העלייה אל מטוס ההרקולס בן ה-55 הייתה מלווה ברוח חזקה מאוד ועשן סמיך שבקע מהמנועים. סדר בדיקת המכשירים והפקודות בתא הטייס בשפה האנגלית והעברית נתנו תחושה של תחילת מבצע מיוחד שחלקו יכלול הנחתת לוחמים בשטח אויב. תא הטייס עמוס בשעונים, עם ארבעה טורים בולטים במיוחד של שעונים אנלוגיים. לכל מנוע טור משלו, ואם משהו לא עובד כשורה השעונים כבר יסמנו. שישה בעלי תפקידים הצטופפו סביב כיסא הקברניט, בהם נווט, שני מכוננים, ושני טייסי משנה, ממתינים לאישור ממגדל הפיקוח להמריא. אחרי דקות ארוכות של המתנה מגדל הפיקוח מאשר ל"קדוש", אות הקריאה שניתן באקראי למטוס, להמריא אל היעד. "נעשה עכשיו הקפה ונתגלגל דרומה", אומר תא"ל איל גרינבוים, מפקד בסיס נבטים, תוך כדי שהוא משתמש באמצעי ראיית הלילה שעל הקסדה. "מתקרבים לערבה. אנחנו ב-140 קשר", הוא אומר. הצוות בקוקפיט נערך לנחיתה בשטח עפר אי שם בערבה. "מדובר באימון שמדמה בין היתר נחיתה בשטח אויב שלא בשדה תעופה אלא על מסלול אספלט. תבין מזה מה הייעוד", מסביר אחר כך אחד הקצינים, ומוסיף, "עוד מעט נפגוש לוחמים חרדים. מחזור 11 של 'פלגת הנגב'. סיפור מרגש ומיוחד".
הסיפור של גיוס חרדים לחיל האוויר החל אי שם בראשית העשור הקודם במוחו הקודח של מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף אליעזר שקדי שהחליט לפתוח להם דלת ולשלב אותם במקצועות שונים בזרוע. ההחלטה עוררה גלים של גיחוך וציניות בצמרת החיל אך המהלך קרם עור וגידים והפך למהפכה של ממש. שקדי דחף את הפרויקט למרות הקשיים וההתנגדויות בצבא ומחוצה לו כי ראה בגיוס החרדים חובה חברתית ופיקודית וחלק משימור צביון צבא העם. מה שהחל בגיוס מצומצם ביותר של חרדים התרחב דרמטית ולא רק במקצועות טכניים ומנהלה אלא שילוב במקצועות ליבה של החיל בתחום הטכנולוגיה המתקדמת, מחשבים, מודיעין ועוד. השלב הבא של הצלחת הפרויקט בא לידי ביטוי במעבר לשירות קבע ואף יציאה לקצונה. מה שאז היה נראה כמעשה פלא חברתי. בכלל צה"ל משרתים כיום למעלה מ-2,700 חרדים ומכסתם בצבא תעלה השנה והיא צפויה לחצות את רף ה-3,200 למרות התופעות השליליות במגזר החרדי והמחאות הקיצוניות נגד המתגייסים.
מהפכת החרדים בחיל האוויר המשיכה להתפתח ובשנת 2013 הוחלט לגייס לוחמים ל"פלגת הנגב" שמאבטחת את בסיס נבטים, בסיס חיל האוויר הגדול ביותר הממוקם בצפון הנגב. לא רק גודלו הופך אותו לרגיש וחשוב ביותר אלא הצבת טייסת נשר הזהב שמפעילה את מטוס הקרב היקר ביותר: אף-35 המכונה "אדיר".
הרעיון החל כפיילוט עם מספר מצומצם של חרדים בעלי פרופיל קרבי ומאז הם מתגייסים בשלושה מחזורים בשנה כמו שאר לוחמי צה"ל. לוחמי הפלגה מתגייסים ועוברים טירונות רובאי 03 הנמשכת חודשיים .לאחר הטירונות עוברים הלוחמים קורס המכונה "מגן הנגב" הנמשך כחודש. במהלך הקורס לומדים הלוחמים את יסודות ההגנה הקרקעית של חיל האוויר, אמצעים ותורת לחימה, ירי מתקדם וכו'. בתום קורס מגן הנגב עוברים הלוחמים "הסמכת אתר" שנמשכת חודש. במהלך הסמכה זו לומדים הלוחמים את יחידות הבסיס השונות, ייעוד גף האבטחה של הבסיס ומשימותיו, הכרת תכניות ההגנה, תרגילים ותרחישים מגוונים, מסעות, ניווטים וקליעה. תהליך ההכשרה מסתיים במסע מסכם בסופו מקבלים תעודת לוחם.
"זה פרויקט מיוחד של חיל האוויר ואני מתמלא גאווה לראות אותם", מספר מפקד בסיס נבטים ומוסיף, "הגיוס שלהם נראה טבעי אבל הוא ממש לא ככה. אנחנו אוספים אותם בפינצטה אחרי שנפלטו מהישיבות או החליטו על דרך אחרת ועוטפים אותם בצמר גפן. מגורים מבודדים, אוכל גלאט כושר, מתפללים שלוש פעמים ביום בצורה מסודרת, ובסוף מכשירים אותם להיות לוחמים. כל אחד מהם בסוף ההכשרה יודע על מה הוא מגן ובטח שהוא יהיה המענה הראשוני המבצעי לכל אירוע שיתפתח בשטח. בנוסף, לכלי הטיס ושאר היחידות יש עשרות קבלנים ומאות עובדים מדי יום בבסיס נבטים ולכן נדרשת לא רק הגנה היקפית אלא גם הגנה פנימית. על מה שקורה בצירי ההגעה לבסיס לא ארחיב אבל מעת לעת יש גם יידוי אבנים".
אחד האיומים הכי משמעותיים בבסיס נבטים הוא החדירה של גורמים זרים ולשם כך מתבצעת תרגולת קבועה שמדמה תרחישי קיצון והגעה של מסתננים לשטחי הטייסות. "אני מתלווה אליהם כשיש "פטיש חם" (קוד קריאה לחדירה לבסיס - א.ב), רואה את הרמה המקצועית ומתמלא סיפוק וגאווה. יש על מי לסמוך. ולחשוב שעבור חלק מהם, אנחנו ההזדמנות האחרונה להשתלבות בחברה הישראלית".
המטוס נוגע בקרקע. מרגישים היטב כי לא מדובר במסלול נחיתה של שדה תעופה אלא בשביל אספלט מרופד באבנים. כבש המטוס נפתח וצוות האוויר יורד אל הקרקע. שם הם פוגשים את לוחמי מחזור 11 דרוכים בשני טורים. פניהם נוטפי זיעה ומעוטרים בצבעי הסוואה. הם סיימו מסע אחד ומחכה לכם בהמשך הלילה מסע אחר. פקחי העמסה מכוונים את כלי הרכב של פלגת הנגב בעלייה אל המטוס. לאחר מכן מסמנים להם המפקדים לעלות בשקט אל בטן המטוס ולהתיישב על הספסלים הצרים. מפקד טייסת תעופה סא"ל עידן, מוודא שהם קשורים בחגורות הבטיחות ומחליף מילים עם כמה מהם. לא חולפת דקה, ותא"ל גרינבוים שהטיס את המטוס מקבל אישור המראה.
מפקד הפלגה מסמן לפיני ומרטין, שני לוחמים מצטיינים לעלות אל תא הטייס בקומה העליונה שם מקבלים את פניו אנשי צוות האוויר. "עושים כבוד למצטיינים", מסביר סא"ל עידן, ומסביר להם מה הם רואים בתוך הקוקפיט ומחוצה. בהמשך הטיסה סיפר מפקד הבסיס ברשת הקשר הפנימית כי משפחתו של הלוחם סמ"ר אלמוג שילוני ז"ל, החלל הראשון של פלגת הנגב, הקימה במודיעין בית לחיילים חרדים בודדים על שמו. אלמוג, לוחם ומפקד, נדקר בנובמבר 2014 על ידי פלסטיני, שוהה בלתי חוקי, בפיגוע בתחנת רכבת בתל אביב כשהיה בדרכו אל בסיס נבטים ולמרות שנפצע באורח קשה המשיך להיאבק כדי למנוע את חטיפת נשקו. בתא הטייס שוררת דממה. שמו של שילוני ז"ל תמיד מעוררת התרגשות, יספר אחר כך מפקד טייסת תעופה. "רואים את השיכון", מודיע מפקד הבסיס על הסימן הראשון לפני הנחיתה.
"אין מה להשוות בין בסיס נבטים לשאר בסיסי החיל. הוא הגדול והחשוב ביותר ממספר רב של בחינות: אמצעי לחימה, ציוד, ונכסים יקרים כולל הסביבה בה הוא מממוקם בנגב. זה אתגר אבטחה", מסביר מפקד הפלגה סרן רומן בבנקו שהחל את דרכו במערך ההגנה הקרקעית של חיל האוויר ושירת במספר בסיסים. לפני השיחה עם סרן בבנקו ברור כשמש כי גיוס החרדים לצה"ל הוא לא סיפור מושלם ובמיוחד בשנים האחרונות הוא מעורר התנגדויות קיצוניות במגזר החרדי.
התפלגות מחזור 11 של פלגת הנגב כוללת לוחמים מאור עקיבא, ירושלים, נתניה, אלעד, ביתר עילית, עכו, טבריה, אשדוד ורכסים. "מדובר באוכלוסייה מגוונת. יש כאלה שהמשפחה תומכת בגיוס ויש כאלה שלא. יש כאלה שנפלטו מהישיבה ויש כאלה שהחליטו לעשות את הצעד מבחירה והתגייסו נגד רצון המשפחה, שהפנתה להם את הגב. חלק מהחיילים מוגדרים כ'זר' על ידי המשפחה שלהם ולכן הם הופכים לחיילים בודדים", מספר סרן בבנקו על עולמם של פקודיו החרדים, "מה שבולט בהם הוא החינוך הטוב שקיבלו במשפחה ובישיבות. הם מכבדים מאוד מבוגרים מהם, מכבדים מאוד פקודות ויש להם משמעת גבוהה. בתחום הפרט כל אחד מהם מקבל סיוע כלכלי ומעטפת שלמה תומכת לתנאי השירות. המפקד הופך מהר מאוד לאח גדול עבורם, אבא ואמא. מדובר בצוותים אורגניים שנמצאים כל השירות ביחד. החברים הופכים למשפחה שלהם. דוגמה לכך הוא אלמוג שילוני ז"ל. הוא תמיד דאג לחיילים שלו והמשפחה שלו הולכת בדרכו. דואגת לחיילים הבודדים".
לצד הקליטה המהירה של התכנים והשקדנות מספר סרן בננקו כי יש להם פערים בעיקר במתמטיקה ובאנגלית, "לצה"ל זה לא מפריע אבל לנו כמפקדים זה מפריע באופן אישי. אנחנו נגשר על הפער הזה. לפני שמונה חודשים התחיל פרויקט של סטודנטים שבאים ללמד אותם. גם כדי לגשת לבגרויות. מפקדי צוותים אצלנו מקיימים שיעורים בעצמם".
לפי מסלול השירות של לוחמי פלגת הנגב הם משרתים שנתיים ובשנה השלישית בוחרים ללמוד מקצוע או לשלב לימודים לבגרויות. חלקם בוחר להמשיך לשרת כלוחמים שנה שלישית."אלו שמחליטים להמשיך לשנה שלישית משמחים אותי", משתף מפקד הפלגה ומוסיף, "זה אומר שטוב להם. הם מקבלים אצלנו כלים לאזרחות. חלקם משתחרר ומתחיל את החיים באזרחות וחלקם יוצא לקורס קצינים או חותמים לשירות קבע. יש לא מעט שמתחילים את התהליך כרווקים, יוצאים תוך כדי השירות לפגישות שידוך ומתחתנים. לפעמים אני גם מקבל מהם הזמנות לחתונה גם אחרי שהם משתחררים. אני רוקד בלא מעט חתונות. אני משוחח איתם לא מעט. הם אומרים שהצבא שינה אותם לטובה. הם לא מפחדים משינוים. הצבא נותן להם מסגרת נוחה כחרדים. אבל מצד שני חשוב להבין שהתופעה נגד החרדים שמשרתים בצה"ל היא קשה. צריך לעקור אותה מהשורש. לא הגיוני שחייל שמשרת מהלב והנשמה לא מקבל את הערכה מהמקום הכי חשוב כמו המשפחה, השכונה השכנים. זה בא לידי ביטוי בצעקות כמו
חרד"ק, יריקות, זה באמת קורה".
מפקד הפלגה מספר כי קיימת מגמת עלייה במוטיבציה להתגייס לפלגת הנגב למרות הביקורת וההתנגדות בחלקים מהמגזר החרדי. לכן מרביתם חוששים לצאת לחופשות כשהם לבושים במדי צבא. "אני גם רואה מה עובר עליהם לפי הבקשות לפטור מדים. איך הבקשות מנוסחות. 'אני לא רוצה שיפריעו לשידוך של אחותי'. 'אני לא רוצה שזה יפריע לאחי להתקדם בישיבה'". קצין בכיר בצה"ל התייחס השבוע להתנכלות לחיילים החרדים ואמר כי בצה"ל רואים את אישור הפטור מלבישת מדים ביציאה הביתה כפתרון זמני אך לא לאורך זמן, "לא ניתן להשלים עם מצב בו חייל צה"ל לא יכול להסתובב בגאווה עם מדי הצבא בעת יציאתו הביתה. המטרה כרגע לנהוג בחוכמה".
מפקד טייסת תעופה סיפר כי גולת הכותרת של הלוחמים היא לא רק ההגנה על הבסיס אלא גם התעסוקה המבצעית שהם מבצעים פעמיים בשנה. התעסוקה האחרונה התקיימה באחת המקומות החמים ביותר ביהודה ושומרון: מערת המכפלה. "הם מאוד אוהבים את התעסוקה המבצעית ומעדיפים לוותר על יציאות כדי לעשות יותר", מספר סרן בבנקו על שבירת השגרה של הלוחמים החרדים ומסביר כי למרות זאת הייעוד המרכזי הוא הגנה על בסיס נבטים, "הם מבינים מצוין על מה הם שומרים ומבצעים אותה בסטנדרטים גבוהים. הם מבינים שלבסיס הזה יש משמעות מבחינה מדינית. פגיעה במטוס מכל סוג שהוא על הקרקע זה אירוע ברמת מדינה. מדובר בעול מאוד כבד על הכתפיים. אני מופתע כל פעם מחדש שהמשימות מתבצעות ברמה של 120%. הם מעולים. קשה לי להגיד איפה הם היום אם הם לא היו מתגייסים לפלגת הנגב. יש כאלה שהיו ממשיכים ללמוד בישיבה, ויש כאלה שהיו מחפשים עבודות מזדמנות או ברחובות".
מטוס ההרקולס נחת בבסיס נבטים. גלגליו נוגעים הפעם בקרקע בצורה חלקה. סימן לתחילתם של שני מסעות. מסע אלונקות מפרך אחד בהובלת מפקד הבסיס שיסתיים בטקס מרגש וחלוקת תעודות הלוחם ומסע נוסף שזה היה הצעד הראשון שלו למעמקי החברה הישראלית. מסע שעוד רחוק מלהסתיים וצפויים לו אתגרים גדולים ומורכבים.