פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "טרנסג'נדרים צעירים מנסים לשרוד עם הזהות שהעולם רוצה לראות"

      בריאיון לאולפן וואלה! NEWS סיפרו נורה גרינברג ורנה כץ על הקשיים עמם הן מתמודדות כנשים טרנסג'נדריות במדינת ישראל. סקר של משרד העבודה והרווחה מצא כי 68% מהטרנסג'נדרים דיווחו על אפליה במקום עבודתם

      "טרנסג'נדרים צעירים מנסים לשרוד עם הזהות שהעולם רוצה לראות"
      עריכה: שניר דבוש

      "בדרך כלל כבר בילדות מרגישים שמשהו לא מסתדר. משהו לא נסגר. לא תמיד זה ברור", כך מתארת נורה גרינברג, מטפלת בזהות מגדרית, בריאיון לאולפן וואלה! NEWS את ההתמודדות שעוברים טרנסג'נדרים המתחילים לזהות בעצמם תחושת חוסר נוחות מגדרית. "זה משתנה מאדם לאדם אבל רוב הילדים הטרנסג'נדרים מבינים שהרגשות שלהם לא מתקבלים בעין יפה ואז הם מפתחים מנגנוני הדחקה, 'אני אלטרנטיבי', ומנסים לשרוד בעולם עם זהות שהעולם רוצה לראות", הוסיפה.

      גרינברג התארחה במשדר לרגל יום האישה הבינלאומי באולפן וואלה! NEWS יחד עם רנה כץ, פעילה חברתית בתחום. השתיים סיפרו על התהליך שעברו ועל הקשיים של נשים שעברו ניתוח להתאמת מגדר בישראל. לדברי כץ כבר בגיל ארבע ידעה שהיא מרגישה אחרת. "חיפשו אותי בפורים לכיפה אדומה, כנראה שזו הייתה אינטואיציה נכונה של ההורים. נורא אהבתי את זה", סיפרה. "שנה אחר כך חיפשו אותי לקאובוי וזה היה ממש לא כיף. עם השנים הבנתי יותר ויותר שיש בי הרבה מאוד נשיות וכמעט אפס גבריות. הרגשתי אישה שכלואה בגוף של גבר".

      מצעד הגאווה בירושלים, יולי 2015 (נועם מושקוביץ)
      מצעד הגאווה בירושלים (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      לדבריה, התחושה התחזקה כשהגיעה לגיל ההתבגרות והיא גילתה "שינויים פיזיים שבתפיסה שלי לא היו אמורים לקרות בכלל". עוד סיפרה כץ כי נאלצה להתגונן מפני יחס הסביבה כלפיה בתקופה זו. "ילדים קוראים בשמות גנאי ואת חושבת שאת אולי את מה שמכנים אותך. צעקו לי: 'הומו', אז חשבתי שאני אכן כזו כי נמשכתי לגברים. עד שהבנתי שזה לא זה, לקח לי שנים להבין את זה".

      כץ סיפרה עוד כי בזמן שעברה את תהליך השינוי המגדרי זכתה ליחס תומך ממקום עבודתה. "לא האמנתי שכך אתקבל. זה היה מדהים. נסעתי לתאילנד לצורך השלמת התהליך, בהסכמת הממונים עלי ומתוך הבנה שזו נסיעה לצורך רפואי. הסבירו לי פנים ואני לא יודעת איך זה היה במקום אחר", סיפרה. אולם, גרינברג ציינה כי זו אינה דוגמה מייצגת. "מי שעובד במקום מאורגן לא נתקל בבעיה אבל רואים בבירור אפליה בעבודה. בסקר של משרד העבודה והרווחה בנושא שיווין הזדמנויות עלה ש-68% מהנשאלים הטרנסג'נדרים דיווחו על אפליה קשה. אנחנו רואים אפליה בראיונות קבלה לעבודה, בפיטורין על רקע מגדר וחוסר יכולת להתקדם", הסבירה.

      לדבריה, נשים טרנסג'נדריות בישראל נתקלות בקשיים רבים, באפליה ובדחייה, "במיוחד מי שמגיע מרקע סוציואקונומי נמוך, צעירים יותר". היא הוסיפה כי בשנים האחרונות צעירים טרנסג'נדרים מתחילים להתמודד עם התהליך בגיל צעיר יותר ויותר. אולם, לדבריה, המדינה מעמידה מכשולים בפניהם. כך לדוגמה במקרה של מי שרוצה "להתאים את התיעוד שלו עם זהותו המגדרית", ולשנות את הרישום במסמכים רשמיים. "צריך להבין שכשכתוב משהו שלא תואם את הדרך שבה אתה חי אתה חשוף לפגיעה. נשללת מהם זכות יסוד בריש גלי". כץ חיזקה את דבריה של גרינברג וסיפרה שכדי להצביע בבחירות האחרונות היא הייתה צריכה להיפטר מהסממנים הנשיים שלה שלא תאמו את סעיף המין בתעודת הזהות שלה.