הסנטינלים, ילידי האי צפון סנטינל שבהודו, הם ככל הנראה בני האדם האחרונים שחיים בבידוד מוחלט מהציוויליזציה המודרנית. חברי השבט העוין מקיימים אורח חיים קדום של נוודים-מלקטים. אנשי השבט מסרבים באופן עיקש לכל קשר עם אנשים מבחוץ והורגים כמעט כל מי שרק מנסה להתקרב אליהם. בכל פעם שמישהו ניסה לבקר באי המיוער שלהם, הוא התקבל בחצים וחניתות.
להערכת החוקרים, האי שנמצא ממערב לחלקם הדרומי של איי אנדאמאן, מנותק לחלוטין מהעולם זה מעל ל-60 אלף שנה. לצורך ההשוואה, חמישה שבטים אחרים שחיים באיים שונים בסביבה נמצאים בקשרים שונים עם האדם המודרני ונהנים מעזרתו אך הסנטינליםנותרו בשלהם. מספרם המדויק אינו ידוע ועל פי הערכה גסה נע בין 40 ל-500. איש אינו מדבר את שפתם, אינו מכיר את אמונותיהם ואינו מקיים עמם קשרי מסחר. תצפיות שנערכו עליהם ב-30 השנים האחרונות הבהירו מעל לכל צל של ספק שגם בזמנים קשים, אין להם שום כוונה להיעזר בנו.
שלטונות הודו נהגו כלפיהם עד כה בחוכמה רבה - הם הגבילו את הגישה לאי למשלחות של חוקרים ידידותיים העובדים בשירותם והוציאו חוק שלפיו יש לשמור על מרחק של לפחות 5 ק"מ מהאי ותושביו. גם המשלחות שהגיעו לאי באישור, נמנעו על פי רוב ממגע ישיר עם הסנטינלים, שנטו לקדם את פניהם כהרגלם - במטר חצים.
עוד בנושא:
תיעוד נדיר: צלם מצא שבט אבוד באמזונס, שירה לעברו חיצים
לאי בודד ומרהיב דרוש זוג שיחיה עליו בחינם - אבל יש קאץ'
מיני דוקומנטרי חדש, שהופק ע"י LoveBite הפקות וזכה ליותר מ-2 מיליון צפיות ביוטיוב, מציג תיעוד מצולם של הסנטינלים ממרחק רב. באופן מוזר קיימות תמונות טובות ומפורטות יותר של מאדים מאשר של השבט הזה. "לא משנה אם אתה חבר או אויב. אם הגעת לכאן בכוונה או במקרה, המקומיים יקבלו אותך עם חניתות וחצים", מספר הדובר בסרט, "מתנות של מזון או בגדים אינם חשובים להם".
ניסיונות הגישור עם השבט המבודד החלו כבר ב-1967, כשהאנתרופולוג ת.נ פאנדיט ומשלחתו הגיעו לאי מטעם ממשלת הודו בניסיון להתחבר עם התושבים. למזלו, אנשי השבט לא נהגו באלימות אך סימנו להם שהם אינם רצויים. במרץ 1970, משלחת של פאנדיט מצאה עצמה שוב במפגש עם הסנטינלים אך גם זה לא הניב תוצאות, "הם התחילו לצעוק כמה מילים בלתי מובנות. צעקנו חזרה וניסינו לסמן להם מרחוק שאנחנו רוצים להיות חברים. זה לא עזר", סיפר פאנדיט.
מאז דווחו על כמה מקרי אלימות של אנשי השבט כלפי מבקרים באי, החל ממקרה בשנות ה-90 אז אסיר שברח ונסחף אל האי נמצא מת כשגופתו מלאה בחצים - ועד מקרה שדווח ב-2006 על שני דייגים שנטבחו ע"י הסנטינלים כשניסו להתקרב אליהם. גם בעת צילומי הסרט הדוקומנטרי חברי השבט פעלו בתוקפנות כלפי הצלמים כשאלה ניסו לקיים עמם סוג של אינטראקציה.
בסרט מסופר על מקרה יחיד בו הצליחו אנשים מבחוץ לקיים מפגש פנים אל פנים עם הסנטינלים. ב-4 בינואר 1991, 28 גברים, נשים וילדים מהשבט פנו למר פאנדיט וקבוצתו מבלי לתקוף אותם אך נסוגו במהרה לתוך היער. ככל הידוע, מאז לא דווח על מפגש פנים אל פנים עם סנטינלזי.
הסנטינלים מצליחים לשרוד יופי בלעדינו אך גם זה כנראה לא ימשך לעוד הרבה זמן. ב"דיילי מייל" דווח שבעקבות הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004, נשלחו אל האי מסוקים של משמר החופים ההודי כדי לסייע לסנטינלים ולהעביר אליהם משלוחי מזון. גם הסיוע הזה התקבל ביריית חצים על צוותי ההצלה. בשנים האחרונות דייגים בלתי חוקיים סימנו לעצמם את המקום, ושבעה נעצרו ע"י משמר החופים ההודי בניסיון להתקרב אל האי. על פי הדיווחים, דייג אחד פסע על האי, קרוב מאוד לחברי השבט ולמזלו הצליח לצאת ללא פגע. על אף הישרדותם, הסנטינלים נחשבים לקהילה הפגיעה ביותר בעולם, שכן אין להם כל חסינות למחלות נפוצות כגון שפעת וחצבת. בשל הבידוד המוחלט שלהם, הסיכויים שלהם להימחק על ידי מגיפה גבוהים מאוד.
