פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מהשלכות הברקזיט: סכסוך עתיק בין בריטניה לספרד מאיים להתפרץ שוב

      כמה ימים בלבד לאחר תחילת הליך הגירושים, האיחוד מתייצב לצד מדריד בסוגיית השליטה על גיברלטר, שטח חסות שבשליטת לונדון זה כ-300 שנה. בבריטניה יש כבר מי שרומז שיש לשקול פעולה צבאית ועל אף ניסיונות ההרגעה של מיי, המשבר הנוכחי הוא טעימה לעתיד לבוא

      מהשלכות הברקזיט: סכסוך עתיק בין בריטניה לספרד מאיים להתפרץ שוב
      צילום: רויטרס ו-CNN, עריכה: יאיר דניאל

      הליך ההיפרדות של בריטניה מהאיחוד האירופי היה סבוך מלכתחילה, וכמה ימים בודדים לאחר שהתחיל באופן רשמי הוא כבר מעורר מתחים ישנים ביבשת. גיברלטר, המובלעת הבריטית בקצה הדרום-מערבי של ספרד, הייתה סלע מחלוקת בין שתי המדינות עוד בטרם הברקזיט. ספרד העבירה את גיברלטר, שגודלה קצת פחות משבעה קמ"ר, לבריטניה עוד ב-1713, אך מאז קראה פעמים רבות להשבת הטריטוריה האסטרטגית לידיה.

      שאלת גורלה של גיברלטר צצה אחרי שהאיחוד האירופי הבהיר כי לספרד תהיה זכות וטו על עתיד היחסים הכלכליים של הגוש עם גיברלטר בשל הברקזיט. עם פרישת הממלכה מהגוש, מעמד הטריטוריות שלה מעבר לים כבר אינו סוגיה פנימית של האיחוד. מאחר שספרד נותרה חלק ממנו, האיחוד עומד לצדה במשבר סביב הטריטוריה בת 30 אלף התושבים, הסמוכה לחופי צפון אפריקה ומשמשת את השער לאוקיינוס האטלנטי.

      תושבי גיברלטר כבר הבהירו באופן חד-משמעי תחת איזו ממלכה הם רוצים לחיות – 99% מהם דחו במשאל משנת 2002 את האפשרות שספרד תחלוק עם בריטניה את הריבונות על השטח. רובם אמנם הצביעו בעד הישארות באיחוד במשאל העם ביוני האחרון, אך ראש ממשלת גיברלטר פביאן פיקרדו הבהיר אחרי שיחה עם מיי, כי הטריטוריה אינה "קלף מיקוח" במשא ומתן בין לונדון לבריסל, שבקושי החל וכבר יוצר כאבי ראש רבים.

      צוללת של בריטניה בבסיס של הצי בגיברלטר, יולי 2016 (AP)
      צוללת בריטית בבסיס של הצי בגיברלטר, בשנה שעברה (צילום: אי-פי)

      ראש הממשלה תרזה מיי ושריה הבכירים הבהירו כי הם מחויבים לחלוטין לביטחונה של גיברלטר נוכח בחירת התושבים שלה והעובדה שיש בשטחה בסיס חשוב של הצי הבריטי. הגדיל לעשות מנהיג המפלגה השמרנית לשעבר מייקל הווארד, שרמז כי בריטניה תהיה מוכנה לצאת למלחמה על גיברלטר – בדומה למלחמת פוקלנד נגד ארגנטינה ב-1982.

      הווארד ציין את קווי הדמיון בין שני המשברים – הממלכה נשלטה על ידי נשים מהמפלגה השמרנית (מיי ומרגרט תאצ'ר) וקבוצה קטנה של אזרחים בריטים היו מאוימים בידי מדינה דוברת ספרדית – ומומחי צבא בריטים הסבירו כי הצי אמנם נחלש מאז המלחמה שהתרחשה לפני 35 שנה, אך הוא עדיין "ימחץ" את ספרד בכל עימות פוטנציאלי.

      למרות הנוסטלגיה שהפגין לימי גדולתה של האימפריה הבריטית, השולחת ספינות ומטוסים הרחק מעבר לאי, הווארד שכח את ההבדלים הרבים שהופכים תרחיש של עימות צבאי בין לונדון למדריד לבלתי-סביר בעליל, גם אם ספרד תמשיך למתוח את החבל בנושא.

      הפגנה נגד יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי מול הפרלמנט הבריטי, 20 בפברואר 2017 (רויטרס)
      הפגנה נגד יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (צילום: רויטרס)

      העימות סביב השליטה על קבוצת איי פוקלנד – או מלווינס, לפי ארגנטינה – שבאוקיינוס השקט התרחש עוד בזמן המלחמה הקרה, כשארגנטינה נשלטה בידי חונטה צבאית ויצאה להרפתקה חסרת סיכוי בניסיון נואש לחזק את מעמדה בבית. לעומת זאת, בריטניה וספרד עדיין חברות בברית בנאט"ו ובארגונים בינלאומיים אחרים. וככלל, דמוקרטיות לא נוטות להילחם בינן לבין עצמן.

      דבריו של הווארד הקימו עליו מתנגדים רבים באופוזיציה בבריטניה, וגם בספרד האשימו את לונדון באיבוד עשתונות. אף שמיי הבהירה כי לא תשלח כוח משימה מיוחד לגיברלטר, כפי שעשתה תאצ'ר בעת המשבר בפוקלנד, הרטוריקה הלוחמנית בין הצדדים שעד לא מכבר היו חלק מאותו גוש של ממש, היא רק מתאבן למה שצפוי בשנתיים הקרובות. עם היחלשות מעמדה של בריטניה באירופה מחד, והתחזקות הרגשות הלאומיים מנגד.

      (עדכון ראשון: 19:17)