מרגלית זינאתי שומרת על הגחלת היהודית בפקיעין כל ימיה. בגיל 85, ללא משפחה, היא מקדישה את חייה לתחזוק בית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בת 2,000 השנים, ופותחת את שעריו למבקרים בעצמה. מעולם היא לא תיארה לעצמה ששבוע אחד בלבד לפני מיסוד מפעל חייה, היא תזכה לסגור את המעגל שאת קיומו ניסו היסטוריונים להוכיח במשך קרוב למאה שנות מחקר.
בימים אלה מושלמות ההכנות לפתיחת מרכז מבקרים ומוזיאון למורשת יהדות פקיעין, ובמהלך עבודות שיפוץ המבנים העתיקים ושחזורם מצאו עובדי המועצה לשימור אתרים אבן עתיקה. על האבן נמצא כיתוב עברי מהתקופה הטרום ביזנטית, המאשש את מה שעד היום היה בגדר מסורת והשערות בלבד. "אנשי רשות העתיקות שהגיעו לבדוק את הממצא אמרו לנו שמדובר בכיתוב על עמוד מבית הכנסת הקדום שהיה במקום עוד מתקופת המעבר בין האימפריה הרומית לביזנטית" סיפר לוואלה! NEWS אוריאל רוזנבאום, מנהל בית זינאתי, מרכז המבקרים והמוזיאון לשימור מורשת יהדות פקיעין.
בפקיעין שבגליל המערבי חיים מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים. זינאתי, ותיקת היהודים במקום, היא הנצר היחיד והאחרון שנותר מהקהילה היהודית העתיקה שחיה במקום במשך אלפי שנים. בית הכנסת העתיק בפקיעין והמבנים הסמוכים לו שופצו ושומרו במסגרת תכנית אתרי המורשת של משרד ראש הממשלה. בשבוע הבא הם ייפתחו לקהל הרחב כ"בית זינאתי" הכולל את קומפלקס המבנים העתיקים שיאכלסו גם מוזיאון ומרכז מבקרים.
"ב-1922 ביקר כאן ההיסטוריון יצחק בן צבי שהפך לימים לנשיאה השני של מדינת ישראל", מספר רוזנבאום, "יהודי פקיעין סיפרו לו שביישוב היה בית כנסת קדום שהתמוטט ברעידת האדמה הגדולה שהייתה בגליל ב-1837. המסורת אומרת שבית הכנסת קיים מתקופת התנאים, אבל עד היום זו הייתה מסורת בלבד. יש אזכור בתלמוד על יישוב קדום בפקיעין, אבל לא הוכח מחקרית שכאן נמצאת אותה פקיעין הקדומה".
המוזיאון נבנה בביתה של רחל ינאית, אשתו של בן צבי. לאחר מותו, היא החליטה לשמר את המורשת שחקר בעלה, רכשה את הבית והעניקה אותו למשפחת זינאתי. בשבועות האחרונים, כשאנשי המועצה לשימור אתרים סיימו לישר את אדמת חצר המוזיאון, זיהה רוזנבאום באבן המבצבצת מהאדמה.
"מישהו אמר שכתוב משהו על האבן, התקרבתי וראיתי שהכיתוב בעברית", הוא משחזר, "התקשרתי לרשות העתיקות ואחרי שחוקרים מטעמם היו פה שלוש פעמים, הם קבעו שמדובר באבן מהתקופה הרומית. זה היה האישור הרשמי לכך שאכן היה בית כנסת לפחות מהמאה השלישית לספירה בפקיעין העתיקה. האבן נמצאה במרחק של 15 מטר מבית הכנסת הקיים היום".
ערן מאיר, ארכיאולוג העוסק בבתי כנסת עתיקים ממכון שמיר למחקר בגולן, מחזק את הערכות החוקרים כי אבן זו שייכת לבית הכנסת של היישוב היהודי הקדום בפקיעין. "הממצא הזה מתחבר היטב לממצאים המוכרים מבית הכנסת העתיק הקיים בתוך פקיעין" מסביר מאיר. "באבן משולבים עיטורים עם סימנים יהודיים: ארון קודש, מנורה וזה מחזק את ההנחה שפקיעין יושב על מקומו של ישוב יהודי עתיק שהיה בו בית כנסת".
מאיר מוסיף כי בבית הכנסת שמתחזקת זינאתי משובצות ככל הנראה אבנים מבית הכנסת הקדום שנאספו מסביבתו. "זו הוכחה נוספת לקיומו של בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית. אפשר לזהות אותיות עבריות, ולכן זה יכול להיות שייך רק למבנה יהודי, כי באותה תקופה היחידים שהשתמשו באותיות הללו היו היהודים. כשמוצאים עמוד ועליו כתובת, ההנחה היא שמדובר במבנה ציבור, כי אף אחד לא כותב בבית שלו על עמודים. בבתי כנסת כותבים מי תרם למקום, כפי שהדבר נעשה היום. סביר להניח שמה שכתוב על האבן, אלה שמות התורמים".
זינאתי הגיבה בשמחה כששמעה על הבשורה. "אבא שלי תמיד אמר, ידעתי, זה ברור שאנחנו כבר אלפיים שנה פה. ברור שסיפור המורשת הוא אמיתי, אני שמרתי עליו כל השנים. אם לא הייתי פה זה לא היה קורה".
לדברי רוזנבאום, "בן צבי נחשב רומנטיקן גדול בעיני החוקרים בכל הנוגע לסיפורה של קהילת יהודי פקיעין. האבן הזאת מאשררת את ההשערה ואת המסורת שהייתה פה במשך אלפי שנים. זו תגלית חשובה וזכות גדולה שהגיעו בתזמון מרגש מאוד. בדיוק סיימנו את השיפוצים, ובשבוע הבא אנחנו פותחים את בית זינאתי. כל המוזיאון עוסק בסיפורה של הקהילה העתיקה הזו, ופתאום אנחנו כאילו מקבלים ממנה דרישת שלום".
השר לירושלים ולמורשת זאב אלקין מסכם: "פקיעין הינו אחד האתרים החשובים בגליל, מקום בו לא פסקה רגל יהודית לדרוך, זהו כבוד גדול כאשר במשמרת שלי מתגלה ממצא כה חשוב המספר את סיפורה של ארץ ישראל זה 2000 שנה".
(עדכון ראשון: 22:34)