פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בום בלחיצת כפתור: בני ה-19 שיושבים על כוח האש שמפחיד את חמאס

      עם סכנת חטיפה שמהדהדת כל הזמן בראש, ויכולת להשמיד מוצב חמאס בן רגע, מנסים מפקדי הטנקים לשמור שהבעבוע ברצועת עזה לא יגלוש לתחומי ישראל. אמיר בוחבוט סייר איתם על הגדר ושאל מה יקרה אם יידרשו לירות על מחבלים שכבר חדרו ליישוב

      בום בלחיצת כפתור: בני ה-19 שיושבים על כוח האש שמפחיד את חמאס
      צילום: שי מכלוף, עריכה: שניר דבוש

      כשגדי איזנקוט נכנס לתפקידו כרמטכ"ל, הוא בחר לקיים את הסיור הראשון שלו בגבול עזה, מסר למפקדי השטח בצה"ל. גבול לבנון הוא אומנם הקטלני ביותר בגלל איכות לוחמי חיזבאללה וארסנל הנשק המתקדם שברשותם, אך הרצועה היא האזור הנפיץ ביותר בשל חוסר היציבות בה.

      יותר משנתיים אחרי, הפוטנציאל לפריצת מערכה נוספת באזור אינו זקוק לחיזוקים, אך אלה מתרחשים באופן קבוע, והמתיחות הנוכחית מתמקדת באולטימטום שמציב אבו מאזן לחמאס, ולפיו תקצוב פקידיו בעזה כרוך בהעברת השליטה ברצועה אליו. המאבק הפלסטיני הפנימי עלול לגלוש לפתחה של ישראל, ובמערכת הביטחון מעריכים כי אם חמאס ירגיש שדוחקים אותו לקיר, הוא עלול לפעול נגד ישראל כדי להסיט את תשומת הלב ממנו.

      בתפר הזה, שבין שגרה מתוחה ועימות צבאי אינטנסיבי, פועלת אוגדת עזה בפיקודו של תת-אלוף יהודה פוקס, תוך הבנה כי המרחק מהסלמה הוא אירוע טקטי בודד וקטן, או אוסף של אירועים שיתפרצו ללא מודיעין. התגובה הראשונית של הלוחמים, ויכולתם להיות חדים וקטלניים, מדגיש בפניהם מפקד החטיבה הצפונית, אלוף-משנה יקי דולף, עשויה למנוע אירוע גדול או הידרדרות, וכוחות השריון לאורך קו הגבול מוצבים כדי לספק אש לבלימת המתקפות הפוטנציאליות.

      מכת המחץ

      צוות וואלה! NEWS הצטרף לסיור בטנק מרכבה סימן 4 על גבול הרצועה כדי להבין את גודל האיום, את המשימות המרכזיות ואת התשובה שהם מסוגלים לספק. חובשים קסדה, לובשים שכפ"צ, נכנסים לבטן הטנק ויוצאים לדרך. "אנחנו מסבירים למט"ק (מפקד הטנק), לסמלים: 'אתה תגיע לאירוע ותעצור אותו, לא משנה כמה זה יהיה מורכב'", הסביר סרן אביב ליכטברגר, מפקד פלוגת חוד החנית בגדוד 52. "המט"ק הוא מ"פ בגזרתו, בגלל יכולות האש שלו. יש לו מכת מחץ. למרות שהוא שנה וחודש בשירות הצבאי, הוא צובר מהר מאוד ניסיון מבצעי, והוא לא רק קובע איפה יעמוד הטנק אלא גם איך להפעיל אותו. מתייעצים אתו, והמ"פ מנהל אתו שיח וסומך עליו גם בתכנון".

      צוות טנק מרכבה סמוך לגבול רצועת עזה (לירון מולדובן )
      חושבים גם על חטיפה. חיילי גדוד 52 (צילום: לירון מולדובן)

      הטנקים של הגדוד היו מעורבים בחודשיים האחרונים בכמה אירועים שבהם נדרשו להגיב באש. בחלק מהמקרים הגיבו למקורות הירי ובחלק – כולל בסוף השבוע הזה - תקפו עמדות ומוצבי חמאס, כפי שלכדה עדשת המצלמה של צלם וואלה!NEWS שי מכלוף. "כל אירוע ירי בונה את הביטחון העצמי של המפקד, ובגזרה כזו מתוחה, הוא מבין מהר מאוד את גודל האחריות שיש לו על הכתפיים", הסביר ליכטברגר, תוך שהוא מתייחס לאירוע החטיפה של גלעד שליט, וההיתכנות שתרחיש מעין זה יצית שוב את האזור. "ברור שחושבים גם על חטיפה. אנחנו ערוכים לכל תרחיש וניתן מענה לכל התרחשות. מפקד הטנק הוא מ"פ בגזרתו, והוא יוכל לקבל החלטה על דעת עצמו אם לבצע מרדף ולחצות לכיוון השטח הפלסטיני. אם תפתח מנהרה, יש לנו מגוון יכולות להגיב לזה ואנחנו נחליט אם לפגוע בה או לא".

      "אריות", כך מגדיר מפקד הפלוגה את מפקדי הטנק הללו, שאמורים להגיב במהירות וביעילות למתרחש בשטח הנפיץ. "מה זה אריות? מפקדים עם ביצים, הם צריכים לדעת לסיים אירוע. זה דורש המון ביטחון עצמי ומקצועיות, והאתגר שלנו הוא להכשיר מפקדי טנקים כאלה. דברים רבים השתנו מאז חטיפת שליט, וגם ההכנה המקצועית מאוד השתנתה. בעבר לא הייתה לנו הכנה מנטלית של הלוחם. אנחנו מדברים על זה שהאירוע יתחיל בפצועים, בבלגן בקשר, ועם זה צריך להתמודד בסדר פעולות אוטומטי. אנחנו גם נדע לזהות תגובות קרב, סיטואציות שבהן נמצאים לוחמים, מה לעשות במצבים האלה. מה קורה כשהקשר נפל, כשהמ"פ נפל".

      ליכטברגר, התגייס בשנת 2010 כלוחם לחטיבה 401. הוא החל כטען וקשר בטנק מרכבה סימן 4 ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי טנקים. מאז, מילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד, ולפני חודשיים החל בפעם החמישית תעסוקה מבצעית בגבול. במבצע "צוק איתן", שלקחיו ומשקעיו עדיין משפיעים על צה"ל ועל ישראל כולה, הוא תפקד כסגן מפקד פלוגה יחד עם חטיבת הנח"ל בבית חנון שבצפון הרצועה, ושם נתקל בכוח נוח'בה, הכוח המובחר של חמאס. "זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת אפשר היה לראות שילוב בין חי"ר לשריון", שיחזר. "התמודדנו עם ההתקפה והרגנו מחבלים. היה רגע שבו הבטתי מחוץ לטנק וראיתי מימיני כיתת לוחמים שוכבת על הקרקע, ופצועים רצים לטנק לידי. האתגר היה לתת מענה באש למרות צפיפות המבנים, בשביל זה אנחנו שם. שלוש פעמים שיגרו לעברנו טילי נ"ט. פעמיים הם פספסו ופעם שלישית מערכת 'מעיל רוח' יירטה את הטיל שעמד לפגוע בנו". כמעט שלוש שנים אחרי, הפעם מחוץ לעזה, מדגישים חייליו של ליכטברגר כי מערכת ההגנה אינה מכניסה את הצוות לאופוריה. "אנחנו רוצים להיות טובים, ממוגנים ומקצועיים בזכות היכולת של הטנק עצמו. ללא קשר למעיל רוח", הסביר אלעד התותחן.

      חמאס בעיניים

      הטנק נעצר סמוך לגבול ומסתתר מאחורי תלולית עפר גבוהה שנבנתה על ידי דחפורי צה"ל. מסך הטנק נפתח וממנו ניתן לראות בצבעי שחור-לבן עמדות חמאס במרחק של כמאה מטרים מהגדר, ופלסטינים מעבדים אדמה סמוכה. אחד מהם עלול בכל רגע נתון לרוץ ולנסות לחצות את הגדר לשטח ישראל. "אני רואה חמאס בעיניים, זה לא כמו פעם שהיית צריך לחפש אותו", הדגיש ליכטברגר, תוך שהוא נותן פקודות לצוות הטנק. "מדובר ארגון חזק, שנמצא בשטח באופן קבוע. יש לו אמצעים מגוונים, צירי תנועה, עמדות, מוצבים, מדים. כוחות רגליים ורכובים. לי לא משנה אם יש בחוליה טיל אחד או חמישה טילים. אני דרוך. יש לי חיכוך אתו ביומיום. אני נצפה אבל גם צופה, והוא יודע מה תהיה התגובה שלנו אם הוא יירה עלינו".

      המעקב ואיסוף המודיעין הם חלק בסיסי ממשמרת הטנק בזמן מארב או סיור על הגדר. "אני בהחלט עוקב אחר השגרה שלהם. מה עושה חמאס, כמה זמן הוא בעמדה, מקרים חשודים. כל הזמן אני חושב שברגע אחד אני צריך לעבור מאפס למאה, ואני מסתכל 360 מעלות מסביבי, לא רק על הגבול", הסביר מפקד הפלוגה בזמן שהוא מעלה את ראשו מעל הצריח כדי לצפות במתרחש.

      צוות הטנק, הנדרש לדריכות רבה בשל הצורך להוות כוח מפתיע ומתפרץ שלא נצפה קודם לכן על ידי הצד הפלסטיני, נעזר בחמ"ל התצפיות, שמפעיל מגוון רחב של סנסורים ומצלמות כדי להבין עד כמה האיום קרוב, ומה פשר התנועות החשודות בקרבת הגבול ובחסות המבנים הפלסטיניים החדשים באזור. "תראה איזה יופי", מפנה לעברי המ"פ את המסך בבטן הטנק, ומראה לי כיצד נראה הצד הפלסטיני. "תראה איך רואים לטווחים ארוכים. איזה חד. זה חקלאים. המח"ט תמיד אומר 'כל עיניים שרואות את הצד השני אוספות מודיעין'. כשאני מרגיש שיש כאן משהו חריג, אני ממקד את כולם, קורא לתצפיות, אומר למרגמות להיות מוכנים. אנחנו ממש דרוכים ונערכים שהאירוע הקטן יהפוך לגדול. ברגע שהוחלט שמה שאנחנו רואים אלו מחבלים, יש לי כמה אפשרויות לפגוע בהם, תלוי במרחק ובמרחב. המטרה שלי זה להשמיד אותם ולגמור את האירוע כמה שיותר מהר".

      טנק בסיור בגבול עזה (לירון מולדובן )
      "מה יש לחי"ר?" ליכטברגר וחייליו על הטנק (צילום: לירון מולדובן)

      מענה לאיום פוטנציאלי באזור הגדר מביא עמו קושי מובנה סביב השאלה מה אמור צוות טנק לעשות במידה ומחבלים יחדרו לישראל ויצליחו להגיע לאחד המוצבים או היישובים. על בסיס תרחיש זה, המצריך דיוק משום שמדובר בעימות בתוך שטח המדינה, אני שואל את ליכטברגר עד כמה יעיל הטנק האגרסיבי. "היתרון שלי הוא להביא עוצמת אש מידית", הוא משיב, "ואני יודע להיות מדויק למרות הקטלניות של הטנק. אין עוד שום יכולת כזו לאף גורם בשטח. מה יש לחי"ר? מקלע ונ"ט? אם הוא חודר ועובר אותי אני יודע לירות בשטח ישראל ולרדוף אחריו".

      כולם רוצים לידם טנק

      סגן-אלוף ניסים חזן הוא מפקד הגדוד, שמכיר היטב את הרצועה לאחר יותר מעשור של פעילות מבצעית בתחומה. את מרבית תפקידי הפיקוד שלו הוא ביצע בחטיבה 401 ולתפקידו הנוכחי נכנס לפני עשרה חודשים, כך שהשיחה שלי עמו מלווה באינספור עדכונים שוטפים על כל אירוע חריג בגזרה. "אתה מבין למה כולם רוצים שיהיה לידם טנק? בגלל עוצמת האש שלו שיכולה להגיע כמעט לכל מקום. לטנק יש עשרות פגזים וחימושים אחרים עם זוויות ירי שחי"ר לא יודע לתת. בטח לא בעוצמה כזו. פגז של 120 מ"מ שלנו מטיל מורא ופחד אצל האויב, וביטחון ועוצמה אצל החי"ר", הסביר. "אין לזה תחליף, ואנחנו גם לא סיוע אווירי. אני מתמרן עם הכוחות. לפעמים אני מוביל אותם ונשאר בשטח גם אחרי שמתבססים בו".

      היתרונות הללו באים אמנם לידי ביטוי בפעילות הכוחות בשטח, אך שאיפות הצבא גדולות ומורכבות יותר: אימונים, שיתופי פעולה, שילוב בין הכוחות ושיטות הפעלה. מהפכת האימונים הזו כבר יצאה לדרך עם כניסתו של הרמטכ"ל איזנקוט לתפקיד, אך היא נבחנת כל פעם מחדש עם מחזור גיוס טרי של חיילים. "השאלה הגדולה היא איך יפעילו אותי בשגרה ובמלחמה", הדגיש חזן, "ואני בכל אופן מצפה ממפקד הטנק להתנהג כמו קצין. שתמיד יחשוב לא רק עצמו אלא על כמה טנקים במקביל, על הכוחות בסביבה שלו. זה אתגר פיקודי". לדבריו, "היום הרבה יותר קל למט"ק. הניווט הרבה יותר קל כי יש לו מערכות פו"ש (פיקוד ושליטה, א.ב) מתקדמות, וסגירת מעגלי האש שלו מהירה יותר. המט"ק גם צריך לקחת בחשבון שיגיע הרגע והוא יהיה לבד, ויצטרך לקבל החלטות מהירות. האויב לא יחכה לו. מחבל עם נ"ט יורה ובורח, מסתתר או יורד למנהרה. אני מכין את הלוחמים שלי לא רק לתרחישים מגוונים, אלא גם לזמני תגובה מהירים".

      סא"ל ניסים חזן, מפקד גדוד 52 (לירון מולדובן )
      בעיית שיווק. המג"ד ניסים חזן (צילום: לירון מולדובן)

      לוחמים אלה הם נקודת המוצא של הבעיה המורכבת ביותר שעמה מתמודד חיל השריון כולו – המוטיבציה לשרת בו. על פי חזן, הנושא מטופל, וברגע שהלוחמים מתגייסים ומכירים את הטנק מבפנים, הם לא מעוניינים לעזוב. "התדמית של החיל עדיין נשענת על סיפורי אבות", הוסיף ליכטברגר, "סיפורים על גריז ושמן. זה לא קיים היום, אבל זה עדיין בתודעה. גם בגלל שאין דרישות מיוחדות מהמתגייסים אז כאילו אין בזה יוקרה. יש הרבה שריונרים ואין מיונים. בשנים האחרונות יש שינויים משמעותיים גם ביציאות. כבר לא סוגרים 21 יום ואין שבתות שטח", הדגיש.

      "בעיית השיווק" הזו, שחגה סביב החיל כבר עשרות שנים, עשויה הייתה להשתפר תוך שימוש בפתרונות מהירים ויעילים יותר, כמו גמישות ופתיחות בתחום ההסברה. כך, לדוגמה, אפשר להעריך כי השריונרים מפספסים פרסום חיובי וזינוק תדמיתי משום שהם חוששים לחשוף טכנולוגיות ואמצעים מתקדמים המותקנים כבר היום על הטנק היוצא לפעילות מבצעית.

      "אני נתקל בכאלה שאומרים לי 'רק שאני לא אגיע לשריון'", סיפר אלעד. "הם צריכים להכיר את התרומה שלנו ואז הם יחשבו אחרת. יש המון טכנולוגיה, סדר, משמעת וחברים לכל החיים. אל תחשבו על נעלי החי"ר אלא על איך לתרום יותר". הטנק חוזר לבסיס נחל עוז והנהג מדומם את המנוע. השקט נופל בבת אחת, וממחיש יותר מכול את העוצמה שטמונה בכלי הפלדה האימתני. "עצוב לי שאנשים לא מכירים מספיק טוב את החיל הזה ולמה אנחנו מסוגלים", סיכם.

      טנק מרכבה מסייר לאורך גבול רצועת עזה (לירון מולדובן )
      חמאס בעיניים. סיור על גדר הרצועה (צילום: לירון מולדובן)
      טנק מרכבה מסייר לאורך גבול רצועת עזה (לירון מולדובן )
      "השאלה הגדולה היא איך יפעילו אותי בשגרה ובמלחמה" (צילום: לירון מולדובן)