דוריאן יאזוק בן ה-82 הוא דמות מוכרת בקרב רבים מצוותי הסיעוד והרפואה בבית החולים הדסה עין כרם. הוא סובל ממחלה כרונית שאינה מאפשרת לשחררו, גם לא למוסד גריאטרי. הוא מוגדר כחולה במצב קשה ואינו יכול לדבר בשל צינורית ההנשמה שנמצאת בגרונו. במשך כל תקופת אשפוזו אף לא היה יכול לצאת מחדרו.
"דוריאן חולה מאוד, ואנו עושים עבורו כל שניתן", אמרה אלין בן דוד, האחות הראשית במחלקת פנימית א'. "מצבו מחייב לא רק השגחה צמודה, אלא גם זהירות מרבית לכל סימן של הידרדרות או זיהום פוטנציאלי. למרות שהוא שוכב במיטתו בהדסה כבר למעלה משנתיים, לשמחתי אין לו תופעות המלוות מצבים שכאלה. זאת תולדה של טיפולים קפדניים, שמירה על ניקיון ושינויי תנוחה תכופים. הוא כבר בן בית אהוב כאן".
בשבוע שעבר, החלה בן דוד בארגון מבצע רב-מחלקתי מורכב עבור יאזוק: טיול מחוץ למסדרונות בית החולים. מבצע שחייב שיתוף פעולה מצד הרופאים במחלקה בה הוא מאושפז, רופאים ואחיות ממחלקת ההרדמה האחראיים על ניטור הנשמה, העובדת הסוציאלית המטפלת בו וגורמים נוספים בבית החולים.
לשמחת כל המעורבים, המבצע הצליח מעל למצופה. מיטתו של יאזוק הורדה אל הרחבה החיצונית בבית החולים ועצרה כשעיניו פגשו את קרני השמש, לראשונה זה שנתיים. כל זאת כשהוא מוקף בפמליה של אנשי רפואה ומנהל, ונבדק כל העת על מנת לוודא כי מצבו הרפואי תקין. אנשי הצוות במקום סיפרו כי דוריאן הביע את התרגשותו בידיו ובעיניו.
"לשמחתי, ככל הנראה הטיול השפיע לטובה ודוריאן לא נזקק עוד להנשמה", אמרה בן דוד בהתרגשות. "המבט אמר הכול. הוא עצם עיניים בהנאה, חייך ולחץ בחום את ידי העובדים. ההתרגשות הייתה רבה בעיקר כי שהות ממושכת מחוץ לכותלי בית החולים אינה אופציה ריאלית מבחינה רפואית עבורו".
בן דוד אמרה כי האכפתיות שהפגין צוות בית החולים אינה אירוע חריג. "זוהי הדסה מבחינתי, לעשות למען מטופל אחד את הכול, לארגן את כל מי ומה שרק אפשר כדי שירגיש שאכפת לנו ממנו, שיבין שהוא לא רק מטופל על מיטה אלא עולם ומלואו, וכך אנו רואים אותו".