למה מאייר הספר "איה פלוטו" לא יוכל להיקבר בקיבוץ המזוהה עם הסיפור?

    ארי רון, שהלך לעולמו בסוף השבוע, גר בשנות ה-50 עם משפחתו בקיבוץ מגידו, שם חובר הסיפור על פי דמותו של כלב המשפחה - אך עבר בהמשך לחיפה. חרף רצונו להיקבר בקיבוץ, בקשתו נדחתה בשל "מצוקת מקום"

    התפרסם גם כמעצב קלפי המשחק "טאקי". ארי רון (צילום: ירון קמינסקי, הארץ)

    ארי רון, המאייר שעיצב את דמותו של הכלבלב "פלוטו" מסיפור הילדים המוכר "איה פלוטו", מת ביום שישי האחרון בגיל 85. רון הצטרף בראשית שנות ה-50 במסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ מגידו בעמק יזרעאל – שם מתרחשת עלילת הסיפור, שהתפרסם לפני 60 שנה ב-1957. אולם, הקיבוץ דחה את בקשתו להיקבר בבית העלמין במקום, בשל מצוקת מקום ומכיוון שרון עזב ברבות השנים עם משפחתו לחיפה. רון, שהתפרסם גם כמעצב קלפי המשחק "טאקי", יובא למנוחות בבית העלמין תל-רגב שבאזור חיפה מחר בשעה 12:00.

    מהקיבוץ נמסר כי ההערכה לארי רון רבה וברורה תרומתו למורשת הקיבוץ, בשל הגאווה שספרו העניק למקום במשך שנים. אולם, הם אינם יכולים לקבל את הבקשה ולפעול לפנים משורת הדין, בניגוד לתקנון האגודה הקהילתית ונוכח עשרות בקשות דומות במהלך השנים, מצד משפחות של בני וחברי קיבוץ לשעבר שתרמו גם הם רבות בתחומי החינוך, החברה, התרבות והכלכלה - שנדחו.

    עוד בוואלה! NEWS:
    שלוש קריאות ביום לדחיית השידורים: מתווה התאגיד - כך זה יקרה
    אחרי שני פיגועים בבירה: משטרת י-ם מגבירה כוננות לקראת פסח
    "טראמפ הורג חפים מפשע": כך מנצל דאעש את הזעם נגד ארה"ב

    טוב לדעת (מקודם)

    מיוחד לתקופה: חבילות שחייבים להכיר לטלפון מהיר, איכותי ואמין

    לכתבה המלאה
    הסיפור שחיברו בני הזוג רון היה למקור גאווה עבור הקיבוץ. כריכת הספר "איה פלוטו" (צילום מתוך ויקיפדיה)

    לאחר שירותו הצבאי השתקע בקיבוץ יחד עם אשתו דינה. רון עבד בקיבוץ בענפי חקלאות שונים ותרם מכישרונו האמנותי לתרבות המקומית כצייר בחגים ובמועדים. את סיפור הילדים, שהפך ברבות השנים לפריט חובה כמעט בכל בית בישראל, כתבו בני הזוג תחילה כסיפור משפחתי עבור בתם הבכורה אסנת, שנולדה בשנת 1955. רון צייר את כלב המשפחה ודינה, שהייתה אשת חינוך, יצרה עלילה סביב הציורים. לאט לאט הפכה "שעת הסיפור" המשפחתית לנחלת ילדי הקיבוץ כולם.

    רון אף התבקש להציג את הסיפור המצויר בפני ילדי תנועת "הקיבוץ הארצי" ולאחר שסירב, הפנו אותו אנשי מגידו ל"ספריית פועלים", כדי שיוציא את היצירה כספר. מי שערכה באותן שנים את ספרית "אנקורים", מדור ספרי הילדים בהוצאה, הייתה לא אחרת מהמשוררת, הסופרת, המתרגמת וחוקרת הספרות לאה גודלברג.

    גולדברג התלהבה מהסיפור אך הסבירה לבני הזוג רון שיש צורך לחרוז אותו. "אצלה הדברים היו נחתכים. היא אמרה שהסיפור יפה, אבל שילדים קולטים רק בחרוזים", סיפרה בעבר דינה בריאיון לעיתון "הארץ". בני הזוג רון הסכימו עם גולדברג. "היא הייתה אוטוריטה, מורה ומשוררת נערצת", הסבירה אז דינה.

    כעבור זמן קצר התפרסם הספר המבוסס על סדרת הציורים תחת השם "איה פלוטו" ועליו הקדשה "לאסנת". באופן יוצא דופן לספריה של גולדברג נכתב על הכריכה: "חרזה: לאה גולדברג". דבר שרמז לכך שבניגוד למה שהיה מקובל לחשוב במשך עשרות שנים, גולדברג אינה מי שחיברה את הסיפור המקורי.

    "הדמות המזוהה אולי יותר מכל עם מגידו"

    בקיבוץ אמרו היום כי "'איה פלוטו' הוא חלק ממורשת הקיבוץ וגאוותו. זה סיפור שהוא חלק מכל מי שגדל פה". ירון איתן, הנשוי לנגה, בתם של ארי ודינה רון, פנה לקיבוץ בבקשה כי יכבדו את בקשתו של חותנו להיקבר במקום. "נורא רצינו למלא את בקשתו", אמר איתן. "זה המקום שבו הוא ראוי להיקבר, הדמות שהוא יצר זו הדמות המזוהה אולי יותר מכל עם מגידו".

    בהנהלת קיבוץ מגידו הסבירו כי "יש מצוקה קשה של מקום בבית העלמין וכל הבקשות להרחבתו נדחו. בעבר התקבלה באגודה הקהילתית, המכילה את חברי הקיבוץ ותושבי ההרחבה, החלטה כי נוכח המציאות הזאת, רק חברי הקהילה יוכלו להיקבר בבית העלמין. ולכן נדחו בקשות דומות שהופנו בעבר מצד אנשים שתרמו רבות למגידו ועזבו את המקום".

    מקרה דומה פורסם בעבר בוואלה! NEWS, עם מותו של המוסיקאי וחתן פרס ישראל נחום היימן. היימן ביקש בצוואתו להיקבר בקיבוץ גבעת השלושה, אך הבקשה נדחתה, בשל הנחיות רשות מקרקעי ישראל שהורו לקיבוץ לחדול מקבורה מסחרית.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully