הדיון המחודש בפתרון שתי המדינות, סביב כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, יכול היה להיות משעשע אם לא היה כל כך עצוב, לנוכח ההתפתחויות בשטח. פתרון שתי המדינות אינו מציאותי עוד, אינו רלוונטי. איפשהו לפני כמה שנים הוא נפח את נשמתו והתאדה לאוויר ההתנחלויות, יחד עם הפיצול בין עזה והגדה.
שלל ההצהרות שנזרקות כעת לחלל האוויר בוושינגטון או כאן בירושלים ותל אביב, נשמעות תלושות לנוכח העובדות והמספרים: 421 אלף מתנחלים מתגוררים כיום בגדה המערבית, לא כולל מזרח ירושלים, כך לפי נתוני מועצת יש"ע. בהנחה שבין שני שליש ל-70% מהם מתגוררים בגושי ההתנחלויות, משמעות הדבר שכ-140 אלף יהודים ישראלים גרים בהתנחלויות שיהיה על ישראל לפנותן במקרה של הסכם שלום.
האם מישהו באמת מאמין שבישראל של 2017 התרחיש הזה אפשרי? ומה לגבי הצד הפלסטיני? האם מישהו באמת מאמין שיום לאחר החתימה על הסכם שלום, חמאס יכתת חרבותיו בעזה לאתים, יכריז כי הוא מוותר על השליטה ברצועת עזה וימסור אותה לרשות הפלסטינית?
האמת, שמפעל ההתנחלויות ניצח כבר מזמן והגיע לנקודת האל חזור. מדינה שלמה עמדה על רגליה ליותר מ-24 שעות כאשר נדרש היה לפנות מאחז אחד לא חוקי עם 40 משפחות שישבו על אדמה פלסטינית. אז פינוי של 140 אלף בני אדם? או אולי מישהו חושב שהפלסטינים יסכימו להותיר את כל ההתנחלויות הללו בשטח המדינה הפלסטינית?
הבעיה שהניצחון הזה, ניצחון פירוס, עוד עלול לגבות מאתנו מחיר יקר. בנט, אריאל והחברים מהבית היהודי יכולים להמשיך ולחגוג את ניצחונם, את הורדתו של "דגל פלסטין" מדפי ההיסטוריה. אולם הדגל הזה, הבעיה הפלסטינית, לא תיעלם כל כך מהר, בוודאי שלא בקול ענות חלושה. עוד צפויים לנו ימים קשים ומדממים בשל "הניצחונות" הללו והתפיסה שהארץ כולה שלנו. 2.5 מיליון פלסטינים בגדה לא ייעלמו להם מהאופק ולא נראה שמישהו בימין מתכוון להעניק להם בקרוב מעמד של אזרחים במדינת ישראל, לכן אולי כדאי להמתין מעט לפני שמוציאים את הבלונים כדי לחגוג את היעלמות פתרון שתי המדינות.
אבל הנה מבשר לנו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכן אחרים על "הפתרון האזורי". כלומר מדינות ערב יירתמו כדי לסייע לנו במציאה של פתרון לבעיית הפלסטינים. מצרים הרי ממילא לא סובלת את הרשות הפלסטינית והעומד בראשה, לסעודיה לא בדיוק אכפת כעת מהפלסטינים והיא הרי יותר מוטרדת מאיראן. כל ההנחות הללו נכונות. אולם דבר לא יתקדם ללא הפלסטינים. וגם אם זה לא יקרה במהלך ימיו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בסופו של דבר המדינות הערביות ירצו בפתרון הבעיה הפלסטינית ביום שלאחריו. כולן ירצו פינוי של ההתנחלויות, כולן ידרשו להעניק לפלסטינים מדינה. אם לא עכשיו אז בהמשך.
ואולי הגיע הזמן שראש הממשלה כאן בישראל, בשמונה השנים האחרונות לפחות, יציג לציבור בישראל את האמת את העובדה שאנו במו ידנו סייענו למחוק את פתרון שתי המדינות וכעת אנו בדרך לפיצוץ אלים עם הפלסטינים במקרה הטוב, או למדינה אחת דו לאומית במקרה הרע.