תוחלת החיים של הישראלים ארוכה, אך חייהם פחות איכותיים ובריאים - הן בהשוואה לעבר והן בהשוואה לתושבי מדינות אירופה. כך עולה ממחקר חדש של מכון טאוב המתפרסם היום (שני) ונערך על ידי פרופ' דב צ'רניחובסקי והחוקרת ליאורה בוורס.
המחקר מדד לראשונה את תוחלת החיים לא רק לפי אורכם, אלא גם לפי טיבם. כלומר, מדידת שנים של תפקוד מלא ובריאות טובה, וזאת כדי למנות את האתגרים הבריאותיים הצפויים לנו ב-20 השנים הבאות לנוכח הזדקנות האוכלוסייה והתחלואה הכרונית בצדה.
לפי הנתונים, תוחלת החיים האיכותית עלתה בשיעור נמוך יותר מתוחלת החיים הכוללת. כך, למשל, תינוק שנולד היום בישראל צפוי לחיות 71.7 שנים בבריאות טובה, כלומר עשר שנים פחות מתוחלת החיים הכוללת הצפויה לו - 82.1. נכון לשנת 2015, תוחלת החיים בישראל היא התשיעית בטיבה בעולם. ואולם, מדובר במגמה שלילית: ב-2013 תוחלת החיים הממוצעת בישראל הייתה החמישית באורכה בעולם.
עוד בוואלה! NEWS:
ליצמן משנה כיוון: הגבלות על סיגריות אלקטרוניות של "פיליפ מוריס"
לראשונה: ייקבעו כללים להסדרת תחום הלידה הטבעית בבתי החולים
פעוטה כבת שנתיים נדבקה בזיהום בדמה - ומתה בבית החולים
"תוחלת חיים הכוללת במדינות המפותחות רבות עולה בקצב מהיר יותר מאשר תוחלת החיים המתוקננת שלהן, ונראה שבישראל הפער גדול עוד יותר: קצב העלייה של תוחלת החיים בבריאות טובה הוא איטי בכמעט חצי חודש בשנה מזה של תוחלת החיים הכוללת", נכתב בדוח. "דירוגה הנמוך יחסית של ישראל במדד זה עשוי להצביע על כך שהמדינה עוד לא התאימה עצמה להתמודדות עם אוכלוסייתה המזדקנת. באופן ספציפי, חלקה של אוכלוסיית ישראל שמעל גיל 65 צפוי לגדול מ-11% בשנת 2015 ל-15% בשנת 2035".
צוות החוקרים בחן את המחלות המשפיעות ביותר בישראל ומיפו את חמשת הגורמים העיקריים לנטל התחלואה בישראל כיום: כאבי צוואר וגב תחתון, מחלות לב, סוכרת, מחלות הקשורות לראייה ולשמיעה, ודיכאון. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, דווקא כאבי גב וצוואר גורמים לנטל בריאותי גבוה יותר ממחלות לב. "הנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בצורה ניכרת (58%) מאז 1995, כחלק ממגמה בין-לאומית שסיבותיה הן הצלחה בזיהוי וטיפול מוקדם, ופיתוח של טיפול תרופתי חדש ויעיל בהורדת רמות הכולסטרול ולחץ הדם", ציינה ברווס. מנגד, נכתב בדוח, "נרשמה עלייה במדד מסת הגוף (BMI) ובשיעורי הסוכרת, ואלו גרמו לאפקט הפוך ומנעו ירידה אפשרית נוספת במחלות לב".
בישראל ובמדינות אירופה מתמודדים עם בעיות בריאותיות זהות. עם זאת, לישראל יתרון ניכר בכל הנוגע לשיעורים נמוכים יותר של מחלות לב וסרטן ריאות, וכן שיעורים נמוכים יותר של פגיעה עצמית, נפילות וחרדה. מנגד, שיעור אובדן שנות התפקוד בישראל גבוה בכמעט 90% מבמדינות אירופה בשל הסוכרת והנטל הנגרם בשל מחלות כליות, אנמיה, מומים מולדים, סרטן שד ודיכאון, שגם הוא גבוה ביחס למדינות אירופה.
נטל התחלואה הנגרם מסוכרת בישראל גבוה כמעט ב-90% מבאירופה (בתקנון לגיל), והנטל בשל מחלות הקשורות לכליות - הדורשות טיפול בדיאליזה או השתלה - גבוה כמעט פי שניים. בישראל נגרם נטל גבוה יותר גם בשל אנמיה, מומים מולדים ודיכאון. אנמיה פוגעת רבות בנשים בהיריון ומתבטאת בתשישות ובחולשה, ועלולה להביא ללידה מוקדמת או ללידת תינוק במשקל נמוך. בנוסף לכך, האנמיה שכיחה בקרב ילדים וקשורה להתפתחות קוגניטיבית, מוטורית ושפתית מאוחרת.
לדעת החוקרים, אפשר לפתור את הבעיה באמצעות העשרת מוצרי מזון בתוסף ברזל יעיל, כפי שנעשה במדינות אחרות, ודרך הגברת מודעות בקרב הציבור. רמה גבוהה של סוכר בדם היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר בנטל התחלואה בישראל, וחלקה בנטל התחלואה במדינה גבוה בכ-61% מחלקה בנטל התחלואה באירופה כשמביאים בחשבון את ההבדלים בהרכב הגילים באוכלוסייה. גם בעיית ההשמנה חריפה מאוד בישראל - בעיקר בקרב ילדים - וחלקה בנטל התחלואה גבוה בכ-21% מבאירופה.
משרד הבריאות נקט צעדים משמעותיים לטיפול בבעיה זו: איסור על מכירת מוצרי מזון לא בריאים בבתי הספר, המלצה לסימון מוצרים שאינם בריאים באמצעות תוויות ברורות ובולטות, והגבלת השיווק של אוכל לא בריא לילדים. עם זאת, בעיה משמעותית הניצבת בפני הציבור היא העלות הגבוהה של סל מזון בריא שכולל כמות מספקת של פירות, ירקות, אגוזים ושמנים בריאים. העלות הכספית הופכת את הסל לבלתי ניתן להשגה עבור רבים. בנוסף לכך, הפיקוח על מחירי המזון בישראל מבוסס כיום על שיקולים כלכליים וחקלאיים, ולא נעשה בהתייעצות עם משרד הבריאות בנוגע לשיקולים תזונתיים.
המחקר הראה כי בישראל שיעור התמותה מסרטן ריאות, ממחלות לב, משבץ וממחלות כבד נמוך משמעותית מבאירופה, גם לאחר שמביאים בחשבון שהאוכלוסייה בישראל צעירה יותר. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שיעור נמוך יותר של עישון טבק וצריכת אלכוהול. אולם לצד הירידה בשיעורי המעשנים בישראל לאורך זמן, 20% מתלמידי כיתות י' בישראל מעידים כי עישנו - לעומת 17% ממקביליהם באירופה, וכן גיל התחלת העישון מוקדם יותר בהשוואה לעבר.
"הקשר בין מצבי הבריאות העיקריים המשפיעים על נטל
התחלואה הוא סגנון חיים", מסכמת בוורס. "קובעי מדיניות בישראל יכולים להשפיע באופן פעיל על הארכת שנות החיים הבריאות על ידי עידוד לתזונה טובה יותר ופעילות גופנית, פיקוח על מזון ועיצוב סביבה ובתי ספר בריאים יותר. בין שמדובר בכאבי גב, בסוכרת או בדיכאון, הדרך העיקרית להבטיח אוכלוסייה מזדקנת בריאה יותר בהמשך היא להתמקד במניעה, בעיקר בקרב צעירים ובקרב אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, הנמצאת בסיכון גבוה".