הצעת חוק שמבקשת לאסור מתן טיפול המרה לקטין שטרם מלאו לו 18 שנה לא מצליחה לעבור במליאת הכנסת זה שנתיים. זאת, למרות שגורמים בעולם רפואת הנפש גורסים באופן חד-משמעי כי טיפולים אלו אינם יעילים ואף גורמים לנזקים נפשיים חמורים בקרב המטופלים, וכן למרות שעמדת משרד הבריאות היא כי יש להימנע מטיפולים אלו.
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), לשעבר שרת הבריאות, ניסתה להעביר את הצעת החוק המשופרת בנושא בשנה שעברה, וגם השבוע פעם נוספת אך ללא הועיל. הדיון בסוגיה נדחה פעמים רבות.
הצעת החוק של ח"כ גרמן אוסרת טיפול המרה בקטין, כאשר עבירה כזו תפצה את הקטין בסכום של עד 120 אלף שקל, ללא חובת הוכחת נזק. גם הפניית קטין או שידולו לטיפול המרה יחשב כעבירה, שבגינה יפוצה הקטין בסך של עד 60 אלף שקלים. סכומים אלו יוצמדו לעליית המדד.
טיפולי המרה הם טיפולים המבקשים לשנות את נטייתו המינית של הומוסקסואל להטרוסקסואליות, או לנסות לשנות את זהותו המגדרית. הטיפולים השנויים במחלוקת כוללים אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול פיזי. טיפולים אלו יוצאים מנקודת הנחה כי הנטייה ההומוסקסואלית היא מחלה או פגם שחייבים לרפאו, ולכן עיקר האנשים המעבירים טיפולים מהסוג הזה משתייכים לארגונים דתיים שמרניים. בעבר הרחוק טיפולים אלו כללו סירוס כימי ומתן שוק חשמלי, אולם אלו הלכו והתמעטו כבר בתחילת שנות ה-80, וכעת מדובר בטיפולים רוחניים יותר, שיחות דמיון מודרך ופסיכותרפיה.
זה יותר מעשור נתקלים טיפולי ההמרה בהתנגדות גוברת מצד אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שטוענים לנזקים נפשיים חמורים וצלקות נפשיות קשות לכל ימי חייהם של המטופלים. בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אזהרה נגד טיפולי המרה, שבה נאמר כי טיפולים אלה אינם מבוססים מחקרית ואינם ראויים אתית ומקצועית וגובים סיכון נפשי גבוה למטופלים. האזהרה של משרד הבריאות התבססה על נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים משנת 2011, שקובע כי טיפולי המרה טרם הוכחו כיעילים ואף עלולים לייצר נזקרים נפשיים.
ואולם, עדיין הצעת החוק איננה מצליחה לעבור במליאת הכנסת פעם אחר פעם. "יש הסכמים קואליציוניים עם החרדים ובמסגרתם יש להם זכות וטו על כל חוק שהם חושבים שזה דת ומדינה. איך שמזכירים את הקהילה הלהט"בית הם מפילים את החוק", אמרה ח"כ גרמן בראיון עם וואלה! NEWS. "בגלל מיעוט של 5% מהכנסת, החרדים מפילים בווטו נוראי שורה של חוקים אזרחיים חשובים. אחר כך אומרים לי ש'זאת דמוקרטיה' או 'שלטון הרוב', אבל הרוב רוצה גם ברית זוגיות ותחבורה ציבורית בשבת ופונדקאות לכולם, והרוב לא יכול לקבל את מה שהוא רוצה בגלל מיעוט. מה שעושים כלפי הקהילה הלה"טבית זה גזענות שאין לה שום בסיס לוגי".
"הרגשתי חריג וזה מוציא אותך מהמעגל בכל המובנים"
יהודה אלוני, בן 36, השתייך בעבר לזרם הדתי לאומי ולמד בישיבה תיכונית. בשלב זה של חייו, התחיל להבין כי הוא שונה מחבריו לכיתה, דבר שהטריד אותו. "כבר בתיכון היו לי התנסויות מיניות, לא מלאות, היינו ילדים חסרי ניסיון וידע", סיפר. "היינו פנימייה של בנים וזה מה שיש, אבל אני ידעתי כבר אז שאני שונה מהם ואני נמשך לזה. פניתי לראש הישיבה שלי, סיפרתי לו את זה אבל לא היו לו תשובות עבורי. הוא לא ידע מה לעשות איתי".
אלוני מספר על תחושת הזרות שמגיעה יחד עם ההבנה על השוני. "הרגשתי מאוד חריג. שאני עושה משהו שהוא מאוד אסור ולא מקובל, וזה ממש מוציא אותך מחוץ למעגל בכל המובנים. זה לא רק פוגע בך, אלא גם במשפחה שלך. זה כתם על המשפחה ואפילו פוגע בסיכויים של אחים שלי לשידוכים. זה חשש שהולך איתך ומטריד אותך בכל יום. אתה מנסה להימנע, לשמור להסתיר".
שנים לאחר מכן, פגש אלוני בראש הישיבה במקרה באירוע משפחתי והוא המליץ לו לדבר עם רב שאמון על הנושא, שיפנה אותו משם לטיפול המרה. "הרב שהלכתי אליו אמר שזה דבר פתיר, שיש הרבה שמגיעים אליו ושהוא מציל אותם", המשיך אלוני לספר. "הוא אמר לי שהטיפולים האלו יוציאו אותי מזה ושאם אני אלמד תורה יותר, זה יעזור לי להתגבר על זה. הוא הפנה אותי לפסיכולוג שעושה טיפולים ספציפיים על זה".
אלוני החליט, למרות שהוא היה אז חייל בשירות סדיר בצה"ל ששמר את נטייתו המינית ממשפחתו ומהסביבה, כי הוא משקיע את כל חסכונותיו וכספיו בטיפולי המרה שיוציאו אותו מהסיוט שהוא חווה. "הלכתי לפסיכולוג באופן אינטנסיבי, פעמיים בשבוע, כל פגישה 250 שקל בערך. תוך כדי גם הלכתי לקבוצת תמיכה, היו שם עוד שלושה גברים מלבדי, אסור היה לנו להביא תיאורים פורנוגרפיים אז התמקדנו בסיבות לכך שאנחנו נמשכים לגברים".
"השיא היה כשיצאנו לסדנה שנקראה 'מסע אל הגבריות'", המשיך אלוני. "שלושה ימים אינטנסיביים של דמיון מודרך ואמירות כמו 'זה רק בראש שלך' ו- 'תמצא את הבעיה עם ההורים שלך ואתה תגיע לשורש הבעיה', כאשר הם שוללים את כל העניין שזה מולד וטבעי". לטיפולים האינטנסיביים הוא הלך כשנתיים וחצי, אך ללא הצלחה. התסכול והכעס העצמי רק הלך וגבר.
"לא באמת הרגשתי שמשהו בי משתנה. מאוד רציתי, מאד קיוויתי, אבל לא באמת הצלחתי להתחבר לכל הנקודות. היה לי הרבה כעס עצמי. חשבתי לעצמי שאולי לא השקעתי מספיק, לא התאמצתי מספיק, ירדתי על עצמי וגם על השיטה, השקעתי הרבה כסף והייתה לי אמונה".
אלוני מספר כי פרש מקבוצת התמיכה לאחר שחבר קרוב בתוך הקבוצה שם קץ לחייו. "הוא היה צעיר ממני, בחור ישיבה בהסדר שדחה את הגיוס שלו. הוא גם עבר טיפולים פסיכולוגים וקבוצת תמיכה. גם הוא הרגיש שכלום לא משתנה וכלום לא עובד. הוא התגייס לצבא וכמה חודשים אחר כך תקע לעצמו כדור בראש. אז הבנתי שאני לא ממשיך יותר, אני רוצה לחיות ולאהוב את החיים".
אלוני עבר תהליך עצמאי של הכרה בנטייתו המינית וחזר בשאלה. לפני שבע שנים יצא מהארון מול משפחתו, שלמרבה הפליאה קיבלו זאת בהבנה. על הצעת החוק שנופלת בכל פעם הוא מתקומם. "חייבים לאסור את הטיפולים, זה מאוד מסוכן", הוא טוען. "בתורה זה ממש טאבו ואתה נאבק מול חברה שמרנית. אתה פוחד וזה מביא אותך למצבי קיצון. אני לא מכיר מישהו שעבר צד בזכות זה, בטח לא צעירים מבולבלים. אני כן מכיר הרבה אנשים כמוני, שהיו בטיפולים וכלום לא עזר. רק הלקנו את עצמנו, שנאנו את עצמנו וחיינו בפחד. במקום זאת, הייתי משקיע את השנים בלקבל את עמי כמו שאני".