פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המהפכה היקרה של הרמטכ"ל איזנקוט יוצרת מתח בצמרת צה"ל

      אחת מהחלטותיו הדרמטיות של איזנקוט עם כניסתו לתפקיד הייתה להרחיב באופן חסר תקדים את היקף האימונים. העומס יחייב גיוס גדודי מילואים שטרם הוחלט איך לתקצב אותם, וזרועות צה"ל חוששות מקיצוץ תקציבי – על חשבונן

      המהפכה היקרה של הרמטכ"ל איזנקוט יוצרת מתח בצמרת צה"ל
      עריכה: ניר חן

      אחת ההחלטות היקרות שקיבל הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט עם כניסתו לתפקיד היא הרחבת היקף אימונים באופן חסר תקדים ביחס לחמש השנים הקודמות. בנוסף, הורה על בניית גרף אימונים קבוע, למעט חריגות במצבי חירום כמו מלחמה. שינוי זה בא לידי ביטוי בהגדלת תקציב האימונים, שנאמד בלפחות מיליארד שקלים וחצי לשנה.

      בשנה האחרונה החליט הרמטכ"ל על השלב הבא בתכנית: מעבר המיקוד מהיקף האימונים, לאיכותם. בזרוע היבשה ביצעו תחקירים מעמיקים אחרי מבצע צוק איתן אודות רמת הכשירות של חטיבות החי"ר, איכות האימונים, התוכן, ההיקף ואיכות המתקנים. התוצאות לא היו משמחות. כוחות היבשה עדיין התאמנו על כיבוש "פיתה סורית" - מוצבים של צבא סוריה שנותרו ברמת הגולן - למרות התפרקות צבא אסד והקטנת איום של צבא סדיר בגבול הצפון או לחימה בשטחים פתוחים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      קצין בכיר: "מטרת התקיפה במרכז סוריה – מאה טילים שיועדו לחיזבאללה"
      ליברמן לוואלה! NEWS: לעימות עם צפון קוריאה השלכות ישירות על ישראל
      פיגוע דקירה במחסום קלנדיה: חיילת בת 25 נפצעה קל, המחבלת נעצרה

      מתחם האימונים של חטיבת גבעתי, מרץ 2017 (אמיר בוחבוט , אמיר בוחבוט, באמצעות סמארטפון של וואווי – Huawei)
      מתחם אימונים של חטיבת גבעתי (צילום: אמיר בוחבוט, באמצעות סמארטפון של וואווי – Huawei)

      תדירות האימונים בתחום הלחימה בשטח בנוי נמצאת אמנם במגמת עלייה, אך קיים מחסור חריף במתקנים איכותיים. גם בעולם לוחמת המנהרות יש מחסור במתקנים, בהתאמה ואף בהיקף האימונים.

      עבודת המטה שבוצעה בשבעת החודשים האחרונים בזרוע היבשה הוצגה למטה הכללי לפני כשבועיים וקיבלה את אישור הרמטכ"ל. לפי התכנית, המכונה תר"ש (תכנית רב-שנתית) אביב, שתימשך שמונה שנים, החליט איזנקוט כי החל מ-1 באוגוסט 2018 יתאמנו חטיבות החי"ר בצה"ל במשך 17 שבועות ולאחר מכן יבצעו תעסוקה מבצעית במשך 17 שבועות נוספים. זאת לעומת המצב כיום, כאשר החטיבות מתאמנות במשך 13 שבועות בלבד, ואז מבצעות 20 שבועות של תעסוקה מבצעית בממוצע.

      לפי החלטת הרמטכ"ל, תקציב האימונים והתשתיות יישאב מתוך התקציב הקיים של זרוע היבשה. מקור מימון מערך המילואים, שיחזור לבצע תעסוקה מבצעית כל שלוש שנים, טרם הוחלט. בקרוב יקיים הרמטכ"ל דיון בנושא במטה הכללי, וכל החלטה שתתקבל בנושא טומנת בחובה קיצוץ תקציבי באחת מזרועות של צה"ל – פרט לזרוע היבשה – מה שעלול לפגוע בפרויקטים ובתכניות של זרועות ואגפים אחרים במטה הכללי. ניתן להניח כי התכנון התקציבי יוטל על אגף התכנון, שיידרש להמליץ מאין יבוא הכסף, וכיפופי הידיים בצמרת צה"ל צפויים להתחיל בקרוב.

      קצין בכיר בזרוע היבשה: "מדובר במהפכה של ממש"

      מודל ה-17/17 שעליו החליט הרמטכ"ל דומה לאופי האימונים בשנים שקדמו לשנת 2000, בימים שבהם היה צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. בנוסף, הוחלט כי בשל המחסור במתקני אימון בתחום הלחימה בשטח הבנוי והמנהרות, יוקמו מתקנים איכותיים יותר מאלו המשמשים היום להכשרת הכוחות, כאשר המטרה היא לייצר אימון המדמה באופן הקרוב ביותר את מציאות בשדה הקרב. חלק מהמתקנים יוקמו בצפון הארץ, בהם מתקן "שניר", שאבן הפינה שלו תונח בעוד שבועות בודדים. אחרים יוקמו בדרום ובבסיסי האימונים החטיבתיים כדי להקל על המאמץ הלוגיסטי ולצמצם את משך ההכשרה של הלוחמים.

      סדנא מטכ"לית לסיכום תר"ש גדעון בראשות הרמטכ"ל גדי איזנקוט, 10 בנובמבר 2015 (דובר צה"ל)
      "בשורה של ממש". איזנקוט (צילום: דובר צה"ל)

      קצין בכיר בזרוע היבשה אמר כי "אנחנו מדברים על מהפכה של ממש. תוך שלוש שנים נראה צבא יבשתי אחר מהותית ברמת המוכנות לשטחים סגורים ובעולם התת-קרקע. האימון שלנו לא יתמקד בכניסה למנהרות אלא בהשמדה, ופיצוץ פעולות אחרות. התהליך החל כבר עכשיו אבל הוא יואץ החל מאוגוסט 2018. זו ממש בשורה". לדבריו, "צה"ל לא מתאים את עצמו רק לאיומים ולאתגרים בשטח אלא גם לקיצור משך השירות. אנחנו חייבים למצות כמה שיותר את השירות הסדיר. העובדה שהיקף האימונים של חיילי השירות הסדיר יעלה ל-17 שבועות אומרת שחיילי המילואים ישלימו את החסר בתעסוקה המבצעית".