הרב הראשי לישראל דוד לאו הודיע אמש (חמישי) על שינויים משמעותיים במערך הכשרות בישראל אותם הוא מגדיר "מהפכה". מדובר במתווה שגובש בעקבות המלצות ועדה מקצועית שנועדה לייעל את עבודת מערך הכשרות. על פי המתווה, בתי עסק יוכלו לוותר על העסקת משגיח ולהתקין מצלמה שתאפשר לגוף מיוחד לפקח מרחוק בכל זמן על הנעשה במטבח, במחסן ובכל אזור רלוונטי.
"מהפכת הכשרות" נועדה להוות את תשובת הרבנות הראשית לעתירה הנידונה בימים אלה בבג"ץ שאותה הגישו בעלי מסעדות הדורשים להציג את עסקיהם ככשרים, אף שהם פועלים תחת השגחה של גופים פרטיים בלבד. חלק מההמלצות דורשות שינויי חקיקה ותקציב ממשרד האוצר והן עדיין לא נכנסו לתוקף.
עוד בוואלה! NEWS:
כלי טיס סורי יורט על ידי סוללת פטריוט בשמי רמת הגולן
"בדרך להנהגת המדינה": נפתלי בנט נבחר בשנית ליו"ר הבית היהודי
מקדוניה: 77 פצועים בעימותים בבניין הפרלמנט - בהם שלושה מחוקקים
המתווה המוצע מורכב משני מודלים: מודל "אלקטרוני" ומודל "נאמני כשרות". שניהם נועדו לתקן את חלק מהכשלים הקיימים במערך הכשרות בישראל, אך ספק אם יביאו להוזלה משמעותית עבור בתי העסק שיבחרו בהם כחלופה למשגיחי הכשרות הקיימים כיום. בבתי אוכל ומסעדות שבעליהם יבחרו במודל ההשגחה האלקטרוני, יבוטל הצורך של העסק במשגיח הכשרות הצמוד למקום, ותחת זאת תותקנה במקום מצלמות שתאפשרנה גישה למשגיחי כשרות לצפות מרחוק, בכל עת, במטבחי ובמחסני העסק, ובכך לפקח באופן רציף אחר תהליך הכנת המזון ומצב הכשרות בבית העסק.
המערכת הזו תפוקח מרוחק על ידי משגיח כשרות שיתחבר למצלמות. בקרי הכשרות יחתמו על כתב התחייבות לשמירת סודיות, לפיו לא ימסרו מידע לאף גורם חיצוני וישתמשו במצלמות לצורך בקרת הכשרות בלבד. במודל זה יופחת מספרם של משגיחי הכשרות, שכן באמצעות המצלמות ניתן גם לפקח במקביל על יותר בתי עסק ובכך לחסוך עלויות וגם לשפר את רמת הכשרות. זאת מכיוון שמשגיחי הכשרות יוכלו לוודא בכל רגע נתון שבית העסק מתנהל בהתאם לכללי הכשרות.
בקרי הכשרות לא יקבלו את שכרם ישירות מבתי העסק אלה יעבירו תשלום למועצה הדתית והמועצה תעסיק את הבקרים כנותני שירות ולא כעובדיה. באמצעות מודלים אלו, תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח ותשים קץ לניגוד העניינים הקיים כיום בהעסקת המשגיחים.
"נאמני כשרות" יחליפו את המשגיחים בתשלום
המודל השני יפעל במתכונת של "נאמני כשרות", אך בפיקוח מוגבר של בקרי כשרות שיבקרו בבית העסק באופן תדיר יותר. בעל העסק ימנה "נאמן", עובד מתוך העסק עצמו שיבצע בפועל את הפעולות הנחוצות בענייני הכשרות, כדוגמת ברירת אורז, הפרדת ביצים, ניפוי קמח ופעולות נוספות הדרושות על פי ההלכה. הנאמן ימונה לא רק בהסכמת בית העסק, אלא גם בהסכמתו של הרב המקומי. בעלי עסקים שיעדיפו להמשיך לפעול במתכונת הקיימת כיום יוכלו לעשות זאת, אך שכרם של המשגיחים לא יינתן ישירות מבעל העסק אלא דרך המועצה הדתית במטרה לנתק את הזיקה בין השניים.
עוד נקבע כי יש להחיל נהלי כשרות אחידים בכל הארץ. דבר שנועד לאפשר לבצע התאמה מלאה של דרישות הכשרות בכל רחבי הארץ, לצורך קבלת תעודת כשרות לעסק. זאת, בניגוד למצב כיום בו בכל עיר קיימים נהלים שונים. הרב הראשי לאו הורה לגורמי המקצוע במשרדו, ובראשם מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן, לרכז ולנהל את יישום המתווה כולו מול גורמי המקצוע הרלוונטיים ולתאם מול הכנסת את ביצוע תיקוני חקיקה הנדרשים, לצורך יישום המתווה החדש.
התוכנית טעונה תוספת תקציבים שיאושרו על ידי משרד האוצר, אך ח"כ רחל עזריה, חברת מפלגתו של שר האוצר משה כחלון (כולנו), כבר הביעה את התנגדותה. "בתכנית יש פגמים רבים וזו אינה רפורמה אמיתית כיוון שכוחה של הרבנות מתהדק והיא ממשיכה להתנהל כמונופול", אמרה. "מבקר המדינה התריע מספר פעמים על התנהלותן של המועצות הדתיות וכעת הרבנות דורשת עשרות תקנים לכל מועצה דתית מבלי שפעילות המועצות הדתיות תשתפר ובמילים אחרות מדובר בשינוי שיעלה המון ולא ישנה את המצב בשטח".
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" מסרו כי "ההצעה לקלוט אלפי משגיחי כשרות בשירות המדינה לא ריאלית ומהווה זריית חול בעיני הציבור. חמור מכך, הוועדה לא מוציאה מתחת ידיה פתרון כלשהו לבעיות שיוצר המונופול ולא נראה שום שינוי מבחינת תחרותיות השוק. אנו קוראים לרבנות להכליל בתוך המסקנות הצעה להפרטת מערך הכשרות, תוך הפיכת הרבנות לרגולטור, ברוח הצעת התנועה".