פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית המשפט קבע: קהילת "לב טהור" - כת פוגענית הגובלת בהתעללות

      פסק דין של בית הדין למשפחה, מגדיר את הקהילה - שמורכבת בעיקרה מישראלים, ומקום מושבה הנוכחי בגואטמלה - ככת רוויה באיומים, הפחדות ופגיעה בקטינים, שנאלצים להינשא כבר בגיל 14. "הסנקציות בתוך הקהילה מתבטאות באלימות פיזית - והתעללות נפשית"

      (בווידאו: הצצה לתוככי הכת "לב טהור")

      אלימות בכת החסידית "לב טהור", נובמבר 2013 (צילום מסך , בחדרי חרדים)
      "קהילה שבה מתקיימת פגישה קשה, עד כדי התעללות". תיעוד מכת לב טהור ב-2013 (צילום: בחדרי חרדים)

      כת "הלב הטהור" אינה ככל קהילה חרדית קיצונית, מדובר בקהילה שבה יש פגיעה קשה מאוד, הגובלת עד כדי התעללות, בחברים בה ובקטינים שבה בפרט, ומתקיימים בה האפיונים של כת פוגענית – כך קובע פסק הדין של בית הדין למשפחה, שהותר היום (שלישי) לפרסום באופן חלקי.

      בראש הכת עומד שלמה העלבראנץ, אזרח ישראלי שבשנת 1990 העתיק את מקום מגוריו לארצות הברית, יחד עם קהילה קטנה, ובמהלך השנים הואשם והורשע בחטיפת הקטין שי פימה, הרשעה שבגינה הוא ריצה בארצות הברית עונש מאסר בפועל. עם סיום ריצוי מאסרו, פנה לשלטונות קנדה, קיבל מעמד פליט ועבר להתגורר עם חברי הקהילה בעיירה בשם סנט אגאת דה-מון, במחוז קוויבק. בעיירה זו, הקימו חברי הקהילה מתחם מגורים נפרד, בו ייצרו בעצמם את האוכל שצרכו, בהתאם לכללי כשרות מחמירים, והילדים של הקהילה לא ביקרו בבתי הספר הציבוריים אלא למדו במסגרת הקהילה.

      פשיטה על מבנה של הכת לב טהור בגואטמלה. 13 בספטמבר 2016 (צילום מסך , טוויטר)
      פשיטה על מבנה של כת לב טהור בגואטמלה, ב-2016 (צילום: מתוך טוויטר)

      בשנת 2013, לאור כוונתם של השלטונות בקוויבק לבדוק טענות בדבר הזנחה של ילדי הקהילה תוך חקירה נרחבת של מצבם של הקטינים, ברחו חברי הקהילה כולם באישון לילה – ביום 17.11.13 - כאשר עלו על שלושה אוטובוסים, שנשכרו לכך יומיים קודם לכן, ועברו למחוז אונטריו בקנדה. לאחר שגם במחוז אונטריו החלו השלטונות לבדוק טענות לגבי הזנחה והתעללות בילדי הקהילה, ואף הוציאו חלק מילדי הקהילה ממשמורת הוריהם, מרבית אנשי הקהילה עברו לגוואטמלה באמצע שנת 2014. אין ידיעה ברורה לגבי גודל הקהילה וההערכה הינה כי הקהילה מונה כ-50-60 וכ - 150–200 ילדים, אך במועד עזיבת הקהילה את מחוז קוויבק, נקבע שהיו בקהילה 31 משפחות ו-129 ילדים.

      "העונשים הכבדים והסנקציות הקשות שהינם מנת חלקם של חברי הקהילה ובאים לידי ביטוי במכות הפיזיות, בהתעללות הנפשית, באיומים וההפחדות, נישואי קטינים, לקיחת קטינים מהוריהם והעברתם למשפחה אחרת, הניתוק הכפוי מבני משפחתם שאינם חלק מחברי הקהילה ועוד - אינם יכולים 'להיטהר' בטענה כי מדובר בקהילה חרדית קיצונית", כתבה השופטת רבקה מקייס. "אכן, ישנן קהילות חרדיות, בהן יש ניתוק ממקורות המידע של העולם החיצון, לבוש מבדל, כללי כשרות מחמירים, הימנעות מלימודים במסגרות ממלכתיות כאלה ואחרות. ואולם – לא מצאנו קהילות אחרות, הקמות בלילה אחד ועוזבות את מחוז מגוריהם ובתיהם בכדי למנוע התערבות של רשויות המדינה".

      נישואי קטינים החל מגיל 14 לבנות ו-15 לבנים

      מדובר בקהילה הנבדלת מקהילות חרדיות אחרות הן בלבוש נשות הקהילה – המכסות את מלוא גופן בביגוד שחור כאשר רק הפנים גלויות, וזאת כבר כאשר הילדות בנות שלוש, והן בכללי הכשרות המחמירים וכן בסממנים אחרים, אשר יידונו במסגרת פסק דין זה. אופייה של קהילת לב טהור הובא לפתחו של בית משפט זה הן על ידי קרוביהם של מי שהצהיר על כוונתו להצטרף לקהילה, תוך דרישה למניעת צעד זה באמצעות מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטינים, והן על ידי בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר מצא לנכון להגיש בקשה להכרזה על ילדיהם של מי שמבקש לחבור לקהילת לב טהור כ"קטינים נזקקים".

      עם זאת, אין בפועל אפשרות לרשויות המדינה לבצע את פסק הדין, לאור העובדה כי שתי המשפחות המדוברות השייכות לכת פעלו שלא כדין - תוך הפרה בוטה של צווי בית המשפט – ואינן נמצאות כיום בתחומי מדינת ישראל. שתי המשפחות, יחד עם ילדיהן הקטינים, נמצאות במסגרת קהילת לב טהור, באזור מגודר ומבודד בג'ונגל של גואטמלה.

      פשיטה על מבנה של הכת לב טהור בגואטמלה. 13 בספטמבר 2016 (צילום מסך , טוויטר)
      "הפחדות, איומים וגירוש קטינים". אחת מנשות הכת, במהלך פשיטה על מבנה הקהילה בגואטמלה ב-2016 (צילום: מתוך טוויטר)

      "הראיות שהובאו בפניי – הן בעדויות ישירות והן בעדויות עקיפות, אשר חיזקו עדויות אלה, הביאו אותי למסקנה כי בקהילת לב טהור נוהגים כלפי ילדי הקהילה בין היתר, בענישה גופנית קשה, בנישואי קטינים, החל מגיל 14 לקטינות ו-15 לקטינים - עם בני זוג, שלעיתים הפרשי הגילאים ביניהם הם של שנים רבות, עד עשרים שנה.

      בנוסף, קיימת מדיניות ענישה כלפי חברי הקהילה הכוללת הפרדת ילדים מהוריהם – גם בגיל ינקות – והעברת הילדים לגדול במשפחה אחרת, מניעת חינוך פורמלי וניתוק מהעולם החיצון ומכל מקורות מידע חיצוניים, הפחדות ואיומים, גירוש מהקהילה של קטינים, אשר אינם סרים לסמכות הקהילה וראשיה ושליחתם לבדם להתמודד בעולם, טענות לביגוד מבדל, נדידה תכופה ממקום למקום, תוך עזיבה בין לילה של מתחם הקהילה ללא כל הכנה, וכל זאת בהתאם להחלטות ראש הקהילה. לבסוף, הוכח כי כאשר הקטינים יוצאים מהקהילה - הם סובלים מבעיות פסיכיאטריות קשות במשך שנים רבות", כתבה השופטת מקייס בפסק הדין.

      עוד הוסיפה השופטת: "הוכח בפניי כי גם חברי הקהילה הבגירים חשופים לעונשים גופניים קשים, גזירות של תענית דיבור וצום, וזאת במשך חודשים כעונש על התנהלות שאינה מתאימה להוראות ראשי הקהילה, דרישה לציות מלא ובלתי מתפשר אחר כל הוראה של ראשי הקהילה, מניעת קשר עם העולם החיצון, התערבות של ראש הקהילה בנישואין ובגירושין של חברי הקהילה, כך שהוא הקובע מי יתחתן עם מי ומי יתגרש ממי, שליטה כלכלית של ראש הקהילה בחברי הקהילה, נתק מהעולם החיצון וממשפחות המוצא ומניעת עזיבתם של חברי הקהילה את הקהילה כרצונם עד כדי דרישה כי חבר קהילה הרוצה לעזוב, עליו לגרש את אשתו ולעזוב את ילדיו".