ארגון המטאורולוגיה העולמי הפועל במסגרת האו"ם (WMO) הודיע שלשום (שישי) כי בחודש ינואר נרשמה הכמות הנמוכה ביותר של קרח שתועדה זה 38 שנים במי האוקיינוס הסמוכים לקוטב הצפוני וכך גם בקוטב הדרומי. זאת, לצד שיא בפליטת הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה. "היקף החוסר בקרח בשני הקטבים חריגה למדי", מסר מנהל תכנית למחקר האקלים בארגון, דיוויד קרלסון, בתדרוך עיתונאים בז'נבה. "הטמפרטורות שנמדדו באזור הקטבים מדאיגות מאוד אף הן", הוסיף.
השפל שנמדד בהיקף הקרח הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות, המבוצעות באמצעות לוויין. השטח המכוסה בקרח באוקיינוס הארקטי, שבקרבת הקוטב הצפוני, עמד בחודש האחרון על 13.38 מיליון קילומטר רבוע, ירידה של 260 אלף קמ"ר בהשוואה לחודש ינואר 2016. מדובר בשטח השווה בגודלו ל-13 פעמים שטחה של מדינת ישראל.
לדברי קרלסון, לרוב מתרחשת הצטברות מחודשת של קרח במהלך חודשי החורף בקטבים, הן בנפחו והן בהיקף השטח שהוא מכסה, אך זו הייתה איטית מאוד בחורף הנוכחי. "למעשה, היו כמה ימים בחודש ינואר שהטמפרטורה באזור הייתה מעל לנקודת המסת הקרח", הוסיף. "מה שקורה בקוטב לא נשאר בקוטב", אמר קרלסון והסביר שהפשרת הקרחונים גורמת להשלכות על האקלים ברחבי העולם.
בתוך כך, הודיעה השבוע סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) כי תיעדה באמצעות לוויין סדק חדש בקרח באזור הקרחון באי פיין שבאנטארקטיקה באורך של מייל אחד - 1.6 קילומטרים. הקרחון, במערב היבשת, הוא מקור לכחמישית מסך כל הקרח הנמס אל מי האוקיינוס באזור זה ונחשב לאחד מהקרחונים הפחות-יציבים בשנים האחרונות.
בחודש יולי 2015 תועד שבר גדול שהפריד נתח בשטח 360 קילומטרים רבועים מהקרחון, שהפליג אל הים. נתח נוסף בהיקף של עשירית מזה האחרון תועד בסוף חודש ינואר כשהוא נפרד מהקרחון.
באזור אחר של היבשת הקפואה תועדה בתחילת השנה התרחבות בסדק קיים במדף הקרח לארסן. אורכו הסדק במדף שבצפון-מערב אנטארקטיקה נמדד בחודש שעבר והגיע לכ-160 קילומטרים, לעומק של כ-800 מטרים ובחלקים מסוימים לרוחב של כשלושה קילומטרים. מאז חודש דצמבר 2016 הוא גדל בקצב של 550 מטרים מדי יום השווה לאורכם של חמישה מגרשי פוטבול.
חוקרים מאוניברסיטת סוואנסי שבוויילס מצאו כי הסדק נמצא במרחק של 32 קילומטרים בלבד מחציית מדף הקרח לרוחב, וניתוקו מהיבשת. "אנו מעריכים כי בתוך חודשים ספורים יתארך הסדק עד לכדי ניתוק מלא", אמר מנהל צוות המחקר במוסד, אדריאן לאקמן.
