נתחיל במובן מאליו, חופש ביטוי נועד לאפשר לכל אדם להביע את דעתו ללא חשש ומורא מהשלטון. מדינה דמוקרטית צריכה ויכולה לסבול דעות שונות ולו הקיצוניות ביותר והמקוממות ביותר ואפילו (לדעתי) לאפשר לפוסטמה אחת לחרבן על הדגל. כל עוד אין הסתה לאלימות, חופש הביטוי סובל הכול. בזמנים שכולם חיים ברשת וכל התבטאות מקועקעת לנצח באפידרמיס הווירטואלי, אין אדם שלא חטא בהתבטאות מטומטמת או לא רגישה מספיק. רק אנשים שלא אמרו כלום בחייהם, מפחד או מריק, רק את אלו אנחנו רוצים? אפורים וקונפורמיסטים.
בישראל למרבה הצער, חופש ביטוי, צביעות ומוסר כפול יוצאים קבוע עניין שבשגרה. זוכרים את המורה אדם ורטה. הנאורות הליברלית הישראלית דנה בפרוטרוט בחופש הבעת הדעה שלו. נלחמו כאריות עבור מורה לאזרחות שעשה בכיתה שימוש פוליטי ולקינוח לעג והעליב תלמידה. כבר שנתיים אוכלים לנו את הראש במאבקי תקצוב עם מירי רגב בטענה המקודשת - היעלה על הדעת להתנות את מימון תיאטרון אל מידאן בצנזורה שלטונית?
גם הימין לא פטור ממחלת ההשתקה. ואכן הפעם בתפקיד מפקד משטרת המחשבות, אביגדור ליברמן שהציב אולטימטום למכינת עלי. מליברמן איש לא מצפה למלחמה על חופש הדיבור. מדהים לאן נעלמו כל שוחרי הדמוקרטיה משמאל. כיצד האולטימטום לפיטורי הרב לוינשטיין בשל דבריו, לא קומם עליו את המחנה הנאור. הפוך, הם הריעו.
אמינות וכבוד הם כמו בתולים, אתה מאבד אותן פעם אחת. חוץ מהשמאל הישראלי. השבוע הם מריעים לליברמן. פעם אחר פעם, סיבוב אחר סיבוב הם מלמדים אותנו שאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מוסר כפול, צביעות והתחסדות. אבל יש גם צד שני. וכי למה לעצור ברב לוינשטיין. הצבא כידוע שולח עתודאים ואנשי קבע ללמוד באוניברסיטאות, בין היתר גם אצל מרצים שמשמיעים דעות פוגעניות כלפי נניח אה אה ... מתנחלים?
הפוסט של פרופ' גולדבלום (שנערך מאז)
אז אולי כדאי לאיים באולטימטום על האוניברסיטה העברית שמעסיקה את פרופסור עמירם גולדבלום שעומד בראש המחלקה למידול מולקולרי ותרופות במרכז למחקר תרופות באוניברסיטה. גולדבלום שנמנה עם מייסדי "שלום עכשיו" וחבר במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, לא אוהב את הכיבוש ולא מתנחלים. בשני באוקטובר 2015, לאחר רצח בני הזוג הנקין בפיגוע, פרסם גולדבלום בפייסבוק כך: "...כל התנחלות זו פעולת טרור, המתנחלים הבוגרים הם חיילי הטרור הזה ורק כואב הלב על הילדים שמגדלים אותם לתוך עולם של טרור, באופן מודע ובמעגלי דמים. ובנט מציע להקים עוד מרכזי טרור ("התנחלויות", בלשונו המנקה את הפשע) וליישב בהן עוד חיילי טרור ("מתנחלים" בלשונו) ומודיע שזה סוף המדינה הפלסטינית. כי עד עכשיו הוא חשב שזו רק ההתחלה.... יהודו פשיסט כבר אמרנו ? גם ההגדרה הזו מתחילה להחוויר לעומת המציאות. חברים לפייסבוק - הדת היהודית מחסלת את כולנו - כך קרה לפני 75 שנה שיהודים נשלחו למחנות המוות כי רבניהם אסרו עליהם להצטרף לציונים ולעלות ארצה".
לדעתי פוגעני לאללה. וזה מפרופסור שמקבל שכר מכספי המסים שלי. אגב, אותו פרופסור אף טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות תומכיו הנלהבים עמד מאחורי גל ההצתות כדי לטשטש את עניין פרשת הצוללות.
עכשיו תתפלאו או לא, אני ממש לא חושב שיש לפטר את הפרופסור. הוא מעצבן, מביא לי את הסעיף אבל כפי שציינו, חופש ביטוי הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק הדמוקרטי. ומשחקי מימון על חשבון חופש הביטוי הדעה המצפון והדת הם בומרנג.
את הגינויים לסגנון של הרב לוינשטיין כבר תרמתי במשרד, נאמר כך, לא ראוי, לא מכובד, לא מכבד. אני מחנך גם את בנותיי לשירות בצבא ואין לי שום בעיה עם גייז. אולם מעבר לאריזה המכוערת, בתוכן דברי הרב לוינשטיין הייתה מחשבה מאתגרת, שגם אם אין מסכימים לה או אפילו רואים בה איום על החברה הליברלית, הטענה שווה עיון ודיון. ולא מהטעם התיאורטי אלא במבחן ההישרדות והמציאות. מבלי להגזים, מכינת עלי היא מהפכה. היא ראש החץ. גם מתנגדיה לא יכלו להכחיש את תרומתה לביטחון מדינת ישראל. אפשר להתווכח עם דרכה, אי אפשר להתעלם מהשפעתה. לכן טיפשי להתמקד בסגנון ולא בתוכן שבדברי הרב לוינשטיין. גם אם חולקים עליו, המהות ראויה לדיון אמיתי לא לסיסמאות של תקינות פוליטית.
עד כמה שזכור לי מההיסטוריה הקרובה והרחוקה, צבא אינו תנועת נוער, תפקידו המרכזי, העיקרי, המהותי הוא לנצח מלחמות. גם מי שתומך בשילוב נשים בתפקידי לחימה קדמיים לא יכול להתעלם מתוצאות מחקרים וטענות בדוקות ומנומקות כנגד שירות משותף (ראה קטע מצורף). עוד דבר שזכור לי מההיסטוריה, מלחמה עד לא מזמן הייתה עסק גברי בעיקרו. ההורמון הבולט בשדה הקרב היה טסטוסטרון, לא אסטרוגן. אפשר לקבוע בוודאות שברוב המלחמות המתועדות מרבית המשתתפים היו זכרים. צבא היה עניין מאצ'ואיסטי ויש לי הרושם שגם היום ברוב הצבאות בעולם שולט אתוס דומה. אפשר לאהוב את זה או לא, אלו העובדות. כעת עברנו למוד אחר. שוויוני לשם השוויון, ניסיון לכפות על המציאות מערכת כללים שנלקחה ממצגת של הנאורות הליברלית מבית מדרשה של הקרן החדשה לישראל. יכול להיות שתומכי הגישה הזו צודקים ואכן ערך השוויון גובר על הפיזיולוגיה האנושית ועל ההלכה היהודית (למי שזה חשוב לו) אבל לא שווה לדבר על זה? ודאי נוכח התחושה שמישהו הלך פה צעד רחוק מדי.
הרב לוינשטיין והאולטימטום של ליברמן העיפו את הפקק. המחלוקת יצאה החוצה. המתונים שברבני הציונות הדתית, הצד הליברלי של הסקאלה, הסמן השמאלי, רבנים התומכים בשירות נשים דתיות בצה"ל, פרסמו גילוי דעת הקורא לחיילים וחיילות דתיים שלא לשרת בגדודי החי"ר המעורבים, בהם משרתים לוחמים ולוחמות זה לצד זה. ביום חמישי, יאיר לפיד יצא מהמחבוא וצייץ בפופוליזם צרוף: "הרב לוינשטיין לא יכול להישאר בתפקידו. גם מכתב הרבנים 'המתונים' בעניין שירות הנשים לא ראוי. 8 נשים ישראליות קיבלו צל"ש. 859 חיילות נהרגו בעת שרותם הצבאי. נראה את הרבנים האלה מתייצבים מול משפחתה של סמל מאיה קופשטיין ז"ל שהמשיכה לטפל בפצועים בפיגוע בבית ליד, למרות כל האזהרות מפיצוץ שני ונהרגה בעודה מטפלת בהם". הדמגוגיה מטופשת והשימוש בשכול באופן ציני מלמדים שוב עד כמה לפיד לא רציני. הוא לא למד את הנושא, הוא קרא סקר.
כך כתב בפייסבוק הרב אמנון בזק, אחד החותמים, מתון שבמתונים. "מזה כמה חודשים ניטש מאבק בין צה"ל לבין הציונות הדתית לגבי תופעת היחידות הקרביות המעורבות, המגיע לשיאו בכך שנכון לעכשיו קורסים של קצינים קרביים בבה"ד 1 מתקיימים רק באופן מעורב. הציונות הדתית התפצלה במסגרת מאבק זה לשניים: היו שפתחו במאבק ציבורי תקיף, והיו שהאמינו בהידברות כנה ופתוחה עם ראשי הצבא. למרבה הצער, לאחר ניסיונות ארוכים במשך חודשים להגיע להידברות כזו, חשנו רבותיי וחבריי שהצבא אכן איננו מבין ומפנים את צרכי החיילים הדתיים. משום כך חתמנו היום על קריאה לנוער הדתי, המדגישה שעם כל הפתיחות וההערכה לשירות צבאי של בנים ובנות, הרי שברור שלחיילים ולחיילות המחויבים להלכה אין אפשרות לשרת ביחידות קרביות מעורבות. משמעותו של הדבר, בין היתר, היא שאם צה"ל לא יפתח קורסים נפרדים לקצינים קרביים, התוצאה תהיה שהציבור הדתי לא יוכל עוד לצאת לקצונה.
לא הצבא יכריע בין שוויון והלכה
דומני שלגבי כל החותמים על המכתב, יהיה נכון לומר שאין זה דבר שבשגרה לצאת במכתבים מסוג זה, ובכל מקרה נוסיף וננקוט בשיח ראוי ומכובד. עם זאת, עצם קיומו של מכתב זה אמור להדגיש עד כמה ההתעלמות של הצבא מצרכי תלמידינו ותלמידותינו מקוממת ומצערת, דווקא בגלל המוטיבציה הרבה שלהם ושלהן לתרום לעם ישראל במלוא הרצינות בשירות איכותי ומשמעותי".
עם כל הכבוד לצבא, גוף לא דמוקרטי במהותו, לא מתפקידו לחנך את החברה הישראלית גם אם מפקדיו בטוחים שעליהם הוטלה המשימה. מטרות הצבא, כמו ערכיו נגזרות אך ורק מהדרג הנבחר, ככה עובדת דמוקרטיה. החלטה להחליף את השילוב הראוי בשירות משותף, החלטה שמשמעותה התנגשות ערכית עם הציונות הדתית, היא לא החלטה של רמטכ"ל ושר ביטחון אלא דורשת דיון והעמקה בתוך החברה הישראלית. בסוגיה שמהותה התנגשות בין ערך השוויון להלכה היהודית (ואני מתעלם לרגע מהטיעון התועלתני פיזי) לא על הצבא לקבוע. גם התומכים הנלהבים ביותר ברעיון השירות המשותף, שמן הסתם נשבעים גם בשנתם בשם הדמוקרטיה, לא יכולים להתעלם מהטעם הרע והתחושה שנעשה פה מחטף מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות. ראש הממשלה חייב להתערב ולעצור את ההסלמה.