בממשלת נתניהו, בכל סוף רפורמה מסתתר לו קרב על הקרדיט

"נטו משפחה" היא שם התכנית הכלכלית-חברתית החדשה שהציג אתמול (שלישי) שר האוצר משה כחלון. ואולם באותה מידה אפשר לכנות את היוזמה "נטו כחלון": מסיבת העיתונאים שבה הוצגה התכנית, שכוללת סבסוד צהרונים והטבות מס למשפחות עובדות, זומנה בהתראה קצרה ותחת מעטה חשאיות נרחב, מחשש שידלוף. לא רק התקשורת הייתה תחת איפול: שר האוצר הגיע מלווה במשלחת מכובדת של בכירי משרדו, אך את ראש הממשלה בנימין נתניהו – הוא לא טרח לעדכן מראש.

"אין פה שום דבר שצריך לעדכן", כחלון אמר במעטה של תמימות, למרות שרגע קודם לכן הדגיש שמדובר ב"תיקון עוול היסטורי". מקורביו הדגישו באותה נימה של תמימות כי מדובר במהלכים שהם בסמכותו של שר האוצר, אבל האמת היא שהוא פשוט רצה כנראה להיות חתום לבד על התכנית, שעשויה להביא מהפכה למעמד הביניים ושכל משפחה עובדת צפויה להרגיש בכיסה. למה להתחלק בז'יטונים הפוליטיים העתידים לבוא.

לקריאה נוספת:
כמה תשלמו לצהרונים ואילו הטבות מס מגיעות לכם: המדריך לרפורמה הכלכלית
תמריצי עבודה וביטול פטור ממס: התכנית המלאה להעלאת קצבאות הנכות

העצמאות המופגנת של כחלון מנתניהו הולכת ונבנית בשבועות האחרונים בהדרגה, על רקע משבר התאגיד. המתיחות ביניהם עוד תעסיק ככל הנראה את מיטב המוחות הפוליטיים בעתיד הקרוב. חלק מראשי הקואליציה זעמו על המהלך של כחלון שלא תואם איתם, ואף שקלו להוציא הצהרה משותפת בנושא, אבל גם הם יודעים שמילת המפתח היא קרדיט - וזו מילה שמככבת בקואליציה של נתניהו. קצבאות הנכים, הסכם שמים פתוחים או מחירי הדיור: כמעט בכל נושא שתזרקו לחלל העולם, כנראה בממשלה מתנהל לגביו קרב גרסאות בשאלות שונות - מי היה הראשון שזיהה, מי יזם והוציא לפועל, ומי בסופו של דבר זוקף את הרווח הפוליטי והציבורי שבהישג.

כחלון ונתניהו הם השחקנים הראשיים בזירה המרכזית של קרבות הקרדיט, כשכל צד מאשים את האחר בקמצנות ובילדותיות. כחלון מרגיש שנתניהו עושה עליו סיבוב ולוקח טרמפ על העבודה הקשה שלו במשרד האוצר. ראש הממשלה, מצדו, סבור בצדק כי כל ההישגים של שרי ממשלתו יכולים להיזקף לזכותו. זה התחיל כשנתניהו פרסם פוסטים בפייסבוק ובהם התגאה בהישגים כלכליים או נתונים חיוביים, מבלי להזכיר את שר האוצר או להודות לו על עבודתו. "תודה רבה על הפרגון", כחלון עקץ בחזרה בנובמבר האחרון, אחרי שנתניהו התגאה בשיעור אבטלה נמוך. אחר כך, לשכת נתניהו החלה להעביר ללשכת כחלון בקשות להצטרף לאירועים שונים של כחלון ברחבי הארץ, בהם נחתמו הסכמי גג לדיור ונחנכו תכניות מחיר למשתכן.

כחלון לא מסתיר את המיאוס שלו מהמלווה הצמוד שלו נתניהו. הוא אמר את זה בחדרים סגורים, אך גם בפומבי. "כשיש הישגים אתה תמיד מופיע, אבל כשיש קשיים אתה נעלם", אמר לו באחרונה, על רקע החרפת הטונים בין השניים על סאגת התאגיד. מסיבה זו, בחר שר האוצר שלא להצטרף לנסיעת ראש הממשלה לסין בחודש שעבר, למרות שהוביל את אחד ההסכמים המרכזיים שנחתמו בביקור - הבאת אלפי עובדי בנייה סינים לישראל – במסגרת ניסיונו להגדיל את היצע הדירות.

הנושא האחרון לעימות כחלון-נתניהו היא התכנית להורדת קצבאות הנכים, שגובשה בשבועות האחרונים במשרד האוצר וצפויה להיות מוצגת בקרוב. כחלון ונתניהו מתחרים ביניהם בפיזור הצהרות על יישום התכנית, ובכירי הליכוד, שהגיבו היום למחטף הצהרונים של כחלון, מיהרו לנכס לעצמם את הדאגה למצוקת הנכים כשאיימו לא לתמוך בה כל עוד לא תיפתר בעיית הנכים.

ואולם נתניהו עצמו נראה כמי שמשתדל דווקא לפייס את שר האוצר. הוא מקפיד לפרגן לכחלון בהופעות המשותפות האחרונות, והיום, למרות שהודר, מסר שההצעות של כחלון "הן בכיוון הנכון וייבחנו בגישה חיובית". עם זאת, באותה שעה שראש הממשלה עטה על עצמו את אותה ארשת תמימות של שר האוצר, הוא שיגר את אנשי אמונו בליכוד – הח"כים דוד ביטן, יואב קיש ונאווה בוקר - לתקוף את כחלון ולפזר איומים.

אבל לא רק כחלון משחק עם נתניהו במשחק הקרדיטים. ערב החג, שעה קלה אחרי שפורסם כי שר התחבורה ישראל כץ הורה לסגור את מעבר טאבה בפני ישראלים הנוסעים לחצי האי סיני, מקורבים לנתניהו הבהירו כי מי שקיבל את ההחלטה הוא ראש הממשלה, ושכץ רק "הורה לרשות שדות התעופה" על סגירת המעבר. יום קודם לכן, בישיבת הממשלה, כץ התעמת עם נתניהו כאשר ראש הממשלה ניסה לתווך בוויכוח קולני שפרץ בין שר התחבורה ושר התיירות, יריב לוין, על רפורמת שמים הפתוחים. מדובר בקרב שנמשך שבועות בין משרד התחבורה והתיירות על הפעילות מול חברות התעופה הזרות, והוא פרץ ביתר שאת בישיבת הממשלה, כששני השרים – לוין וכץ – הטיחו אחד בשני ביקורת קשה על התנהלותם. כץ דחה בתוקף את ניסיונות התיווך של נתניהו ואמר "שכל אחד יתעסק בענייניו שלו".

כמו כחלון, גם כץ סבור שנתניהו מנסה לקחת קרדיט בהישגי שמים הפתוחים עם התערבותו. לדברי מקורביו, "הוא מנסה באופן תמידי לדחוף את לוין לנושא כדי ליטול ממנו את הקרדיט". בעבר הלא רחוק, באוגוסט האחרון, נתניהו וכץ ניהלו קרב קרדיטים גם על רכבת העמק, כשראש הממשלה "שכח" להזכיר את כץ כשהעלה פוסט בפייסבוק, ובו בירך על חידוש פעולת קו הרכבת - אבל הזכיר שהוא עצמו זה שהוביל את ההחלטה על חידוש התוואי של קו הרכבת ההיסטורי.

גם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, נוהג מעת לעת למחות על כך שנתניהו אינו נותן לו קרדיט. בחודש שעבר, באותה משלחת של נתניהו לסין שכחלון בחר להחרים, נפגע דרעי על כך שלא הוזמן להצטרף לנסיעה היוקרתית, למרות שבביקור נחתם הסכם ויזות נרחב שגובש במשרד הפנים. לשכת ראש הממשלה הזמינה אותו, אבל כלאחר יד, והוא ויתר על העונג. בפברואר אשתקד, זעם דרעי כשנתניהו הודיע על הורדת מחירי התחבורה הציבורית, אבל שכח להזכיר את דרעי, שיזם את הרעיונות ביושבו כשר הכלכלה. דווקא יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, נוהג להימנע מהיקלעות לקרבות הקרדיט האלה - אבל גם הוא הושמט מהתמונות שהעלה ראש הממשלה בפתיחת שנת הלימודים הקודמת.

בסביבת נתניהו נוהגים לנפנף את תלונות הקרדיטים של השרים כקטנוניים ולא מהותיים, ומעלים על נס את מושג "האחריות הקולקטיבית". להצלחה אבות רבים אבל הכישלון הוא יתום, קובע הפתגם העממי, או בגרסת נתניהו, שאותה הוא נוהג להגיד למקורביו: "לא מבין את הנוהג שלפיו מה שהשר עשה טוב – כל הכבוד לשר, מה שהשר רע – ראש הממשלה אשם".

אבל האמת היא שגם לו יש רגישות לנושא. בחודש מאי האחרון, כשהממשלה אישרה את מתווה הגז, העיר נתניהו לשר האנרגיה יובל שטייניץ, שהודה לכל העוסקים במלאכה – מלבד ראש הממשלה. "אולי יש עוד מישהו שתרם?", שאל, ושטייניץ השיב מבלי להבין: "היו הרבה". נתניהו הוסיף אז בעקשנות: "אולי יש עוד אחד?"

קרבות קרדיטים הם חלק בלתי נפרד מהמשחק הפוליטי, והאמת מסתמנת ככל הנראה איפשהו בין שני הצדדים של המטבע: נתניהו יכול להיות נדיב יותר כלפי שריו, וגם הם יכולים לעשות כן ולהתחלק איתו בשלל. בממשלה יש גם לא מעט שיתופי פעולה פוריים חוצי מפלגות, וההתקוטטויות על ההובלה או היוזמה של מהלך מסוים הן לכאורה עיסוק בזוטי זוטות. הן בעיקר מעידות על האווירה העכורה בין נתניהו וחלק משותפיו לקואליציה, ובטח לא מסייעות לפתור משברים.

(עדכון ראשון: 22:30)