פניו של סא"ל סיוון בלוך, מפקד גדוד 12, היו מפויחות, מעוטרות בזיפים, ועיניו אדומות מחוסר שינה. ארבעה ימים עמוסים בתרחישי קרב חלפו עליו במסגרת תרגיל המלחמה של חטיבת גולני בגזרה הצפונית בשילוב נגמ"שי הנמר. שטח הררי, איום רב של טילי נ"ט, לחימה בשטחים פתוחים ובנויים מול אויב נעלם, ירי ארטילרי רב לעבר הכוחות. הרוגים מדומים ופינוי פצועים. הנה נותרה עוד יממה עד לישורת האחרונה שתסכם את אימון החורף.
סא"ל בלוך נכנס אל בטן נגמ"ש הנמר מוקף בשלוליות בוץ בעומק של 30 ס"מ והעייפות נעלמת. הוא מחייך מאוזן לאוזן ומתגאה כאילו מדובר בהמצאה פרטית שלו. "תראה איזה מכונה מדהימה", הוא קובע נחרצות, מצביע על מסכי המחשב ומוסיף: "זה כלי מלחמה".
עשר דקות קודם לכן עמדנו על גבעה ברמת הגולן העמוסה באוהלים כשבכל אחד מהם מתנהל חמ"ל מיוחד עם עשרות בעלי תפקידים, כמו במלחמה. מאותה גבעה ניתן להשקיף על שטח אש בו התרכזו נגמ"שי הנמר. "המילה אימון לא תואמת את מה שאתה רואה כאן", מסביר קצין בכיר באוגדה 36 ומוסיף, "אנחנו קוראים לזה 'לשחות בים סוער'. להקים שטחי כינוס, להיערך, לחצות את הגבול, לפתוח ולאבטח צירים לוגיסטיים בשטח אויב, לפנות פצועים תחת אש, לספוג גם הרוגים ותוך כדי להתמודד עם הפתעות ושינוי משימות. הם רואים בתרגיל הזה מנהרות. טיפול במנהרות? תלוי בתרחיש. זה משתנה. אנחנו מחפשים את זה. מתרגלים איך לזהות ולהתמודד עם זה. אבל בסוף, האתגר הוא לאתר אותן".
המילה תמרון לא נאמרת בקלות ומייחסים לה חשיבות מכרעת במיוחד במתאר צפוני. במבצע "צוק איתן" שחזר השבוע לכותרות, תמרן צה"ל במרחק של 2.5 ק"מ מגדר המערכת אחרי התמהמהות של הדרג המדיני הבכיר והדרג הצבאי. בזירה הצפונית מול אויב כמו חיזבאללה מדובר בסיפור אחר לגמרי. התמרון מן הסתם יחייב את כוחות היבשה לתמרן לטווחים ארוכים הרבה יותר כדי לעצור את הארגון השיעי מלשגר למעלה מאלף רקטות ביממה לעורף ישראל.
מבצע "צוק איתן" הביא עמו לא מעט לקחים ותובנות. בשבוע שעבר אמר רא"ל גדי איזנקוט לחברי ועדת חוץ וביטחון, כי כבר בפתיחתה של כל מערכה, אם וכאשר תתרחש, לצד תקיפת מטרות עוצמתית, הרי שתמרון קרקעי, במקסימום כוח ובמינימום זמן, הוא הכרחי להשגת כל הכרעה וניצחון במערכה. הרמטכ"ל היה ברור בדבריו. צה"ל לא יסתפק במערכות הבאות בתקיפות אוויריות ולא יוותר על תמרון.
הרבה יותר מ"מונית ללוחמים"
"בתרגיל הזה היו לנו 140 פצועים. התארגנו בהתאם. פינוי באמצעות אלונקות ופינוי ב'נמר'", סיפר הקצין הבכיר מאוגדה 36 על אתגר נוסף במסגרת התרגיל. לצורך משימות פינוי ממוקד כלקח ממבצע צוק איתן הקימה חטיבת גולני את יחידת פת"ן (פינוי, תספוק וניוד). כוח איכותי שיידע לתמרן לעומק השטח באמצעות נגמ"ש הנמר שהפך לכלי דומיננטי בתרגיל החטיבתי ובסיוע כלי רכב לא ממוגנים אך מהירים. שם המשחק הוא ניווט מדויק, התמצאות בשטח ונהיגה מבצעית ברמה מאוד גבוהה.
משך התאוששות המחלקה גם נבחן בתרגיל. מה קורה אחרי שמפקד המחלקה נהרג או נפצע קשה? ומה עם אחריו נפגע הסמל הבכיר? וסמל המחלקה? כיצד יבוא לידי ביטוי מפקד הכיתה? "היקף המטפלים הבכירים בשדה הקרב גם השתנה. יש לנו היום יותר בכל פלוגה. זה שינוי משמעותי. היכולת לטפל בשטח ולא להמתין לפינוי. היום כל פלוגה כוללת רופא ופראמדיק", מספר הקצין הבכיר ומוסיף "בתרגיל הזה אנחנו משלבים בין גולני לשריון, הנדסה, ארטילריה, עוקץ, רוכב שמיים (מטוס זעיר ללא טיס), יהל"ם, חמ"מ (חימוש מונחה מדויק), מטוס לא מאוישים, ומסוקי קרב".
הקצין הבכיר משהה לרגע את השיחה ומבקש למקד את השיחה סביב "הנמר" והתהליך שהוא עבר בחטיבת גולני. שרק לא יהיה ניתן לחשוב שמא מדובר בעוד נגמ"ש או ב'מונית ללוחמים' כפי שכונה בתחילת דרכו אלא ב"מכונת מלחמה" כהגדרתו שתשרת את צה"ל בעומק שטח האויב. בראשית דבריו הוא מתעקש להגיד כי מדובר בתהליך ארוך שהחל עוד אצל מפקדי חטיבות גולני בעבר מאז שנת 2008 עת נקלט הנגמ"ש בחטיבה החומה. אחר כך הוא יגיד כי "הנמר בשנת 2017 הוא אתגר טכנולוגי עבור חטיבת גולני".
ראש מנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון תא"ל ברוך מצליח סיפר השבוע לוואלה! NEWSכי הנמר תוכנן ונבנה להיות רב-תכליתי, "ניסינו כבר בראשית הדרך לחזות את שדה הקרב העתידי ואת הצורך שיעלה מהשטח. להעריך את כל האיומים ולשם כך הוא נבנה ככלי מודולרי. עם יכולת להשתנות באופן מהיר מאוד. למעשה הוא פותח בשיטת 'פלג-אין', 'פלג-אאוט' בהרבה מובנים כדי לקלוט מערכות טכנולוגיות במהירות. לא צריך לשנות אותו כדי לקלוט מערכות חדשות. הייחודיות שלנו כמנהלת טנק המרכבה היא העובדה שאנחנו לובשי מדים. אנחנו מבינים היטב את הצורך של השטח. לא בכדי יש לנמר תצורות נוספות שבשלב זה הן מסווגות ואולי יחשפו בעתיד".
אחרי מלחמת לבנון השנייה קיבל "פרויקט הנמר" המבוסס על טכנולוגיית טנק המרכבה דחיפה משמעותית בשל הצורך שעלה מהשטח לתת מענה אפקטיבי לטילי הנ"ט והמטענים של חיזבאללה. אחרי דיונים ארוכים וויכוחים בתוך המערכת הביטחונית והפוליטית על גובה התקציב והיקף ההצטיידות הוחלט לתקצב את הפרויקט ביותר ממיליארד שקלים לשנה אך אז באה שנת 2012 ועמה הגזרות על תקציב הביטחון. הפרויקט שוב קוצץ ופס הייצור סבל מהאטה משמעותית. קצב ההצטיידות בחטיבת גולני היה בהתאם עד לפיצוץ הנגמ"ש בשג'עיה במבצע צוק איתן.
נגמ"ש הנמר ביצע בצוק איתן את טבילת האש המשמעותית ביותר מאז עלה על הקרקע וקצר שבחים מדרגי השטח בגלל תנאי העבירות ורמת המיגון אך במעטפת הרחבה המשיכה החטיבה החומה להשתמש בנגמ"ש M-113 המיושן. אחד הנגמ"שים של גדוד 13 נפגע בפאתי שג'עיה. שבעה לוחמי גולני נהרגו ביניהם הלוחם אורון שאול ז"ל שהוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע. הנגמ"ש שמשרת בצה"ל במשך יותר מארבעים שנה הפך לאחד מסמלי אותה מערכה ובסיס לביקורת נגד הדרג הצבאי והמדיני הבכיר. האירוע הקשה והמחסור הברור בנגמ"שי "הנמר", החדשים החזיר את הדיון בהצטיידות ב"נמרים" לסדר היום.
בספטמבר 2014 הוחלט במשרד הביטחון לצייד את "הנמרים" במערכת "מעיל רוח" להגנה מפני טילי נ"ט שעד לאותם ימים הותקנה רק על טנק המרכבה סימן 4. באפריל 2015 הודיע שר הביטחון משה בוגי יעלון על הצטיידות 267 נמרים בעלות כוללת של 2.5 מיליארד שקלים. קצב ייצור "הנמרים" התגבר משמעותית.
סא"ל סיוון (32) החל את דרכו כלוחם באגוז, ושרת בהמשך כמפקד מחלקה בגדוד 13, מ"פ בגדוד 13 וביחידת אגוז. במבצע צוק איתן הוא שרת כסגן מפקד גדוד 51 ובתשעת החודשים האחרונים הוא מפקד על גדוד 12. בשנת 2008 היה למפקד הפלוגה הראשון בצה"ל שקלט את נגמ"ש הנמר ובמהירות רבה הוא יודע לפרק את סיפור הנגמ"ש העתיד של צה"ל לחלקים קטנים. הנמר כיום בעל מערכת 'מעיל רוח' שלא רק מאפשרת להגן עליו מפני טילי נ"ט המתקדמים ביותר בעולם אלא מאפשרת ללוחמים לאתר את מקור הירי, להתריע בפני הלוחמים על האיום, ובאופן אוטומטי לכוון לעברו את מקלע ה-0.5 מ"מ. כל מה שנותר למפקד הנמר הוא לקבל החלטה על ירי. מבט קליל על בטן הנמר מגלה שמונה מסכים ביניהם שני מסכים לנהג, מסך למפקד הכלי, מסך למקלען, ומסכים אוניברסלים עבור 11 הלוחמים. על גבי המסכים ניתן לראות בלילה וביום את סביבת שדה הקרב ולכן הלוחמים לא חייבים להוציא את הראש החוצה מה שמונע פגיעה מירי צלפים. המודיעין זורם ממפקדת הגדוד והוא כולל מיקום הכוחות ומיקום האויב. חלום של כל לוחם.
תא"ל מצליח מדבר בהשתאות על יכולות הטכנולוגיה שהוטמעה בנגמ"ש של חטיבת גולני, "הנמר מדבר ומעביר מידע בין כל הנמרים בסביבה. כשהמידע עובר מהר כך גם זמן התגובה של הכוחות בשטח. הם סוגרים מעגלי אש בצורה מהירה מאוד. כשאתה יודע היכן נמצא האויב בזמן שאתה בנגמ"ש ממוגן אתה מסתער בצורה מדויקת יותר. איכות המיגון של הנמר בשילוב המערכות בתוכו מפתחות עליונות בשדה הקרב. אתה חי את הסביבה ולא סגור בכלי. אתה לא מחכה לדיווח או שיקרה משהו ואז מגיב. אתה יכול לתכנן בהתאם את המשימה שלך. יתרה מזאת. אתה מגיע רענן לשדה הקרב ולא סחוט אחרי מסע של עשרות ק"מ עם משא על הגב. יש לך אפילו 70 ליטר של מים קרים ואופציה להטעין סוללות לשאר האמצעים שדורשים אנרגיה. הנמר מחובר מאוד לצורך האדם. הנדסת אנוש יוצאת דופן וככה גם ניתן להוציא ממנו את המיטב. למרות כל מה שסיפרתי לך יש כאן עדיין סוד. איך להילחם עם הנמר כשצה"ל יידרש לתמרן עמוק ומהר".
על חלקו של מפקד חטיבת גולני הנוכחי אל"מ שלומי בינדר שבעבר פיקד על יחידת אגוז וסיירת מטכ"ל שבפיקודו עוטרה בשני צל"שי רמטכ"ל על מבצעים עלומים, אמר ראש מנהלת טנק המרכבה תא"ל מצליח, "מדובר במח"ט אמיץ שהגיע מ'המיוחדות'. 'מוח קודח'. הוא מאתגר אותנו. בא אלינו. למד לעומק את הכלי ולוקח את החטיבה לשם. הוא מקבל החלטות פורצות דרך שיבואו לידי ביטוי בשדה הקרב. זה אומץ פיקודי לקבל החלטות כמו שהוא מקבל ואני לא יכול להרחיב עליהן. הוא בהחלט מעצב את החטיבה למלחמה הבאה".
סא"ל בלוך, עדיין יושב ב'נמר'. נראה שהוא נהנה לדבר על הנגמ"ש. אחר כך הוא יסביר שהחיוך שלו נעוץ בתרגום היכולות של הכלי בשדה הקרב, "מדובר בכלי שמשנה את כללי המשחק. הוא מקצר לנו את לוחות הזמנים בתמרון כי הוא מהיר ועביר יותר. גם האופן שבו הוא יודע לכבוש רחובות. היום אנחנו מצפים מהמ"מ לא רק להגיע אל היעד באמצעות הנמר אלא גם להמשיך ולהשתמש ביכולות של הנמר להשגת המטרות כשבדרך הוא עובר התמודדות עם מטענים, פצמ"רים, נ"ט, רקטות. הנמר ימשיך להילחם גם אחרי שהלוחמים יפרקו ממנו. הוא לא יעמוד בצד וימתין שהלוחמים יחזרו. יש לו את כל האמצעים להילחם גם בלי כל צוות הלוחמים. בעתיד הלא רחוק יורכבו עליו אמצעי לחימה נוספים. עליהם לא מדברים".
יוצאים מהנגמ"ש. ברקע מתקבלת פקודה להניע את מנועי הנמרים ששועטים בזה אחר זה לעבר קבוצת האוהלים על הגבעה בזמן שמאות לוחמים צועדים בבוץ. החטיבה החומה נערכת לקבלת נשיא המדינה ראובן ריבלין שהגיע לבקר את לוחמי חטיבת גולני לקראת סיום התרגיל. "מדובר בשינוי העוצמה של הפלוגה. יודעים להגיע אל הבית של האויב. לפגוש את האויב פנים מול פנים כשאנחנו הרבה יותר חדים וקטלניים. לפרוק ולהסתער. אסור להתבלבל בסוף מה שינצח את האויב זה רגליים על הקרקע", מספר מג"ד 12, ומוסיף "עברנו מנגמ"ש ה'אכזרית' ל'נמר'. לוקח זמן לשנות תרבות. לוקח זמן לעכל את העוצמות של הכלי הזה", מסביר סא"ל בלוך את התהליך שעוברת גולני, "זה דורש עוד הרבה יותר כשירויות. תדמיין פריקת זחל בשטח אויב תחת אש. זו וואח'ד משימה. אבל עדיין. תדמיין את העוצמה של מפקד מחלקה שמפקד על שלושה נמרים. אני רוצה להגיד לך שני דברים שלא אמרתי. יש לנו עדיין נגמ"שים מסוג M-113 ונמשיך להשתמש בהם במשימות כאלה ואחרות. ולעולם גולני תלך ברגל. בסוף הקרב האמיתי הוא עם רגליים על הקרקע".
