בכיר יהודי-אמריקני: "חווים את פרץ האנטישמיות החזק ביותר זה עשורים"

במקביל לשיחה המיוחדת שערך אתמול (שלישי) ראש המכון למדיניות העם היהודי והשגריר לשעבר סטיוארט אייזנשטט לוואלה! NEWS, דקות לפני שעלה למטוס בדרך לארץ, החלו להתקבל ידיעות על פינוי נוסף של מרכזים יהודיים בארצות הברית בעקבות דיווחים על מטעני נפץ שהוטמנו בהם. דיווחים אלה התבררו כשווא, אך מדובר בגל נוסף של התרעות המטרידות את הקהילה היהודית במדינה.

אייזנשטט, ששימש בין היתר שליחו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון לענייני השואה, עשה את שמו במאבק לפיצויים לעובדי הכפייה והשבת רכוש יהודי שנגזל. מאבק שהצליח, אולם לא באופן מלא. אייזנשטט גם כיהן כסגן שר החוץ וסגן שר האוצר. כיום, יחד עם דניס רוס, הוא עומד בראש מכון המחקר המקיים בימים אלה את הכנס השנתי שלו, שבו ישתתפו בין השאר ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא ראובן ריבלין. בראשית הריאיון נשאל אייזנשטט, בתור יהודי-אמריקני הנחשב למוביל דעה בעם היהודי, אם האנטישמיות כעת שונה מהותית מהאנטישמיות בעבר.

"מאז ינואר יש עלייה משמעותית במספר התקריות האנטישמיות", משיב אייזנשטט. התאריך שנקב אינו קשור בתחילתה של שנה חדשה, הכוונה היא לתאריך השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית – 20 בינואר. "אנו רואים שקבוצות השוליים הקיצוניות קיבלו ביטחון עצמי, הן חושבות אולי שכיום זה אפשרי לתקוף יהודים. הימין הקיצוני קיבל את תוצאות הבחירות כמצדיקות מעשים מסוג זה. לא שטראמפ עצמו אנטישמי, אבל הנדרש הוא תגובה תקיפה של הנשיא, של הממשל. והתגובה איחרה לבוא. הליגה נגד השמצה תיעדה עלייה, זינוק במספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית בזמן קצר יחסית, כולל חילול שני בתי קברות בתוך שבוע בלבד".

האנטישמיות כמובן לא החלה עם עידן טראמפ אלא זמן רב לפניו. כבר בשנות ה-20 פרסם תעשיין הרכב הנרי פורד את הספר "היהודי הבינלאומי". ערב מלחמת העולם השנייה אמרו 40% מתושבי ארצות הברית שהם מחזיקים בדעות אנטישמיות – כשהמתונות שבהן היו שליהודים יש עוצמה רבה מדי, השפעה רבה מדי בתקשורת, בוול סטריט וכדומה. היום המצב טוב בהרבה: "רק" כ-20% מתושבי ארצות הברית מחזיקים בדעות אנטישמיות. 20% מתושבי ארצות הברית הוא לא מספר מבוטל, הרי שמדובר ב-70 מיליון בני אדם.

אחד הספרים האהובים על הימין הניאו-נאצי, אנשי המיליציות המפחידות באמת בארץ בני החורין, הוא "יומני טרנר", שנכתב בידי מי שהיה מנהיג הברית הלאומית, ויליאם לותר פירס. הספר עובר מיד ליד בירידי מכירות נשק ובאתרי עליונות הגזע הלבן. הספר היווה בין היתר השראה לטימותי מקוויי, שביצע את הפיגוע באוקלהומה סיטי ב-1995. הספר מתאר את מלחמת האמריקנים האמתיים – כלומר הארים – נגד ממשלתם. בספר הם משתלטים על טילים גרעיניים ומשגרים אותם לעבר ניו יורק, וושינגטון וישראל כדי לחסל את היהודים ואת הליברלים בערים הגדולות. הסוף הטוב מתאר עולם שהוא שממה גרעינית ובה חיים 50 מיליון ארים – השאר חוסלו. כן, גם זו אמריקה.

"מה שאנו רואים כעת זו ההתפרצות החזקה ביותר, המשמעותית ביותר של אנטישמיות בארצות הברית בעשורים האחרונים", מצהיר אייזנשטט. "אמנם הייתה ועדיין יש אנטי-ישראליות, גם אנטישמיות בקמפוסים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית מקבוצות אסלאם, אבל הסכנה האמתית הייתה ונותרה הימין הגזעני, הניאו-נאצי". אייזנשטט מוטרד מכך שנשיא ארצות הברית לא ציין את העם היהודי בנאום לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. גם חזרתו של טראמפ פעם אחר פעם בנאום ההשבעה שלו על הביטוי "אמריקה תחילה", סיסמת הבדלנים שחלקם תמכו בנאצים ערב מלחמת העולם השנייה, מדירה שינה מעיניו.

אייזנשטט, רוס שותפו ואחרים שירתו בממשלים דמוקרטים, אבל יש לו ביקורת לא רק על הנשיא בקיטוב ההולך וגובר בחברה, בפוליטיקה. "אין עוד הנהגה מתונה, אין עוד אנשים שיכולים להגיע לפשרות. הפוליטיקה האמריקנית הפכה משחק סכום אפס. זה לא היה פעם, לא בזמן פורד, או בוש", העיד. ואולם, כעת מותח אייזנשטט ביקורת על הדמוקרטים, המצביעים על בסיס שיוך מפלגתי נגד כל מינוי שטראמפ מביא לסנאט.

"יש ראויים, ויש לא", סבור אייזנשטט, "אבל פסילה גורפת היא דבר חדש, ובעייתי בפוליטיקה האמריקנית – משני הצדדים. זכורה הצהרתו של מיץ' מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, שהסנאט כלל לא ידון במינוי לבית המשפט העליון שיביא הנשיא אובמה. הקצוות מנצחים. המרכז התמוטט וקרס, המתונים אינם עוד", הוא טען. "במפלגה הרפובליקנית מסיבת התה שולטת, והדמוקרטים נסחפים שמאלה".

באשר לתכניות הדגל, הצהרותיו של הנשיא, מעריך אייזנשטט שלא כולן, אולי אפילו לא רובן, יתממשו. "במדיניות חוץ אנו מתחילים לראות את כוחות הנגד – הסנאטורים הרפובליקנים הוותיקים הרואים בעין רעה את הקרבה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, את החזרה מההצהרות בזכות טייוואן, את המאבק הפנימי בממשל, את הצהרות סגן הנשיא מייק פנס בזכות האיחוד האירופי ונאט"ו. הממסד, הדיפלומטי, הצבאי, המודיעיני עדיין שם, עדיין חזק".

ומה באשר למאבק נגד הגלובליזציה? "גלובליזציה אינה מדיניות", הוא אומר, היא דרך חיים. "אי אפשר, וגם לא צריך לחזור לימים של 'קנה תוצרת אמריקה' – הרי היום בכל מכשיר סלולרי יש חומרים מכמה מדינות, חלקים מכמה מדינות, ידע מכמה מדינות. והוא לא יעבוד בלעדי השילוב הזה. ועוד עניין קטן – ישראל, כלכלה מוטת ייצור תיפגע מאוד מעולם שבו הגלובליזציה נפגעת, שחומות מכס קמות בין מדינות".

בכינוס שנערך ביומיים האחרונים דיברו על מגוון נושאים, הציבו אסטרטגיות, המחישו דמוגרפיות ודיברו על הקשר בל יינתק עם העם היהודי. אלא שהדברים כמובן מורכבים מעט יותר. הרוב המוחלט של העם היהודי, כמעט כולו חי בשתי מדינות – ישראל וארצות הברית. וכן, מודה אייזנשטט, הקהילות מתרחקות זו מזו.

ההבדלים במנהגי הדת, בשמרנות מול הליברליזם, בישראל ימנית מול יהדות אמריקנית שמאלנית – כל אלה מגדילים את הפערים. וכמובן הדור הצעיר – זה שאינו זוכר את הטרגדיה הנוראית של השואה, את ההתעלות של מלחמת ששת הימים, את החרדה של מלחמת יום הכיפורים – דור שהולך לקמפוסים שבהם אהדת ישראל כבר לא מובנת מאליה, בלשון המעטה.

אלא שבנקודה זו אייזנשטט משדר אופטימיות: "הדור הזה מעורב חברתית. הוא נוסע לישראל, הוא נאבק על עמדותיו, על זהותו, הם נאבקים נגד גזענות ואנטישמיות. הכול משולב בעולמנו – אי אפשר להסתגר. הכלכלה, התרבות, הטכנולוגיה, העם היהודי". אך לשגריר אייזנשטט יש רק בקשה אחת בפתח כינוס המכון היהודי מהישראלים. "בימים שבהם הקהילה היהודית בארצות הברית חווה, בצד השגשוג, ההשתלבות, השוויון גם משברים ופחדים – אתם בישראל – חייבים לתת לנו את התחושה שאנו רצויים, שישראל היא גם ביתנו".