בתוך הכאוס של וושינגטון, נתניהו זכה לקבלת פנים של מנצחים

בעידן שבו הטוויטפלומטיה מחליפה בהדרגה את הדיפלומטיה, ראש הממשלה בנימין נתניהו בהחלט יכול לסכם ביקור מוצלח בארצות הברית. בתוך פחות מ-72 שעות, הוא העלה יותר מ-25 ציוצים בטוויטר, 15 פוסטים בפייסבוק ועשרות תמונות. הוא שידר לייב ועשה סנאפצ'ט מהמפגשים שלו ברחבי וושינגטון, וצייץ מחדש כל ציוץ של כל אחד ממארחיו. במהלך הביקור, חצה נתניהו את קו שני מיליון עוקבים בפייסבוק, ואם לשפוט לפי הרשתות החברתיות - ביקורו של ראש הממשלה היה לא פחות מהילולה.

בלשכת נתניהו יכולים לכאורה לסמן וי גדול. במשך שלושה ימים לא ירד החיוך מפניהם של ראש הממשלה ורעייתו. ובינתיים, בישראל, מהדורות החדשות לא עסקו בבקבוקי שמפניה ותכשיטים, אלא בניתוח המסרים ושפת הגוף בין שני המנהיגים, כמו גם המחוות והידידות שבין נשותיהם.

לקריאה נוספת:
נתניהו בריאיון בארה"ב: השליטה הביטחונית - תנאי הכרחי להסכם
נתניהו לסגן הנשיא פנס: מבקשים הכרה אמריקנית בריבונותנו בגולן
נתניהו: אבחן ריסון הבנייה בהתנחלויות, ביקשתי הכרה בגולן

"העתיד טומן בתוכו שדרוג שיטתי ודרמטי של כל התחומים המרכזיים ביחסים בין בעלות הברית", הודיע נתניהו בגאווה, מתענג שוב על העובדה שהנשיא החדש חולק איתו שנאה וסלידה משותפת מהסכם הגרעין השנוא עליו כל כך. גם בנושא הפלסטיני העניק הנשיא לראש הממשלה מתנה - מטריית הגנה פוליטית. לא הוא ולא נתניהו הזכירו את המלים "מדינה פלסטינית", כדרישתו של נפתלי בנט ואנשי הימין, והדרישה הפומבית לבלום את הבנייה בהתנחלויות תסייע לראש הממשלה לרסן גם את שאיפות הסיפוח של שותפיו מימין.

במהלך הביקור, לא רק טראמפ ומלניה קיבלו את פניו של נתניהו בחיוך רחב. גם סגן הנשיא מייק פנס, ראשי הסנאט ובית הנבחרים, ואפילו שר החוץ רקס טילרסון – שבניגוד לכל אלה לא מגיע מהקהילה הפרו ישראלית בוושינגטון, שמחו מהמפגש עם ראש הממשלה.

טראמפ ומשפחתו העניקו לראש הממשלה ולרעייתו קבלת פנים של מנצחים, מה ששינה את הטון של אותן "שמונה השנים הרעות" שנתניהו עבר תחת ממשל אובמה. זו אולי הבשורה העיקרית שנתניהו חוזר איתה מוושינגטון: מוזיקה אחרת לרעיונות די דומים.

בפגישתם הראשונה, טראמפ, כמו אובמה, הבטיח שאיראן לא תהפוך לגרעינית בתקופת כהונתו. כמו כן, טראמפ, כמו אובמה, דרש "לשים ברקס" על הבנייה בהתנחלויות. ואולם, לא חלפו 24 שעות ממסיבת העיתונאים שבה טראמפ הצהיר "מדינה אחת, שתי מדינות, מה שהצדדים רוצים", ושגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי הדגישה שהם עדיין מחויבים לפתרון שתי המדינות. אפילו השגריר המיועד לישראל, דיוויד פרידמן, הידוע כחסיד גדול של ריבונות וסיפוח, נאלץ ליישר קו עם העמדות האמריקניות המסורתיות. בשימוע שנערך לו בסנאט אתמול הוא הודה ששתי מדינות זו עדיין האפשרות הטובה ביותר על השולחן.

אין להמעיט בחשיבותה של הכימיה האישית בין המנהיגים. במקרה של נתניהו ואובמה הייתה לכך השפעה מכרעת על התנהלות היחסים. בשונה מהגישה הנוקשה של הנשיא הקודם כלפי ראש הממשלה, כבר מיומו הראשון, מעדיף טראמפ גישה אחרת – ללטף, ללטף, ללטף. דווקא בגלל שהוא אוהד ישראל - או במילותיו של נתניהו, "מעולם לא היה לנו ידיד גדול יותר" - ייתכן כי הוא יוכל להוציא יותר מנתניהו ושהעתיד מבשר רק טובות.

ואולם, בתוך הכאוס ששורה כעת בוושינגטון, בין התפטרות היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין ומאבקיו הבלתי נגמרים של הנשיא בכלי התקשורת, בבתי המשפט, בסוכנויות המודיעין ובעצם בכמעט כל מה שזז, גם נתניהו יודע שההווה מעולם לא היה כל כך נזיל. זו תחילתה של ידידות מופלאה, כזו שיש בה הרבה יתרונות וסיכויים, אבל גם לא מעט סיכונים ומגבלות.

בוושינגטון עצמה, הביקור של נתניהו היה אפיזודה חולפת. מהדורות החדשות הקדישו אמנם זמן לדיון בעמדה החדשה לכאורה של הממשל החדש, שהחליט שלא חייבים להיצמד לנוסחה הקבועה של שתי מדינות לשני עמים, אך כעבור יממה בלבד, כאמור, כמעט לא נותר זכר לנושא. במסיבת עיתונאים נדירה של יותר משעה, טראמפ לא נשאל פעם אחת על הנושא, ואפילו לא על פגישותיו עם נתניהו. שמו של ראש הממשלה אמנם עלה, אך בהקשר לגמרי אחר ובהגייה לא לגמרי נכונה, כשטראמפ איבד עשתונות על הכתב החרדי שהעז לשאול אותו על העלייה בתקריות אנטישמיות ברחבי ארצות הברית, והשתמש בנתניהו כחותמת ההכשר.

רבים תוהים מה טראמפ מבקש או מקבל בתמורה להפגנת החום והידידות כלפי נתניהו, וייתכן שזו התשובה. ראש הממשלה מעניק לטראמפ גיבוי מלא בנושא זה מול הביקורת והחרדה הגוברת בקהילה היהודית. הוא הדף את הטענות על השמטת היהודים מהודעת יום השואה הבינלאומי כ"לא במקום", והצהיר שוב ושוב שטראמפ הוא ידיד גדול לעם היהודי.

האיש שבמשך שנים התריע מפני אנטישמיות בכל פינה בעולם, פתאום נאלם דום, לטובת החיבוק החם של הממשל החדש. ככל שנתניהו יחגוג יותר את חברו החדש בבית הלבן, זה יהפוך את חייהם של היהודים האמריקנים ליותר מורכבים. אבל אל תפריעו לנתניהו, הוא בעיצומה של החגיגה.