משרד החוץ יוזם: חידוש היחסים עם ונצואלה וקובה והתקרבות לאו"ם

ישראל שואפת לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ארבע מדינות באמריקה הלטינית: קובה, ניקרגואה, ונצואלה ובוליביה - כך עולה מתכנית העבודה השנתית של משרד החוץ לשנים 2017 - 2018 המתפרסמת הבוקר (ראשון). אחד מיעדי המשרד לשנתיים הקרובות, כך עולה מהתכנית, הוא "חידוש הקשרים הדיפלומטיים עם ארבע מדינות שניתקו יחסיהן עם ישראל", כחלק מהניסיון להרחבי את הקשרים עם מדינות דרום אמריקה והקריביים.

לדברי גורמים במשרד החוץ, ארבע המדינות נחשבות בעלות קו "עוין ופרו פלסטיני". היחסים עם קובה נותקו ב-1973, על רקע מלחמת יום כיפור, אך לאחר חידוש היחסים בין הוואנה לוושינגטון ב-2014 נפוצו הערכות כי המהלך עשוי להוביל גם לחימום הקשרים עם ירושלים. היחסים עם בוליביה וונצואלה נותקו ב-2009 לאחר מבצע "עופרת יצוקה", והיחסים עם ניקרגואה מנותקים מאז 2010.

תכנית העבודה של משרד החוץ, המתפרסמת במסגרת ספר תכניות העבודה של הממשלה לשנתיים הקרובות, כוללת את כלל מטרות ויעדי המשרד בזירה הבינלאומית המשתנה של עידן טראמפ, "ברקזיט" והבחירות הצפויות בהמשך השנה בצרפת ובגרמניה. "שנת 2017 תהיה שנת מפנה בסביבת העבודה העולמית שבה פועל משרד החוץ", כתב מנכ"ל המשרד, יובל רותם, בפתח המסמך. "שינויים משמעותיים מתרחשים במפת ההנהגה העולמית והם יחייבו אותנו להיערכות ולגיוס כוחות לקידום פני המציאות המשתנה".

בראש יעדי המשרד עומדת ארצות הברית: שימור שיתוף הפעולה האסטרטגי והידוקו, ועיצוב סדר יום משותף עם הממשל החדש והקונגרס, תוך התייחסות לשמירה על עקרון הדו מפלגתיות וחיזוק התמיכה ביהדות ארצות הברית. יחד עם זאת, המשרד מדגיש את היעד של המשך השיח עם רוסיה בכל הקשור במדיניותה במזרח התיכון.

איראן ממשיכה להיות היעד האסטרטגי הראשון של ישראל, תחת הסעיף "קידום היבטי ביטחון לאומי". משרד החוץ מדגיש את הצורך במעקב אחר עמידתה של טהרן בהסכם הגרעין עם שש המעצמות, ובהבלטת מעורבותה בערעור היציבות באזור. בנוסף, ניתן למצוא בסעיף זה את שימור מדיניות הקווים האדומים בזירה הסורית, ואת המשך הלחץ בינלאומי בנושא חיזבאללה וחמאס. על הפרק נמצאים גם קידום היציבות האזורית והעמקת שיתוף הפעולה האזורי - ובפרט שימור השותפות עם מצרים וירדן וחיזוקה, העמקת שיתוף הפעולה האזורי ו"שיח עם גורמים מתונים במרחב".

בזירה האירופית, שואף המשרד לשמר ולחזק את שיתופי הפעולה והקרבה, ולנתק את הקשר בין הנושא הישראלי-פלסטיני ליחסים בין האיחוד והמדינות החברות בו לישראל. המדינות הגדולות – גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, ספרד ופולין - מוגדרות כ"מדינות יעד" חשובות במיוחד. בהמשך לביקורו של ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו באפריקה בשנה שעברה, המשרד מגדיר את היעד ל"קפיצת מדרגה ביחסים עם יבשת אפריקה", על ידי דיאלוגים מדיניים, ביקורי בכירים, קשרים עם ארגונים כלכליים אזוריים, וחתירה לחידוש יחסים רשמיים עם מדינות נוספות ביבשת. גם אסיה ומדינות האוקיינוס השקט ביעדי משרד החוץ, ובכלל זה משא ומתן להסכמי סחר חופשי עם סין, הודו, וייטנאם וקוריאה הדרומית.

מהתכנית עולה כי למרות המתקפות הקשות בישראל על האו"ם ומוסדותיו, בעקבות שורה של החלטות אנטי ישראליות ובראשן החלטה 2334 של מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות. בירושלים שואפים להרחיב את הפעילות המשותפת עם האו"ם ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים ואזוריים. סעיף שלם בתכנית מוקדש ל"ריכוז מאמץ לשיפור מעמד ישראל באו"ם וארגונים בינלאומיים", כולל סיכול יוזמות אנטי ישראליות, חשיפת האפליה ומאמץ לשינוי דפוסי הצבעה. על פי מסמך היעדים, נראה כי הכוונה היא להגדיל את מעורבות ישראל באו"ם באמצעות השתלבות בכוחות שמירת שלום ושילוב ישראלים בתפקידים במנגנוני הארגון.

בנוסף, במשרד מתכוונים לקדם את הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית כאמצעי לקידום מדיניות החוץ והגברת הפעילות בפורומים בינלאומיים. בין יעדי המשרד ניתן למצוא גם את קידום הייצוא הביטחוני הישראלי, והגדלה הדרגתית ועקבית של תקציב סיוע החוץ הישראלי לעולם המתפתח.

ספר תכניות העבודה של הממשלה, שיוצג היום בישיבת הממשלה השבועית, הוא מסמך בן 800 עמודים המכיל את יעדי העבודה של 26 משרדי ממשלה ו-13 יחידות ותאגידים נוספים. תכנית העבודה, שרוכזה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, כוללת מדדים כמותיים להערכת הצלחה של כל תכנית. במשרד ראש הממשלה הצהירו על כוונתם לפרסם בתום השנה את נתוני הביצוע במדדים שנקבעו.

לדוגמה, במשרד ראש הממשלה הוגדר "קידום שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית", שאושר בהחלטות ממשלה בשנים האחרונות, כאחד היעדים המרכזיים לשנתיים הקרובות. "מחובתנו כממשלה לתרגם את המדיניות הממשלתית למדדים ברורים", אמר גרונר, "לא רק מדדי תשומה, המעידים על גודל התקציב והמשאבים שמשקיעה הממשלה בנושא מסוים, אלא גם מדדי תוצאה, המוודאים שאותה השקעה נושאת פרי ומיטיבה את מצבם של אזרחי ישראל. זוהי שורת הרווח הסופית, הקיימת במגזר העסקי וחסרה לא פעם במגזר הציבורי".