בריטניה פורשת מהאיחוד: המדריך המלא לגירושים ההיסטוריים

אחרי שראש ממשלת בריטניה תרזה מיי חתמה אתמול על המכתב שמפעיל רשמית את סעיף 50 באמנת ליסבון והעבירה אותו לראש המועצה האירופית דונלד טוסק, נפתח באופן רשמי הליך הגירושים בין לונדון לבריסל. הוא צפוי להיות ממושך ומייגע, ובשל התקדים ההיסטורי, קשה להמר כיצד תיראה אירופה - והממלכה - בסיום המשא ומתן.

27 המדינות הנותרות באיחוד האירופי ינסו בחודשיים
הקרובים להסכים על עמדתן במשא ומתן עם בריטניה ולהתוות מסגרת לשיחות. ב-29 באפריל תתקיים פסגת הברקזיט הראשונה, שבה ינסו חברות האיחוד לגבש חזית אחת להתמודדות עם הפרישה התקדימית של הממלכה. צוות המשא ומתן של בריטניה ייפגש עם נציגי בריסל לקראת סוף מאי, וראש הממשלה מיי תיוועד עם יתר מנהיגי אירופה ב-22 ביוני.

בריטניה רוצה לסגור שני הסכמים במקביל. הראשון הוא "הסכם גירושים", שבו יבוטלו כל הקשרים בין לונדון לבריסל, כמו הסכום שתידרש לשלם בריטניה, מה יעלה בגורל אזרחי האיחוד החיים בממלכה וכיצד יתנהל הגבול בין בריטניה לאירלנד – שחברה באיחוד. ההסכם השני או הסכם סחר חופשי, אך בעוד שמיי מעוניינת לקיים את הדיונים עליו במקביל, באיחוד מתעקשים שיש לחתום על ההסכם הראשון קודם כל.

הפרלמנט בבריטניה צפוי להצביע על ההסכם עד סוף 2018, וגם אם הוא ידחה אותו, הממלכה תעזוב את האיחוד, אך ללא הסכם שיכלול תנאי מסחר מיוחדים. בנוסף לכך, הסכם הברקזיט יידרש לקבל אישור של חברות האיחוד ברוב מיוחס – כך שהפרלמנטים ב-20 מתום 27 המדינות החברות יצטרכו לאשר אותו, בנוסף לכך שעליהם לייצג לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד.

הסכם סחר חופשי חדש יהיה עוד קשה יותר לאשרור, מאחר שכל הפרלמנטים באיחוד - כולל הפרלמנט האזורי של וולוניה בבלגיה - יצטרכו לקבל אותו.

גם אם המשא ומתן לא יסתיים ללא הבנות, ב-30 במרץ 2019 בריטניה תפסיק להיות חברה באיחוד, אלא אם שני הצדדים יחליטו להאריך אותו. בעוד שיש מי שסבור כי הפרישה היא בלתי-הפיכה, אחרים חושבים כי אם בריטניה תתחרט במהלך התקופה, בבריסל יקבלו זאת על אף כאב הראש שהיא גרמה ליבשת מאז יוני. אי-הוודאות נובע מכך שסעיף 50 מעולם לא הופעל וכי ניסוחו המעורפל לא חד-משמעי בנושא.

ראש הממשלה, שהייתה ממתנגדי הברקזיט ועלתה לשלטון רק בזכות התפטרותו של דייוויד קמרון מבלי שנבחרה לתפקיד, שללה את הקדמת הבחירות. אלו המתנגדים לעזיבה צפויים להמשיך ולהפגין נגד המהלך, כשבסקוטלנד דורשים לקיים משאל עם נוסף על עצמאות.

זאת, לטענת ראש הממשלה ניקולה סטרג'ן, מאחר שהתנאים השתנו מאז 2014, אז דחו רוב תושבי סקוטלנד את היוזמה להיפרד מהממלכה המאוחדת. ואולם, אלו גם דחו ברובם את הברקזיט ולכן גברו הקולות באדינבורו לקיום משאל עם שני. בלונדון הבהירו כי יסרבו לכך, אך ייאלצו להתמודד גם עם משבר פוליטי בצפון אירלנד, שם נכשלה הקמת ממשלה חדשה לצד התחזקות הקולות הקוראים לאיחוד עם אירלנד, החברה באיחוד האירופי.