בעקבות התבטאותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו השבוע שכינה את התקשורת "תעשייה של דכדוך" החלטנו לא לשבת לבד בחושך ולצאת לשטח. "במקום שהם רואים פקקים - אני רואה מחלפים, רכבות וגשרים", קבע נתניהו. אז יצאנו לבדוק האם באמת הפקקים בישראל הם פרי מוחה הקודח והמרושע של התקשורת.
אז לא, הם לא. על פי הערכות, הישראלי הממוצע מבלה למעלה משעה ביום בעמידה בפקקים, ובשנת 2030 נבלה בממוצע עוד שעה נוספת. לפי עמותת "אור ירוק", הנזק הכלכלי שנגרם מפקקים בכל שנה נאמד בכ-15 מיליארד שקל. ולמה שזה ייפתר, אם הממשלה מעודדת את השימוש ברכב פרטי?
כיצד, אם כן, מעודדת הממשלה עצמה את השימוש במכוניות, על פני אמצעי תחבורה נוספים? למה זה קורה? באילו מדדים ישראל מפגרת אחרי אירופה בגזרת התחבורה הציבורית? מה הכי מטריד כשמחכים לאוטובוס? ובעצם - מה הבעיה בתעשייה של "דכדוך", אם זו בעצם תעשייה של ביקורת שחושפת נתונים שליליים כדי לשפר את איכות החיים של כולנו?
פקקים או מחלפים: מי צודק, נתניהו או התקשורת?
6.4.2017 / 0:00