת מקלפים ומגגררים בפומפייה או במעבד מזון. את החזרת המגוררת מומלץ לאחסן בצנצנת סגורה הרמטית במקרר לשמירה על הטריות.

חריפה וחגיגית: מתכון לחזרת בפסח

חרוסת - החרוסת דומה בצבעה ובמרקמה לטיט המשמש לבנייה ומסמלת את עבודת הפרך של בני ישראל במצרים. בעדות רבות כורכים את החרוסת בעלה חסה (המרור) כמנהג הילל הזקן ואוכלים יחד. יש מי שאוכל אותה דווקא עם חזרת מגוררת שגם היא מסמלת את המרורים. ממרח החרוסת מורכב לרוב משילוב של פירות כמו תפוחים או תמרים עם יין ולפעמים גם אגוזים. מתכון החרוסת משתנה מעדה לעדה וממשפחה למשפחה.

זרוע - הזרוע מסמלת את קרבן הפסח, שהיו מקריבים בערב פסח בתקופת בית המקדש, ואוכלים בליל הסדר וגם מייצגת את הביטוי "ביד חזקה ובזרוע נטויה". את הזרוע לא נוהגים לאכול. בעדות אשכנז נהוג להניח על צלחת הסדר את אחד מחלקי העוף כמו כנף או גרון אחרי צלייה על אש גלויה כדי לדמות את אותו קורבן, אצל הספרדים לעומת זאת נהוג להשתמש בחלק משוק הכבש או הפרה. אם אתם לא מקפידים ומדקדקים במצוות, ניתן להניח גם חלק מהעוף שהתבשל במרק העוף שיוגש לשולחן בהמשך הארוחה.

ביצה - הביצה מסמלת את קרבן החגיגה, שאותו היו מקריבים בכל חג בבית המקדש. יש שמציינים כי מדובר במנהג אבלות ואכילתה היא זכר לחורבן בית המקדש הראשון והשני. אין חובה לאכול את הביצה, אבל נהוג להכין ביצים קשות, לטבול אותן במי מלח ולאכול כשמתחילים לאכול את ארוחת החג, אחרי אכילת המצה והמרור.

בפסח 2024 יתקיימו ברחבי הארץ סיורים ופעילויות, פסטיבלים מרגשים ואירועים לכל המשפחה - רבים מהם בחינם. קבלו מדריך שאסור לפסוח עליו - כל הפעילויות והאירועים לפסח 2024 בישראל.

ממש בפתיחת הסדר, נוהגים לשיר את "מה נשתנה?" - קטע מתוך ההגדה שהפך למזוהה מאוד עם חג הפסח. בחלק מהבתים, נוהגים לתת לילד הצעיר בבית לשיר את "מה נשתנה?". משמעותו של המזמור הוא לשאול כבר בפתיחת הערב את ארבעת הקושיות - ומהווה את תחילתה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר.

פיוט נוסף שנכלל בהגדה והפך למפורסם מאוד הוא "אחד מי יודע" שלפי סדר ההגדה, מגיע בסוף הערב. הפיוט נכתב בימי הביניים, ולא ידוע שם מחברו. בפיוט שלושה-עשר בתים, העוסקים במספרים 1 עד 13. כשהמספר אחד מסמל את אלוהים, וכך כל מספר מסמל משהו אחר בדת היהודית ומקבל בית - למשל שתי לוחות הברית, שלושה אבות וארבע אמהות.

"שמחה רבה" הוא שיר נוסף שהפך למפורסם מאוד בתרבות הישראלית בהקשר לחג הפסח. את השיר כתבה יפה בלהה והלחין ידידיה אדמון. השיר הוא שיר ילדים שמדבר על מצוות החג ובבתי הספר נוהגים להשמיע אותו לילדים. לחג הפסח שירים נוספים רבים, כמו "די דיינו", "עבדים היינו" ו"חד גדיא".