פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בצלם": ירידה חדה בתביעות פיצויים של פלסטינים נגד המדינה

      מדוח של ארגון "בצלם" עולה כי 18 תביעות לפיצויים הוגשו נגד המדינה מאז 2012 על ידי פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה בגין נזק, לעומת כ-300 מדי שנה בין 2006-2002. בארגון טוענים כי "הפרקליטות הצבאית ומצ"ח לא עושות ניסיון של ממש להגיע לחקר האמת"

      "בצלם": ירידה חדה בתביעות פיצויים של פלסטינים נגד המדינה
      צילום: "בצלם"

      (תיעוד: לוחמי מג"ב יורים למוות בנהג פלסטיני בכפר מצפון לירושלים, יולי 2016)

      רק 18 תביעות פיצויים נגד המדינה הוגשו על ידי פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה בין השנים 2016-2012, בגין פגיעה בגופם או ברכושם - כך עולה מדוח של ארגון "בצלם" שפורסם הבוקר (רביעי). מהנתונים שנמסרו לארגון על ידי משרד הביטחון עולה כי בהתאמה, גם כמות הפיצויים ששילמה ישראל בשנים אלו הייתה נמוכה בהשוואה לשנים קודמות – 3.8 מיליון שקלים בשנה.

      לפי נתוני "בצלם", חלק הארי בסכום ששולם לפלסטינים הועבר לתושבי הגדה המערבית. בשנים 2016-2012 שולמו לפלסטינים בגדה כ-3.5 מיליון שקלים מדי שנה, בעוד שכ-250 אלף שולמו לתושבי רצועת עזה. במקרה זה, מזהים ב"בצלם" מגמה של ירידה באחוז הפיצויים המועבר לתושבי עזה.

      רחובות עזה, מיד לאחר מבצע צוק איתן, אוגוסט 2014 (רויטרס)
      כ-250 אלף שקלים שולמו לתושבי הרצועה. עזה, אחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014 (צילום: רויטרס)

      לצורך השוואה, בין השנים 2006-2002 הוגשו בממוצע 300 תביעות מדי שנה, וזאת לאחר שבשנות ה-90 של המאה הקודמת הוגשו אלפי תביעות פיצויים על ידי פלסטינים, כך על פי נתוני הארגון. ההשוואה מלמדת על צניחה של עשרות אחוזים מאז ועד לסוף 2016. בדוח צוין כי סכום הפיצויים ששולמו לפלסטינים בין השנים 2001-1997 היה 21.6 מיליון שקלים בשנה – בהשוואה לסכום הנמוך יחסית ששולם בחמש השנים האחרונות.

      בארגון טוענים כי המדינה עשתה שימוש בחקיקה שגובתה בפסיקות בתי המשפט בישראל, ושנועדה להרחיב את הפטור שחל על פיצויים לפלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון. לכך, טוענים בארגון, נלווית העובדה שמערכת אכיפת החוק הצבאית, הפרקליטות הצבאית ומצ"ח, "לא עושות ניסיון של ממש כדי להגיע לחקר האמת".

      בדוח נכתב כי "הפרקליטות הצבאית מורה על סגירת רבים מהתיקים בטענה של 'חוסר אשמה', ומאמצת כמעט תמיד את גרסת החיילים. תיקים רבים אחרים נסגרים בעילה של 'חוסר ראיות', בהתבסס על החקירה החלקית שניהלה מצ"ח בפיקוחה של הפרקליטות".

      חיילים ישראלים נושאים מפגין פלסטיני שנפצע במהלך עימותים ליד רמאללה (AP)
      מערכת השיפוט הצבאית אינה בנויה לדון בענייניהם של פלסטינים. חיילים נושאים מפגין פלסטיני ליד רמאללה (צילום: אי-פי)

      במישור החקיקתי מתייחסים בארגון לשינויים שנערכו בחוק הנזיקים האזרחיים (באחריות המדינה) שחוקק בשנת 1952, וביניהם בתיקון שאושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ב-2012, המרחיב את הגדרותיה של "פעולה מלחמתית" (המעניקה פטור מפני פיצויים). עוד ציינו בין היתר את הקושי של תושבי רצועת עזה שנפגעו במהלך פעולות צה"ל לצורך ניהול הליכי פיצויים, דבר העומד ברקע לירידה במספר התביעות המוגשות על ידי תושבי הרצועה.

      עוד נטען כי מערכת השיפוט הצבאית אינה בנויה לדון בענייניהם של פלסטינים, בשל ההטיה שלה. "ההליכים בבתי המשפט הישראליים הם קשים, סבוכים ומשפילים עבור פלסטינים רבים. ההתמודדות עם מערכת המשפט הישראלית קשה עבורם: זו מערכת שמעצם הגדרתה מוטה לטובת המדינה; התובעים והעדים הפלסטינים נתקלים במכשולים של הבדלי שפה ותרבות והם מתקשים להתמודד עם המתרחש בבתי המשפט; ובאופן טבעי השופטים – אזרחים ישראלים – מזדהים עם החיילים ועם נציגי הפרקליטות ומתקשים לקבל טענות נגדם".

      דובר צה"ל: "טענות מקוממות ומטעות"

      מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "טענות ארגון 'בצלם' נגד מערכת אכיפת החוק הצבאית הן מקוממות ומטעות. נשוב ונפנה לתגובת דובר צה"ל מחודש ספטמבר בנושא, המצורפת בזאת: 'גורמי אכיפת החוק בצה"ל פועלים באופן עצמאי, מקצועי ויסודי וללא משוא פנים. צה"ל בודק כל מידע שנאסף בצה"ל או מתקבל מגורם כלשהו בדבר התנהגות פסולה, לכאורה, של חיילי צה"ל. במקרים בהם עולה חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, נפתחות חקירות מצ"ח ובהתאם לממצאיהן ננקטים צעדים נגד המעורבים'".