רוסיה מתבססת במזה"ת ומאותתת לישראל כי חופש הפעולה בסוריה תם

(בווידאו: נשיאי רוסיה וטורקיה נפגשו כדי לדון על המצב בסוריה, החודש)

בואו נתחיל בעובדות היבשות - רוסיה היא מעצמה, אפילו מעצמת על. לא כמו ברית המועצות בשעתה, אבל עדיין מעצמת על. שטחה כמעט כפול משטחה של ארצות הברית, אוכלוסייתה מתחילה להתאושש מעט ומונה קרוב ל-150 מיליון איש, כלכלתה יוצאת מהמיתון – עם תל"ג של כארבעה טריליון דולר לשנה – כוחותיה המזוינים הם השניים בגודלם בעולם ומערכות הנשק הרוסיות הן מהמשובחות בעולם.

אמנם אחרי מלחמת ששת הימים אמר מפקד חטיבה 7, שמואל גונן שכונה "גורודיש", שהוא יכול לקחת את החטיבה ולהגיע עמה עד מוסקבה. אבל זו הייתה אמירה שאינה מחוברת למציאות, אם לומר זאת בעדינות. ישראל מול רוסיה היא כמו חתול מול דוב. לחתול יש ציפורניים, הוא זריז וחמקמק, אבל בעימות חזיתי הדוב ינצח. התבונה היא איך לשמור על האינטרסים מבלי להגיע לעימות עם הדוב, במיוחד כשהוא מגיע לשכונה.

והוא הגיע. בגלל מחדלי ממשלו של ברק אובמה, המתוגברים בימים אלו במחדלי ממשלו של דונלד טראמפ, ארצות הברית מפגינה את חוסר עניינה בסוריה, משאירה את המדינה הזו – או מה שהייתה מדינה – כחצר האחורית של אינטרסים שבהגדרה הם עוינים לישראל – בראש ובראשונה איראן, חיזבאללה ורוסיה.

עוד בוואלה! NEWS:
המתנגד של פוטין הפך לשרק: בכיר באופוזיציה הותקף ברחוב
אסד: "לרוסיה יהיה תפקיד במניעת מתקפה מצד ישראל בעתיד"
ראש ה-FBI אישר: חוקרים קשרים בין רוסיה לאנשי הקמפיין של טראמפ

רוסיה לא מסתפקת בכך – בימים אלו מדווח בצניעות כי רוסיה מתחילה לשלוח כוחות לסידי בראני. סידי בראני אינה בסוריה, היא במצרים. הכוחות הללו יעברו משם ללוב כדי לסייע במלחמה בטרור. אנחנו במכונת הזמן, חוזרים למלחמת ההתשה ורוסיה חוזרת למזרח הים התיכון, ובגדול. יועצים, בסיסי אוויר, טייסים, יחידות קומנדו ומערכות הגנה והתקפה.

שמי סוריה עמוסים בכלי טיס סוריים, רוסיים, טורקיים, ישראליים, רוסיים ושל הקואליציה המערבית. האפשרות לתקלה או להיתקלות עולה מדי יום ועד כה התיאום בין רוסיה לישראל עבד היטב. עם זאת, בשבוע שעבר, בפעם הראשונה מאז החלה מלחמת האזרחים לפני שש שנים, זומן שגריר ישראל במוסקבה – ששעות בלבד קודם לכן הגיש את כתב האמנה לנשיא ולדימיר פוטין – לשיחת נזיפה במשרד החוץ. רוסיה מאותתת, בדרכה המגושמת, על אי-שביעות רצונה מההפצצה הישראלית – ומאז היו עוד.

התקיפות של ישראל אינן חדשות, הרי גם קודם היא פגעה בשיירות שהובילו נשק אסטרטגי לחיזבאללה ורוסיה הבליגה ואף הבינה. השינוי נובע מכך שרוסיה סיימה, או סבורה שסיימה, את שלב א' בתכנית הסורית – לייצב בכל מחיר את המשטר ולמנוע את קריסתו המוחלטת. זה לקח זמן, אבל המשטר היום כבר נמצא לא כפסע מהתמוטטות כפי שהיה ב-2012.

הוא הוסיף לעצמו שטחים, אויביו מחוסלים בידי אויביו האחרים, כשרוסיה ואיראן תורמות את תרומתן. הקואליציה המערבית, צבא סוריה החופשי והכורדים מחסלים את דאעש, רוסיה מחסלת את צבא סוריה החופשית, טורקיה את הכורדים, ובמשוואת הכוחות הזו משטר אסד קיים. פגוע, כפי שהוכיחה התקפת המורדים האחרונה בדמשק, אבל הוא לא עומד להתמוטט. כעת הזמן לעבור לשלב השני בתכנית – מתיחת ריבונותו של אסד על כל המדינה שפעם נקראה סוריה. כולל רמת הגולן ושטחי דאעש.

למעצמה הרוסית יש עוד שיקולים – עד כמה הם ישתפו פעולה עם איראן ועד כמה הם משרטטים קוים מולה, עד כמה יגיעו להבנות עם אסד וכמה יקריבו למען המשטר – כרגע נראה שזו עדיפות עליונה עבור רוסיה, שימורו של אסד ומשטרו. וישנה מנגד הדילמה הישראלית; בראייתה, האויב האמיתי שלנו אינו דאעש, אלא איראן. כמובן שנשמח על חיסול דאעש, אבל בהם מטפלת הקואליציה המערבית בהנהגת ארצות הברית, וממילא אנחנו לא על הכוונת של הארגון, אבל בהחלט על הכוונת של טהראן ורובע הדאחיה בביירות. הם האיום האסטרטגי.

כעת, רוסיה מתחילה באיתות לישראל האומר שמעתה לא יאשרו לנו כל תקיפה ובכל מקום. זו עדיין לא התנגשות – בעבר כבר היו קרבות אוויר בין מטוסים ישראליים לסובייטים, ושום צד אינו מעוניין בכך. אבל רוסיה מבהירה את כוונותיה – הגנה על המשטר, ובמשתמע על בעלות בריתו. הזירה הסורית, או בעצם המזרח תיכונית המסובכת כל כך, הופכת עם הפגנת השרירים הדיפלומטית הרוסית מסובכת עוד יותר.