פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חידת המנהרות והדילמה של צה"ל במלחמה הבאה

      מתקני אימון נבנו, ציוד משופר נרכש, האימונים השתפרו והוקצו כוחות ייעודיים. אך גם כיום המענה למנהרות הטרור אינו מושלם, ובצה"ל מתלבטים אם בעימות עתידי יש להיכנס ולטהר אותן, או לנטרל אותן ממקום בטוח מעל פני הקרקע

      חידת המנהרות והדילמה של צה"ל במלחמה הבאה
      צילום: שי מכלוף, בני בן סימון עריכה ניר חן

      המוכנות ללחימה מתחת לקרקע השתנתה מקצה לקצה בצה"ל אחרי מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 - אך היא עדיין אינה מושלמת. מנגד, חמאס לא ויתר על הרצון להתעצם ולפחות לפי פרסומים בכלי תקשורת פלסטינים, מדי חודש נהרגים חופרים בקריסת מנהרות.

      הנחת העבודה היא שהזרוע הצבאית של חמאס מוסיפה לחפור מנהרות. הן מהסוג ההתקפי הפונה לכיוון שטח ישראל, והן מהסוג ההגנתי, שנחפר בעומק השטח הפלסטיני במטרה להקשות על תמרון עתידי של צה"ל. למרות מאמצי הצבא המצרי להשמיד את מנהרות ההברחה מתחת לגבול עזה-מצרים, ממשיך חמאס לחפור מנהרות גם למטרות הברחה.

      גם בזירה הצפונית מתפתח איום תת קרקעי. חיזבאללה חפר בדרום לבנון מתחמי לחימה תת קרקעיים בכפרים השיעים, לצד מנהרות מגננה עליהן פורסם בהרחבה ביוזמת צה"ל כשהרמטכ"ל גדי איזנקוט עוד כיהן כאלוף פיקוד צפון. באמצע שנת 2015 אף פרסם העיתון א-ספיר הלבנוני כתבה נרחבת על עולם המנהרות והבונקרים שבנה חיזבאללה בדרום לבנון במסגרת ההכנות לסבב הבא מול ישראל.

      חיילי צה"ל באימוני מנהרות (דובר צה"ל)
      עשרות מיליונים מושקעים במתקני אימונים המדמים מנהרות (צילום: דובר צה"ל)

      כדי לצמצם פערים בטיפול בתופעת המנהרות המתפשטת, ביצע צה"ל תחקירים מעמיקים אחרי מבצע צוק איתן. אחת ההחלטות הדרמטיות שהתקבלו הייתה הכפלת סדר הכוחות של יחידת יהל"ם, בתוכה פועלת פלגת סמור המתמחה בעולם המנהור (זיהוי, מיפוי, נטרול ולוחמה). המטרה הייתה להרחיב את המענה ללוחמת מנהרות בשגרה ובחירום בכלל הזירות. בנוסף לכך הוחלט להקים כוח מילואים ייעודי שיאומן ליום פקודה ויעצים את היכולות של יהל"ם בחירום. גם הסיירות בגדודי הסיור של החטיבות הסדירות וחטיבת הקומנדו עברו הכשרות ממוקדות ללוחמה וטיפול במנהרות. במקביל צה"ל רכש טכנולוגיות מתקדמות, חלקן מתחום הרובוטיקה, שנועדו לייעל את הפעילות מתחת לפני האדמה.

      זרוע היבשה הרחיבה את המתקנים התת קרקעיים בכל הפיקודים. כיום כמעט בכל בסיסי האימונים החטיבתיים והפיקודים יש תשתיות לאימון תת קרקע. חלק מהמתקנים נבנו אמנם מעל פני הקרקע אך הם מדמים שהות ולחימה במנהרות בעוד שאחרים נחפרו מתחת לקרקע. מתקנים כאלה נבנו בין היתר בבסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גבעתי בנגב ובמרכז לאימוני יבשה בצאלים. לצד לחימה, המתקנים יאפשרו לכוחות להתאמן באיתור, מיפוי וזיהוי מנהרות. בשל המודעות הגוברת ללוחמת התת קרקע מתאמנים במתקנים יחידות זרות של מדיניות ידידותיות לישראל.

      עם זאת, התשתיות והמתקנים טרם הגיעו לרמה מספקת ובשנה הקרובה יושקעו עשרות מיליוני שקלים בהקמת מתקנים שינסו לספק חווית אימון קרובה ככל האפשר למציאות. כמו כן, אף כי גובשו תפיסות חדשות ללוחמת תת קרקע, קיימת עדיין מחלוקת בצבא על דרך הפעולה בזמן תמרון: האם על המפקד בשטח להורות לחייליו לטהר את המנהרות כפי שמטהרים שטחים בנויים, או לנטרל אותן מעל פני הקרקע תוך ניצול היתרון היחסי של צה"ל.

      פעילי חמאס בתוך מנהרת טרור – רצועת עזה, אוגוסט 2014 (רויטרס)
      חמאס מוסיף לחפור מנהרות לקראת העימות הבא (צילום: רויטרס)

      צה"ל רכש אמצעי לחימה שיסייעו לכוחות בגדודים לנטרל מנהרות ביתר קלות ובמהירות, ללא צורך להמתין לכוחות מקצועיים. במקביל, כוחות חי"ר פיתחו בזרוע היבשה תרגולות לטיפול במתחמים תת קרקעיים גם על ידי כוחות ארטילריה שיפעילו חימוש מדויק.

      בבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים שמשמש בעיקר להכשרת מפקדי הכיתות של חטיבות החי"ר, מתאמנים במהלך הקורס בסימולטור של חברת "בגירה" הישראלית המדמה לוחמת מנהרות. מפקדי הכיתות של החטיבות הסדירות מתאמנים ב"מנהרה" באמצעות מסך ענק המאפשר דימוי של פעילות עם אמצעי ראיית לילה או פנס ראש. במהלך האימון בסימולטור מתמודדים הלוחמים עם מחבלים חמושים ומטעני חבלה, בהתאם להערכות שחמאס ימלכד מנהרות.

      האירועים סביב עולם המנהור הביאו עמם בשנים האחרונות תובנות, שחלקן משולבות בתפיסות בשטח הלכה למעשה. אחרי חטיפת גופתו של סגן הדר גולדין, הדרג הטקטי פועל אחרת, בחוליות, כדי לאפשר חיפוי הדדי בין הכוחות במטרה למנוע חטיפה או התקפה אפקטיבית על כוחות צה"ל שיתמרנו בשטח. הערכות הן שהאויב יעדיף לשהות מתחת לפני הקרקע ולהגיח החוצה לפרקי זמן קצרים כדי לבצע התקפה.

      חפירות של צה"ל באזור עוטף עזה, אמצע אפריל 2016 (שי מכלוף)
      גם מכשול טכנולוגי בעוטף עזה כבר בדרך (צילום: שי מכלוף)

      כל העת נמשך גם המאמץ המודיעיני. כך למשל, המודיעין שמופק בפרויקט "עץ הדעת" באוגדת עזה נלמד על ידי בעלי תפקידים רבים מרמת מפקד הכיתה ועד מפקד החטיבה. בפרויקט נעשה שימוש בכלי מחקר ושיטות איסוף שעברו גם הם שינוי מהותי.

      וכדי להשלים את המענה לעולם התת קרקע, פרסם משרד הביטחון מכרז לבניית קיר תת קרקעי משולב טכנולוגיות על גבול רצועת עזה. תכליתו של פרויקט הענק היא לבנות חומה תת קרקעית שתדע לבלום ולהתריע על כל ניסיון של ארגוני הטרור לבנות מנהרות התקפיות מהשטח הפלסטיני לעומק השטח הישראלי.