פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      75 שנה אחרי שהחביא אותה מהנאצים: יוזף הפך לחלק מהמשפחה של אנה

      שלוש שנים התחבאו מאימת הנאצים 13 נפשות במרתף הקטן של יוזף יוראש בלב היער הפולני. המשפחה של אנה, שהייתה רק תינוקת, שומרת איתו על קשר עד עצם היום הזה: "אמנם אין קשר דם, אבל הוא דוד לכל דבר". ולמה בכל זאת אנה החליטה להישאר בפולין ולא לעלות לישראל?

      יוזף, חסיד אומות עולם, ואנה בביקור בביתו של יוזף (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות עמותת "ממעקים")
      אנה ויוזף בביתו בפולין (צילום: באדיבות עמותת "ממעמקים")

      הנס שאירע לאנה קמפינסקה כשהייתה תינוקת בת כמה שבועות, כאילו נכתב בתסריט לסרט הוליוודי. "כשאמה רג'ינה הייתה בחודשי הריון מתקדמים איתה והובלה יחד עם מספר נשים נוספות מהעיר שלהם סאטניקובה אל מחנה ההשמדה אושוויץ, הצליחה אמא לקפוץ מן הרכבת הנוסעת, ברחה אל תוך היערות ושם ילדה את אנה", מספרת לוואלה! NEWS בתה של אנה, תמרה רייכל, שעלתה לישראל לפני כ-15 שנה.

      "יום אחד, כשסבתא עוד הייתה צלולה, באחת משיחות הסלון, היא הפתיעה את כולנו וסיפרה את הסיפור הזה, עד אז חשבנו שאמא נולדה בכלל בגטו של העיר זאקליצן, כך גם הופיע בתעודות הפולניות. מצד שני הפולנים היו אלופים בלאבד ולהחסיר דברים, אחרת איך אתה מסביר שלפני המלחמה היינו משפחה עמידה עם בתים, נכסים ויער, ואחריה, לא רק שנשארו עור ועצמות, גם נשארו בלי פרוטה שחוקה, מבחינת הפולנים גרנו בגטו. הכול הלך".

      אנה קמפינסקה הייתה בת כמה שבועות כשאמה וחמישה מבני משפחתה, הוברחו לראשונה למרתף של משפחת יוראש בלב היער הפולני בכפר נוביסאנז'. "אלוהים אוהב אותנו, אחרת אי אפשר להסביר איך בסופו של דבר מצאנו את עצמנו בתוך המרתף של יוזף ומשפחתו, שלוש שנים, משנת 1942 ועד לסיום המלחמה, כשיוזף ומשפחתו דואגים להעביר לנו אוכל ותנאי מחייה בסיסים. אני חייבת להם את חיי, בלעדיהם כנראה שהייתי כמו אבא, נשלחת אל המחנות", מספרת כיום קמפינסקה בת ה-75, בשיחת טלפון מביתה בפולין, על החיים בתוך המרתף הקטן עם 13 נפשות. "ממש נולדתי שם, הרי בגיל כמה שבועות הוברחנו אל המרתף, מזל שהדוד שלי הכיר טוב את אבא של יוזף, פרנסישאק, שהסכים להסתכן ולהסתיר אותנו במרתף שלו".

      יוזף, חסיד אומות עולם, בכניסה למרתף (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות עמותת "ממעקים")
      יוזף בכניסה למרתף בו הוחבאו בני משפחתה של אנה (צילום: באדיבות עמותת "ממעמקים")

      אנה נזכרת בסיפור אחד, שבו הרגישה המשפחה שהנאצים עלו על מקום המסתור שלה. "אמא סיפרה לי, שבאחד הימים של המלחמה, אחד השכנים של יוזף הגיע לשחק עם יוזף, ובמהלך המשחק הגיעו לטייל באזור המרתף. מפה לשם הם שמעו בכי ויללות, והשכן שאל את יוזף מי זה מיילל, ויוזף ישר אמר שמדובר בחזירים שאבא שלו מנסה לגדל, אבל השכן שידע להבדיל בין קולות חזירים לקולות אדם, ישר אמר לו 'יוזף אתה משקר', זה קול בכי של תינוק אדם.

      "החבר שאל אותו: 'אתה מסתיר כאן יהודים?', ויוזף ההמום לא ידע מה להגיד ואמר" 'כן, מסתירים, ויש להם תינוקת קטנה'. החבר של יוזף הודיע שהוא מתכוון ללכת לנאצים ולספר להם, ורק הודות לשיחה של אבא של יוזף ודוד שלי, זיגמונד, עם אמו של השכן, שבה הם מתחננים על נפשם שלא יגלו את הסוד, מנעו מהילד הפזיז ללכת לספר לנאצים על המחבוא".

      השהות במרתף של יוראש מעלה באנה זכרונות לא פשוטים. "המקום היה קטן מאוד, הוא לא היה בקרבת הבית, אלא בקרחת יער. אכלנו מה שיש, יוזף ואביו היו דואגים להעביר לנו מזון ואנחנו שלא היינו מפונקים - אכלנו הכול, כי היה חשוב לשרוד. הייתי קטנה, והמשפחה ואמא לא נתנו לי לצאת מדי פעם אל היער להתאוורר. אני זוכרת כשהמלחמה נגמרה וסוף סוף יצאנו אל היער, היה ממש קשה לקלוט את כמות אור השמש".

      יוזף, חסיד אומות עולם, עם משפחתה של אנה ותמרה (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות עמותת "ממעמקים")
      ארבעה דורות - תמרה, אנה, סבתא רג'ינה והנכדה אנה (צילום: באדיבות עמותת "ממעמקים")

      שלוש שנים התחבאה אנה, אמה רג'ינה ועוד חמישה מבני משפחתה במרתף הקטן של יוזף, איתו שומרת המשפחה על קשר עד עצם היום הזה. "מבחינתנו הוא בן משפחה, אמנם לא קשר דם, אבל דוד לכל דבר. בלעדיו לא היינו פה היום, אנחנו חייבים לו את חיינו". יוזף היה בן 14 כשפגש לראשונה את אנה, שהייתה אז רק תינוקת. כשנולדה לאנה נכדה, היא הציגה את יוזף בפניה בתור "סבא-רבא".

      מאז תום המלחמה נכרת קשר עמוק בין משפחות יוראש וקמפינסקה. בני המשפחה מרבים להיפגש ונזכרים יחד במלחמה ובתקופה שהגיעה אחריה. "בביקור האחרון בפולין יוזף ביקש שנעדכן אותו מתי אגיע שוב לביקור כי הוא רוצה להכין לי את החמוצים והירקות הכבושים שאני כל כך אוהבת", תמרה מספרת. לפני כמה שבועות קרס המרתף שבו התחבאו בני משפחתה. "המרתף קרס, אבל הזיכרון תמיד יישאר חקוק בלבנו".

      יוזף, חסיד אומות עולם, עם משפחתה של אנה ותמרה (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות עמותת "ממעמקים")
      יוזף ו"הנכדה" שלו, תמרה (צילום: באדיבות עמותת "ממעמקים")

      בני המשפחה שהתחבאו במרתף של משפחת יוראש בחרו שלא לעלות לארץ ישראל מיד בסיום המלחמה, ולבנות מחדש את החיים שלהם בפולין. "היא פתחה דף חדש", מסבירה תמרה.

      "בישראל לא מבינים את זה וחושבים שהפולנים היו משתפי פעולה של הנאצים, אבל בשבילנו הפולנים מדובר בעם אחד שסבל ביחד במלחמה. רוב היהודים והפולנים שחיו בפולין בתקופת המלחמה היו חילונים ולא עניין אותם כל הנושא הדתי. בישראל חגגתי לראשונה את חג הפסח, עד אז חשבתי שבישראל השנה החדשה נפתחת כמו בפולין בינואר ואז מגיעים לפה ומגלים שחוגגים שנה חדשה בסוף ספטמבר. אמנם היו מצות בפולין, אבל לא ידעתי מה הסיבה לאכול אותן. זה לא שאכלנו במיוחד מצות".

      באופן פרדוקסלי כמעט, אנה מרגישה כיום יותר בטוחה בפולין מבישראל. "היא ביקרה כאן מספר רב של פעמים ועדיין מעדיפה את פולין, פולין זה הבית שלנו, פולנית זאת השפה הראשונה שלנו. לגבי האנטישמיות, בוודאי שהיו ויש מקרים, גם היום קיים החשש מאנטשימים. גם היום, אני אומרת לאמא שלי: 'מי שלא יודע שאת יהודיה, אל תגידי לו'. אמא אפילו זוכרת אירוע חריג שאחד מנהגי המוניות אמר לה: 'חבל שלא שרפו אותך ואת כל היהודים באוושויץ'. לזה צריך להוסיף את הדברים שהממשלה עושה ומעוררת עדים גם בפולין".