מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה השבוע לשנתה השביעית, ולאחר שש שנים שתוארו על ידי המועצה לזכויות אדם של האו"ם "כזוועה הגדולה ביותר שנעשתה בידי אדם מאז מלחמת העולם השנייה", הגיעו סוף סוף חדשות מעודדות דווקא מאסטנה, בירת קזחסטן.
סבב השיחות השלישי שמובילה רוסיה בנושא פיוס פנים סורי נפתח בהצהרה על כינון צוות מיוחד שיפקח על יישום הפסקת האש בשטח, ובו יהיו חברות טורקיה, רוסיה ואיראן. על פי אלכסנדר לברנטייב, הדיפלומט שמוביל את המשלחת הרוסית לשיחות, הסכימו הצדדים למסור מפות המפרטות את מיקומן של קבוצות טרור כמו דאעש וג'בהת א-נוסרה (לשעבר).
למרות האופטימיות הזהירה שנולדה מההצהרה, הדיווחים שהגיעו מסוריה באותן שעות החזירו את העולם כולו לקרקע המציאות המדממת: שני פיגועים קשים, אחד במתחם בתי המשפט בדמשק והשני במסעדה סמוכה, הולידו יותר מ-25 הרוגים ומסר ברור של הקבוצות האסלאמיסטיות הסוניות לכל מי שבונה על חזרת סוריה לגדולתה. החתולים באסטנה, התברר, שומרים על השמנת, אך סוריה כבר אינה נשלטת כלל בידי סורים.
כמעט חצי מיליון הרוגים ומספר בלתי ידוע של פצועים ידעה המדינה בימי המלחמה. חמישה מיליון בני אדם (יותר מחמישית מתושבי סוריה) עזבו את בתיהם והפכו עקורים או פליטים, הכלכלה התרסקה, התשתיות לא קיימות, והאוכלוסייה המקומית סובלת ממחסור קבוע בחשמל, מים או טיפול רפואי נאות. מהמדינה הריבונית של לפני שש שנים לא נותר הרבה.
ערב רב של אינטרסים של מעצמות וגורמים זרים אחרים מעצבים מחדש את מפת המדינה לשעבר. רצועת החוף וכמה מעריה הגדולות של סוריה שכונו בעבר "עלאוויסטן" וזוכות כעת בישראל לתואר "אסדיסטן" - עדיין נשלטות על ידי הנשיא בשאר אסד, בעוד שאר הטריטוריה מתחלקת בין ארגוני מורדים מתונים, תנועות קיצוניות, כורדים ואזורים בשליטה טורקית. אם לא די בכך, גם באזורים הללו ניכרת השפעה של שחקנים זרים כמו רוסיה, ארצות הברית ואיראן. היחלשות דאעש במרחב ואיבוד הטריטוריה שהייתה בשליטת הארגון, בין היתר כתוצאה מפעילות אווירית אמריקנית מסיבית, הביאה להתבססות השפעה איראנית משמעותית ברחבי סוריה, בעיקר באזורים שבשליטת אסד וזוהי רק תמצית ניצחון הרפובליקה האסלאמית.
אימפריה אזורית
תוך ניצול מלחמת האזרחים בסוריה והשתלטות דאעש בעיראק, הולכת ומצטיירת איראן כמרוויחה הגדולה של "האביב הערבי" במרחב המשתרע בין טהראן, לטקיה וביירות. הסהר השיעי שמפניו הזהיר לפני יותר מעשור עבדאללה מלך ירדן, צובר עוצמה חסרת תקדים בלי פצצה אטומית בידיו וללא קידום תוכנית הגרעין המפורסמת. אם בעבר רווחה התפיסה ש"האסלאם הוא הפתרון", אולי צריך מעתה לומר כי "האסלאם השיעי הוא הפתרון".
איראן משיגה אזורי שליטה בתא שטח עצום, שנפרש מהמפרץ הפרסי לים התיכון. היא שולחת זרועות ארוכות לתימן ולרצועת עזה, משתלטת על עיראק ומסלקת ממנה את דאעש באמצעות מיליציות שיעיות הנתונות לפיקודה, ועל פי פרסום של עמיתי אמיר בוחבוט בוואלה! NEWS, היא מקדמת במקביל כביש "חוצה עיראק" לסוריה, הגורר דאגה ביטחונית בישראל.
לטהראן יש השפעה צבאית וכלכלית אדירה על המתרחש בארצו של אסד. היא מפעילה זכיין סלולרי ברחבי המדינה, ופגישת נתניהו-פוטין עסקה גם בניסיונותיה לקדם הקמה של נמל בלטקיה. טיוטת ההצעה שכבר הוגשה לנשיא הסורי, שנוטה לקבלה, אומרת במילים פשוטות שאיראן תחכור מידיו ל-50 שנה שטח שישמש להקמת טרמינל ימי, וזה יפעל תחת ריבונות איראנית וללא גישה סורית, בדומה לבסיס הימי שהקימה רוסיה בטרטוס.
השפעתה בסוריה מתבססת גם על פעילותם של כ-1,500 איראנים לוחמים ברחבי המדינה, ובהם אנשי מודיעין וחברי משמרות מהפכה (שמהם, על פי הערכות ישראליות, נהרגו עד כה כ-150-200 איראנים). המיליציות השיעיות הנהנות ממימון איראני מונות בין 7,000 ל-10,000 לוחמים נוספים והגיעו ממקומות כמו פקיסטן ואפגניסטן, וכ-8,000 לוחמים שיעים של חיזבאללה בסוריה סרים אף הם לפקודת טהראן (על פי אומדנים שונים, איבד הארגון כ-1,700-2,000 לוחמים בעימותים).
איראן שוקדת בחודשים האחרונים לא רק על העברת אמצעי לחימה לידי חיזבאללה והמליציות השיעיות בסוריה ולבנון. עיתון "אל-ג'רידה" הכוויתי דיווח לאחרונה כי טהראן החליטה להאיץ את מאמץ ההתחמשות והקימה במדינות אלה מפעלים תת-קרקעיים לייצור רקטות מדויקות במיוחד, תחת פיקוח אנשי משמרות המהפכה. אמצעי הלחימה היוצאים מפסי הייצור של המפעלים צריכים לגרום לא מעט דאגה בישראל.
כך, שנתה השביעית של מלחמת האזרחים בסוריה הולידה אנחת רווחה באשר להתרופפות אחיזת דאעש בשטח, אך ייצרה השלכות קשות אחרות על הסונים המקומיים. השפעתה הגוברת של איראן, כך נראה, מרחיקה מאוד את השקט מאזור שגם כך אינו ידוע ביציבותו.
(עדכון ראשון: 16.3, 17:00)