שופט בית המשפט העליון שמונה לאחרונה לתפקיד, דוד מינץ, פעל בעברו נגד תכנית לימודים של משרד החינוך שעסקה בתהליך השלום. מינץ, שנחשב שופט שמרן שזוכה לתמיכתה של שרת המשפטים איילת שקד, הביע חשש מהעיסוק בנושאים פוליטיים ומכך שהתכנית תוביל להדרת מורים ימניים ממערכת החינוך. בעקבות כך, עתר מינץ יחד עם רעייתו ורדה, נגד התכנית שהוצעה לפני יותר מ-20 שנה, כעשרה חודשים אחרי החתימה על הסכמי אוסלו.
מינץ, חובש כיפה סרוגה שמתגורר בהתנחלות דולב שבבנימין, היה אז עורך דין פרטי. הוא עתר ביולי 1994 נגד הנושא המרכזי לשנת הלימודים שנבחר על ידי משרד החינוך "תהליך השלום; ישראל במזרח התיכון". שלושה מילדיו למדו באותה העת בבית ספר יסודי.
בעתירתו צוטט חוזר מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני. "לאחר שהודענו שהנושא המרכזי לשנת הלימודים תשנ"ה יהיה 'תעשיה ויצוא', נפל דבר בישראל ובמזרח התיכון כולו - נפתח משא ומתן עם אש"ף", נכתב בחוזר. "מדינת ישראל נכנסת לעידן חדש, עידן תהליך השלום". שושני כתב למורים כי על התלמידים להיות "מעורבים בתהליך השלום, ללמוד אותו ולהתמודד עם השאלות שהוא מעורר".
בעתירתו של מינץ הוצגה עמדתו השוללת העמדת נושאים פוליטיים שנויים במחלוקת לדיון בפני תלמידים. "עד כה, רוב הנושאים שהוגדרו 'מרכזיים' על ידי משרד החינוך היו נושאים אוניברסליים, כמו גירוש ספרד ואיכות הסביבה", כתב אז. "הנושא המרכזי לשנת הלימודים תשנ"ה שנוי במחלוקת כה יסודית בחברה הישראלית, עד שניתן לומר שהיא שסועה וקרועה". הוא הוסיף כי הוא ורעייתו ורדה, שהייתה אף היא שותפה לעתירה, "אינם מעוניינים שילדיהם יתעמקו בנושא, שכן תהליך השלום הדיר שינה מעיניהם".
מינץ הוסיף כי הסכנה בבחירת נושא פוליטי כנושא מרכזי עשויה לפגוע גם במורים שאינם תומכים בהסכם השלום. "פתיחת שערי בית הספר לדיון פוליטי מהווה סכנה לדמוקרטיה, והיא עשויה לגרום לפסילתם של אישים להוראה רק בשל דעותיהם הפוליטיות".
כחיזוק לדבריו הוסיף מינץ כי שר החינוך והתרבות דאז, אמנון רובינשטיין, הביע תמיכה "בלתי מסויגת" בתהליך השלום, וכהוכחה לדבריו ציטט קטעים מהחוברת "בדרך השלום" שהופצה למורים, שלדבריו "טיהרה את השרץ". הוא טען כי בחוברת אין אזכור ל"נאום יוהנסבורג" שנשא יו"ר אש"ף אז, יאסר ערפאת, שבו הוא הטיל ספק בחשיבותם ובתוקפם של הסכמי אוסלו, והוסיף כי בהכנת החוברת לא השתתפו נציגי הציבור הדתי לאומי, בעוד ש"נציגם של בתי הספר הערבים נמצא בראש הרשימה".
במסגרת טיעוניו, כתב מינץ כי הוא אינו מבקש ללמד תכנים הרואים בהסכם אוסלו מסמך שלילי, אלא להימנע מכל עיסוק בפוליטיקה בתחומי בית הספר. הוא סיפר בעתירה כי שמע על כך שבבית ספר אחר הביעו מורים תמיכה בטבח במערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין, ואמר כי כשם שהנהלת משרד החינוך לא הייתה רוצה שמורים אלו ילמדו את נושא תהליך השלום, "אין להניח שהוא יילמד ברוח הנושבת מכיוון הצד שכנגד".
"יש בהחלט מקום להחדיר את ערכי השלום לתלמידי בית הספר, אך זאת לא במחיר של החדרת דעה פוליטית בנוגע לתהליך המדיני העובר עלינו", נכתב בסוף העתירה. "העלאת הנושא מהווה פגיעה חמורה בדמוקרטיה וניסיון של השפעה על ילדים".
בתגובת המדינה שנמסרה אז במסגרת העתירה, נכתב כי מדיניות משרד החינוך, שיושמה כבר לאחר מלחמת ששת הימים, היא לערב נושאים אקטואליים, גם כאלו השנויים במחלוקת, בתכנית הלימודים. במסגרת זו צוטט מכתבו של שר החינוך המנוח, זבולון המר, שכתב כי "בתי ספר אינם איים מנותקים מהחברה הישראלית". עוד נכתב כי החוברת שהופצה לתלמידים כוללת "עמדות משני צדי המתרס באשר לתהליך השלום ולהסכם", וכי תפקידם של מורים הוא "להבהיר כי אין בנמצא דעות נכונות ודעות שאינן נכונות".