לטאה אמריקאית בוחרת את מין צאצאיה ומאיזה זרע ייוולדו

במלחמה הנצחית שבין המינים, נראה שנקבת הלטאה "בעלת הכתם מצדו האחד של הגוף" – זהו שמה, לוקחת את כל הקופה. היא בוחרת את בני זוגה הרבים, מחליטה היכן הם יחיו ואפילו מחליטה אם צאצאיהם יהיו בנים או בנות.

למעשה, כל נושא הקשור בחיי המין והזוגיות של הלטאה האמריקנית הקטנה נשלט על ידי בחירות שעושה הנקבה. את הדברים הסביר ריאן קאלסביק, ביולוג במכון ללימודי הסביבה ביו.סי.אל.איי, לעיתון "סולט לייק טריביון".

"זוהי הדוגמה המושלמת לנקבה שאופה את העוגה שלה ואוכלת אותה בעצמה", אמר קאלסביק, שעמד בראש צוות מחקר לאורחות חייה של מוכתמת הצד. "הדבר דומה לאשה שמתחתנת עם בחור נמוך ומזוהם אך בעל ממון ומעמד, אבל שוכבת עם שרירן נאה בן 20 שהוא גם יתום ועני מרוד – כדי שצאצאיה ייוולדו גם יפים, גם עשירים וגם ירכשו את החינוך הטוב ביותר".

הלטאה המדוברת נחשבת ללטאה הנפוצה ביותר במערב ארה"ב. היא חיה בסלעי הרי הרוקי, מקנדה ועד מכסיקו. ממדי גופה קטנים: הזכר מגיע לאורך של 5.5 ס"מ וגודל הנקבה כמחצית מזה. על פי רוב, בוחרת הנקבה את הזכר שתחיה עמו. החוקרים גילו, כי בדרך כלל נבחר למטרה זו זכר גדול ממדים, שהטריטוריה שלו היא סלע גדול בעל מיקום טוב.

כאשר הפכו החוקרים את היוצרות, ומיקמו זכרים קטנים על סלעים גדולים וההפך - בחרה הנקבה בנוחות ועברה לחיות עם הזכר הקטן בעל המעמד והטריטוריה. קאלסביק ציין עוד, כי הנקבה "מופקרת" לחלוטין מבחינה מינית, ונוהגת להזדווג במקביל עם חמישה או שישה זכרים לכל מחזור רביה.

אלא שבכך לא מסתיימים מעלליה של הנקבה. מתברר, שזרעם של בני זוגה השונים נאסף בשק זרע מיוחד בגופה, לפני שהוא מורשה לחדור פנימה ולהפרות את הביציות שלה. אז, בדרך שהחוקרים טרם פיענחו, גורמת הנקבה לזרעיהם של הזכרים הגדולים ליצור צאצאים זכרים, ואילו זרעי הזכרים הקטנים ייצרו נקבות.