עו"ד יורם שפטל, שחקן החיזוק שהצטרף אך לאחרונה לצוות ההגנה של אלאור אזריה, הגיש אתמול (רביעי) ערעור על פסק דינם של שופטי בית הדין הצבאי בעניינו של החייל שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל. "תם ולא נשלם" אמרנו רובנו בשבוע שעבר, מיד לאחר שנגזר על אזריה 18 חודשי מאסר בפועל. עם הגשת ערעור ההגנה, שלווה במסיבת עיתונאים מתוקשרת, ניתן לקבוע, כי העיסוק בפרשה ממש, אבל ממש, לא נשלם.
דקות לאחר הגשת הערעור הודיעו על התפטרות שלושת הסניגורים שהגנו על החייל לאורך כל המשפט. ההתפטרות הייתה דרמטית לא רק מבחינת העיתוי: מן ההודעה התברר, כי השלושה אילן כץ, אייל בסרגליק וכרמית שחיבר - סברו שאין מקום להגשת ערעור, ונכון לנסות ולהקל בעונשו של החייל דווקא בדרך של בקשת המתקה או חנינה.
אם לא היה מוגש ערעור, משני הצדדים, ההגנה יכולה הייתה להגיש בקשה להמתקת העונש למפקד פיקוד המרכז כבר בעוד שבעה ימים. הגשת ערעור, של ההגנה או של התביעה, מונעת מפסק הדין להפוך לחלוט, ומסכלת אפשרות של הגשת בקשת המתקה.
כאן יש צורך לשאול: מה הסבירות להגשת ערעור מצד התביעה על קולת העונש?
התשובה, בקצרה, היא "סבירות גבוהה": התביעה דרשה מלכתחילה ענישה שנעה בין שלוש לחמש שנות מאסר בפועל. עתירה זו באה בהתחשב בהכרעת הדין, שתיארה במילים קשות את התנהלות הנאשם והרשיעה אותו בעבירה חמורה מאוד. בנוסף, אחד השופטים סבר שראוי היה להחמיר בענישה ולהעמיד את העונש על שנתיים מאסר וחצי. קיומה של דעת מיעוט כזו מגבירה אף היא את האפשרות שיוגש ערעור תביעה.
בהתבסס על הפרסומים מאתמול, ארשה לעצמי להניח, כי סנגוריו של אזריה פנו לאנשי תביעה הצבאית בפגישה שנערכה לבקשתם בראשית השבוע, וביקשו מהם לשקול הימנעות הדדית מערעור. בקשה מעין זו הינה דבר מקובל. מובן שהתביעה הצבאית מחויבת לקבל החלטות בנוגע להגשת ערעור תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, ותוך התעלמות משיקולים זרים.
מנגד, דומה שלתביעה הצבאית היה חשוב מאוד להעביר מסר, שהועבר בקול רם וברור בהכרעת הדין ובאמירות העקרוניות שנשמעו בה בנוגע לטוהר הנשק. גזר הדין, עם כל חשיבותו, היה, במידת מה, משני לעניין זה.
כעת, לאחר שבא כוחו החדש של החייל, עו"ד יורם שפטל, הגיש ערעור על פסק הדין, וכל עוד הליכי הערעור יתנהלו, לא ניתן יהיה לפעול בערוץ של בקשת המתקה. גם האפשרות של חנינה לחייל במקביל לדיון בבית הדין לערעורים, אינה נשמעת סבירה.
בנקודה זו ראוי להידרש לסוגיה מעניינת נוספת שתוכרע היום בבית הדין לערעורים: בקשתה של ההגנה לעיכוב בביצוע העונש עד לסיום הליך הערעור. בית הדין לערעורים החליט בשעתו, כי אין חובה להחזיק את אזריה במעצר סגור, וניתן להסתפק בחלופה של מעצר פתוח ביחידה צבאית. כעת יצטרך אותו בית דין להכריע האם עובדת הרשעתו של החייל בעבירת הריגה ואורך המאסר שהוטל עליו מחייבים את החזקתו מאחורי סורג ובריח בעת שיתנהל הליך הערעור, או שניתן להוסיף ולהסתפק בחלופת המעצר גם בתקופה זו מבלי ששעון המאסר יתקתק.
דבר אחד בטוח עם או בלי תקתוק השעון, שקט לא יהיה במשפט הזה.
הכותב שימש בעבר כסנגור הצבאי הראשי