זה אחד מהסיוטים הכי גדולים שיכולים לקרות להורה: ביום שישי הקודם קיבלה ילדה בת 10 הודעות וואטסאפ ממספר לא מוכר. הילדה החליטה לספר לאביה על ההודעות, וזה האחרון נחרד לגלות תמונה של גבר בשנות ה-20 שלו בתמונת הפרופיל של הזר המסתורי. האבא מחליט להמשיך להתכתב עם הגבר, שמציג את עצמו כ"בן 11 אבל לא בתול". האב מבין שמדובר בפדופיל המנסה לפתות ילדים ברשת, והוא ממשיך בשיחה איתו תוך כדי שהוא עושה את המעשה האחראי, ופונה לרשויות החוק. כאן מתחיל מרוץ של 72 שעות בהן הוא מטורטר בין לא פחות מארבע תחנות משטרה. רק ביום שני נעצר לבסוף החשוד, קובי כברה, בן 20 מפתח תקווה, שנחשד באונס ובמעשים מגונים בעשרות קטינות איתן יצר קשר באינסטגרם ובוואטסאפ וכל זה הודות לעקשנותו של אבא אחד שנאלץ לפעול במקום המערכת.
על פי כל הגדרה, פשעי סייבר, בפרט אלה המאופיינים בפדופיליה, הם עבירה פלילית מבעיתה ומסוכנת. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע נאלץ אותו אב לקחת על עצמו את עבודת הבילוש, ההתחזות, החקירה והזיהוי, ולמעשה להגיש את המעצר למשטרת ישראל על מגש של כסף?
המרחב המקוון הופך כל יום לרחב, מהיר ובעיקר מאיים ואפל יותר. בעמותות השונות לגלישה בטוחה ברשת עקבו בדאגה השבוע אחר התנהלות המשטרה בסיפור. "במשטרה אמנם מפנימים שיש עולם פשיעה שלם במרחב המקוון, ולכן גם הוקמה יחידת הסייבר שעושה עבודה טובה, אבל זה לא מחלחל עדיין לחוקרים ולפקידים בתחנות, שם יש ניתוק וחוסר יכולת ממשית לעזור למתלוננים", מסבירה אורנה היילניגר מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי, "מאז אפריל 2014 הוגשו לפרקליטות 250 תיקים. מתוכם הוגשו 30 כתבי אישום כאשר רק 6 מהם הסתיימו בהרשעה. במקרה שקרה השבוע, כל שרשרת החידלון צריכה לעשות בדק בית רציני".
לאיגוד זורמות כ-4,000 פניות בשנה, המתאפיינות בעבירות של הצקה ברשת, התחזות וגניבת זהות, הטרדה בוואטסאפ, הפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, פורנוגרפיה, פריצה לחשבונות, הונאה, לשון הרע, איומים וכמובן תוכן ואיום פדופילי. לפי הנתונים של האיגוד, 60% מהפונים מתלוננים במשטרה ורובם ככולם חוזרים ללא מענה או טיפול הולם. ברוב המקרים התיק נסגר מחוסר עניין לציבור. 40 האחוזים הנותרים, כלל לא טורחים להגיש תלונה..
"מגיעה בחורה עם הוכחות שתמונות עירום שלה מופצות באתרי פורנו ברחבי הרשת, מציינת שהתמונות היו רק בנייד של החבר שלה, כלומר מציגה חשוד אפשרי, והשוטר שולח אותה להביא צילומי רשת כי אין להם מכונת צילום, ואח"כ מפנה אותה אלינו לעמותה. במקרה אחר מישהו פתח פרופיל פייסבוק מזוייף עם פרטים של נערה בת 16 והציג אותה כזונה המספקת שירותי מין. אנחנו פנינו לפייסבוק בעצמנו. אני משוכנעת שעם קצת עבודה אפשר לתפוס את העבריין בקלות. אבל במקום זה, מפנים אותם אלינו. לנו כעמותה אין את כלי האכיפה והאיתור, אנחנו יכולים רק לצמצם את הבעיה והכאב. אבל לצערי, המשטרה לא מראה עניין לטפל בכלל חוץ מאשר במקרי פדופיליה".
אין בעיה לסגור פרופיל פייסבוק, אם רוצים
במשטרת ישראל מודעים לבעיית פער הידע בתחנות הקצה אצל החוקר שפוגש את המתלונן. אבל מעדיפים שלא להציג נתונים לבקשת וואלה!NEWS בנוגע לכמות התלונות, הטיפול בתיק וכמה תיקים נסגרים בתחום זה בנימוק "בשלב זה פילוח העבירות בסייבר נעשה בצורה רחבה יותר מהנתונים שהתבקשו". בשיחה עם גורם משטרתי, נמסר כי יחידת הסייבר נמצאת כל הזמן בשינוי, ומתקיים תהליך של הגדלת המשאבים, מתן כלים והדרכות כשהשאיפה היא שכל שוטר יכיר ויידע לטפל בקיטלוג של פשע סייבר. לדבריו, לא כל עבירת רשת היא מקרה מובהק שיגיע לפתחה של יחידת הסייבר וכל מקרה נשקל לגופו.
גורם אחר המקורב למשטרה הציג גרסה שונה לפיה זו לא משימה מורכבת לבטל אינסטגרם מזוייף או לסגור פרופיל פייסבוק פוגעני, אבל ההנחה הכללית הרווחת היא לא להעמיס על המערכת ולסגור תיקים פשוטים יחסית. לדבריו, אין טעם להגיש תלונה בתחום הסייבר אם לא מדובר בפשעי מין.
ש' היתה נערה בת 16 כאשר הוטרדה על ידי אדם שהיה שולח לה לסלולרי שיחות וידאו בהם הוא חושף את איבר מינו או מצרף סרטים פורנוגרפיים. השיחות היו ממספר חסום וחזרו על עצמן בתדירות של פעמיים או שלוש ביום. לאחר כשבועיים של הטרדה אובססיבית, היא פנתה יחד עם קרוב משפחה לתחנת משטרה בירושלים. "סיפרתי לחוקרת הכל ,היא כתבה וצפתה בסרטון והיתה מאוד לא נעימה. ניכר שרצתה לסיים מהר. מאז לא תקשרו איתי או דיווחו לי איך מתקדם". אחרי חודשיים ש' קיבלה מכתב ממשטרת ישראל שמבשר לה שהתיק נסגר מחוסר עניין וחוסר בפרטים. ההטרדות לא הפסיקו, עד שלבסוף נעשתה פניה לחברת הסלולר לבטל את שיחות הווידיאו במכשיר.
"החוויה במשטרה הייתה מפחידה", נזכרת ש', "אני אדם דתי והיה לי מאוד קשה. זו פעם ראשונה שנחשפתי בכלל לדבר כזה. לפני כן לא ידעתי שהוא קיים ולא ראיתי פורנו מעולם. זה היה מפחיד. רצו לי מחשבות מי זה שולח לי ,הייתי מבוהלת ועברתי תקופה מאוד מלחיצה וטראומטית. העובדה שמספר הוא חסום לא אומרת שלא ניתן לאתר אותו, אפשר לפנות לחברת הסלולר, אבל אני לא יודעת אם זה נעשה. לא בטוחה שאתלונן אם חלילה יקרה לי שוב. אני בטוחה שהשוטרים עושים את העבודה שלהם, אבל אישית אין לי אמון".
כל ילדה עשירית חווה הטרדה מינית ברשת
סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופורסם בשנת 2015, מצביע על כך שכל ילד רביעי במדינת ישראל נפגע מבריונות ופשיעה ברשת. כל ילדה עשירית חווה הטרדה מינית ברשת. אבל רק כ-2% מהנפגעים מדווחים על הפגיעה למשטרה. יונה פרסברגר, מנהל עמותת "נתיבי רשת" לגלישה בטוחה, סבור שהמסלול לתלונה אינו מתאים לילדים ונוער. "יצא לי לא מעט להפנות למשטרה בכל שנות פעילותי, המקרה הספציפי של ש' היה נקודת שבר עבורי וגרם לי לערעור מסויים במערכת ולמסקנה שיתכן שהיא לא עובדת נכון. יש צעירות שמתביישות לספר ומדובר בחשיפה לא נעימה עבורן גם מול ההורים. בנות לא צריכות לעבור תהליך משפיל ומסורבל, לא תמיד הן פוגשות בכלל חוקר נוער כנדרש. וגם אם כבר התלוננו, לא תמיד מעדכנים אותם שהתיק נסגר ולעיתים זה נשאר באוויר."
לדבריו, דווקא מאז שהוקמה יחידת סייבר גדולה וייעודית לתחום, הציבור וגם העמותות המסייעות לפונים, מתקשים למצוא מענה. "בעבר אפשר היה להתקשר ישירות למפלג לפשעי מחשב, והיום אין מספר כזה. צריך לפנות לתחנת משטרה. ברגע שהמדור התפתח והכניסו יותר גורמים ותקציבים, הנגישות של הציבור ושלנו למדור דווקא צומצמה".
רוב תשומת הלב מופנית באופן טבעי לפגיעה בילדים, אולם לא רק פדופילים אורבים ברשת ואחוז נכבד מהקורבנות . אולם חצי מהפניות לעזרה נעשו על ידי בוגרים שנחשפים לאלימות ועבריינות בעולם המקוון.
ח', אם לשני ילדים מהדרום, הוטרדה על ידי אדם באינסטגרם. לאחר שלא נענתה לחיזוריו האובססיביים וחסמה אותו, הוא פנה לילדיה באמצעות הרשת ושלח להם הכפשות ותיאורים מיניים בוטים של אימם כולל הצגתה כנערת ליווי. הם דיווחו לאינסטגרם והפרופיל שלו נסגר, אבל הוא פתח חדשים. ח' ניגשה לתחנת המשטרה הקרובה פעמיים, שם נשאלה האם היא התגרתה בו ואף הואשמה בכך. לאחר שאיים על בתה בת ה-10, ביקשו במשטרה צילומי מסך אולם עד כה הוא לא אותר .
יש תקציב, יש תקנים, אבל היחידה עוד לא עובדת
הרעיון של מוקד פניות משטרתי בו יושבים מומחים בתחום הסייבר, אינו חדש. כבר בשנת 2015 הכריזה המשטרה בקול תרועה על הקמתו של מוקד טלפוני ייעודי לפניות בתחום עבירות הסייבר, שמספרו 111. המוקד היה צפוי להיות מאוייש במומחי מחשב שאמורים לאתר על חם את העבריין, ויועד לתלונות בתחום ההונאה, הפריצה, ההטרדה ועבירות מין במרחב המקוון.
אולם מאז עברו כשנתיים ומבדיקה שערכנו מודים כיום במשטרה כי הנושא עדיין בבחינה. מוקד כזה אמור היה לאפשר להורים ולילדים דיווח מהיר כאשר הוא מזהה או חושד שילדיו נפלו קורבן לעבירות מחשב בפרט בעלי אופי מיני. בצד השני של הקו היו אמורים לענות גורמים מיומנים בתחום שתפקידם להתחבר למחשב של הילד ולנסות לאתר את החשודים.
"פדופילים מסתובבים המון גם באתרי ילדים שלכאורה נראים מוגנים ומסוננים", מוסיף פרסברגר, "יש נערות שמגיעות ומסרבות להגיש תלונה. מוקד כזה יכול לעזור במקרים כאלה. גם החשיבות של חוקר ילדים ונוער היא הכרחית".
עוד תכנית שאושרה וטרם החלה לפעול, היא תכניתו המקיפה של המשרד לביטחון פנים, במטרה להתמודד עם האיום בפשיעת סייבר, הנקראת מערך מאו"ר (מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה ברשת). המערך אמור לכלול יחידה ייעודית לפשיעה נגד קטינים, מוקד לדיווח על פשעי רשת שיפעל 24 שעות, הפקת חומרים דיגיטליים, ניטור ואיתור, וחטיבת הסברה לציבור. בינואר 2016 הוגשה התכנית לאישור הממשלה, אך למרות שכל האישורים ניתנו, המערך עצמו טרם החל לפעול ולא ידוע מועד מדויק להתחלתו.
"מערך מאו"ר אמור לייתר את עמותות הסיוע. ונעשתה עבודה טובה, אבל זו טעות שבקו הראשון יהיה שוטר" חושבת ארנה היילינגר, "בקו הראשון צריך לענות איש חינוך או עו"ס ובקו השני יהיה שוטר, אחרת הילדים לא יפנו".
בתחום ההסברה פועלת המשטרה בבתי הספר ובגנים בעזרת מש"קים ובלשי נוער שמעבירים הרצאות ופעילות נרחבת במוסדות חינוך. המסר שלהם לילדים הוא חד משמעי: לפנות מיד למבוגר ולגשת לתחנת המשטרה הקרובה.
חלק נכבד מהילדים כלל לא משתף את ההורים במקרים של עבריינות רשת כלפיהם. רוב ההורים מגלים זאת בדיעבד או אף פעם. לכן סיפורו של האב שלכד פדופיל השבוע, הציף אמוציות, חרדות ושאלות רבות בקרב הורים מודאגים. דווקא בשל העובדה שהכל התנהל לפי הדרישה המשטרתית: הילדה שיתפה את הוריה, האב פנה אל ארבע תחנות משטרה ואף עשה עבודת בילוש בעצמו אבל רק שאלת הטיפול נותרה פתוחה בעינה. 72 שעות, 4 תחנות משטרה, ראיות וממצאים נגישים וברורים, והאזרח הקטן שוב מוצא את עצמו לבד. נדמה שהמשטרה נפלה השבוע ברשת.
תגובת משטרת ישראל:
במשטרת ישראל מערך סייבר מיומן ומקצועי במערכים הפרוסים מהתחנות בשטח, דרך המחלקים במחוזות ועד יחידת הסייבר הארצית בלהב 433. מערך זה פועל באופן נחוש, מאומץ ועקבי ולראיה לכך שורה ארוכה של חשיפות במגוון עבירות רשת שהביאו להגשת כתבי אישום וזאת תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ויצירתיים שמותאמים לאתגרים המתחדשים בקצב המהיר ברשת.
משטרת ישראל מובילה באופן שוטף תהליכים רבים בהיבט הכשרות, ייעוד כ"א, והקניית האמצעים הנדרשים לטובת קידום מתמיד בטיפול בפשיעת סייבר ופשיעה מסתייעת רשת.
משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בנמרצות ובנחישות בנושא גלישה בטוחה ברשת במהלך כל השנה, מתוך הבנת ערכה הרב של העלאת המודעות לצמצום פגיעה ברשת. כמו כן, אנחנו שמים דגש לעידוד הורים למעורבות בפעילות ילדיהם במרחבי רשת האינטרנט, ופיקוח על כללי גלישה בטוחה. זאת על מנת שיוכלו הילדים למצות את המיטב מרשת האינטרנט ובכך תהיה תרומה משמעותית לצמצום חשיפתם לפגיעה כגון: תוכנות נוזקה, אתרים בעלי תכנים לא הולמים, מפגש עם זרים שעלול לפגוע בהם, הפצת פרטיהם האישיים והאינטימיים ביותר ועוד.
מערך המאו"ר מצוי בתהליכי הקמה בימים אלה לאור החלטת הממשלה בנושא. מערך זה יכלול נציגי משטרה, רווחה, חינוך וגורמים נוספים באופן כוללני ומערכתי על מנת לתת מענה לתחום הפגיעה בקטינים ברשת, בין אם במישור הפלילי ובין אם במישורים האחרים.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן בחר שלא להגיב לכתבה.