במתאם פעולות הממשלה בשטחים אמנם מצהירים זה זמן רב על מהלכים לשיפור המצב ההומניטרי והכלכלי של תושבי רצועת עזה, אך דוח חדש של ארגון "גישה" שפורסם השבוע, מציג נסיגה בכלכלה העזתית. לפי הדוח, בשנת 2016 נשללו כ-1,900 היתרי סוחר, המהווים כמעט מחצית מכלל ההיתרים, ו-280 מתוך 350 היתרי סוחר בכיר.
בעלי עסקים בעזה טוענים כי ביטול ההיתרים פוגע בפרנסתם. "לאחר מבצע 'צוק איתן' הרגשנו שיפור משמעותי", אמר סעדי לוזון, המנהל חברה לפיתוח אפליקציות ותוכנות. "קיבלתי היתר לשלושה חודשים, ערכתי פגישות רבות עם קולגות בגדה המערבית, בישראל ובירדן. חופש התנועה היחסי היה מקור עוצמה שאפשר לי לסגור עסקאות במהירות". עם זאת, בשנה החולפת החלו להרגיש נסיגה, "כתוצאה מהמדיניות שנקטה ישראל", אמר. "הבקשות שלנו לחידוש היתרים סורבו 'מסיבות ביטחוניות ושוב חזרנו לעבוד בטלפון דבר שפגע בתעסוקה שלנו מאוד".
אחת המגבלות שמקשות על חברות ההיי-טק היא החומרים הדו שימושיים, הנמכרים לצורכי תעשייה אך יכולים גם לשמש ליצירת אמצעי לחימה. גם אספקת החשמל הניתנת במשך שמונה שעות רציפות בלבד, גורמת לבעלי העסקים להוצאות גדולות על גנרטורים שיאפשרו אספקה שוטפת. "הוצאות החשמל שלנו גדולות יותר משכירות המשרדים, זה אסון כלכלי. אי אפשר לעבוד בצל ההגבלות שמטילה ישראל", הוסיף לוזון.
עוד בוואלה! NEWS:
להסתכל לחמאס בלבן של העין: לילה במארב על גבול עזה. צפו
אם ובתה נדקרו בדירה בקצרין; מצוד אחר החשוד, גרושה של הבת
גם אחרי 40 שנה בכלא: "המחסל מספר 1" מתקשה לוותר על עולם הפשע
גם בתחום הטקסטיל מתארים הסוחרים קשיים רבים. לדברי יו"ר התאחדות תעשיית הטקסטיל והבגדים בעזה, תייסיר אל-אוסתאד, לפני הסגר על הרצועה כלל הענף כ-37 אלף עובדים, בעוד שכיום מספרם מוערך בכ-5,000 בלבד. בתחום החקלאות מצב הסחר דומה, ולטענת הסוחרים שלילת ההיתרים הפכה למכשול גדול בפני קיום עסקאות.
"אין לי היתר יציאה כבר חמישה חודשים בגלל מניעה ביטחונית, והדבר גורם לי בעיות רציניות", סיפר אברהים בשיר, בעל חברה לייבוא חקלאי. "חופש תנועה יאפשר לי לפתח את החברה עוד יותר ולהגיע לשווקים וללקוחות. אני מלא תקווה ובטוח שאנחנו יכולים להחזיר את החקלאות למצבה לפני הסגר. שיפור בחקלאות ישפיע באופן כללי על המצב הכלכלי ברצועה, שהחקלאות היא מהמקצועות העיקריים בה. ניצור מחדש אלפי מקומות עבודה עבור החקלאים המובטלים".
בארגון "גישה" טענו כי "כל הגורמים בישראל, כולל הדרגים הפוליטיים הגבוהים והצמרת הביטחונית, מכירים בתועלת ששיפור בכלכלת עזה יביא, גם לישראל עצמה. המעצורים הגורפים שמוטלים על ההתפתחות הטבעית והבריאה בכלכלה, בניגוד למחויבות של ישראל, מפרים את הזכות לחופש תנועה, ועומדים בניגוד לאינטרס של תושבי האזור כולו. יש להפסיק את הפיזור השרירותי וחסר האחריות של מניעות ביטחוניות, שתדירותן במהלך 2016 פגעה קשות בקהילת הסוחרים ואנשי העסקים בעזה".
במנהל האזרחי שללו את טענות התושבים, לפיהן ביטול ההיתרים נעשה באופן שרירותי. "הטענות המובאות בדוח זה אינן נכונות. באוקטובר 2014 החל לפעול מנגנון שיקום ופיקוח רצועת עזה. לאחרונה נרשם מספר שיא של 850 משאיות הנכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום אשר נושאות תשומות בנייה, ציוד רפואי, רהיטים, טקסטיל ומזון", נמסר.
"במהלך שנת 2016, תואם שיווקם של כ-31,300 טונות של סחורה ונרשמו בנוסף כ-24,578 מעברים של סוחרים במעבר ארז. חומרים דו שימושיים, אשר עלולים לשמש את חמאס לצרכי טרור נגד אזרחי ישראל, נכנסים לרצועת עזה אך נדרשים בבדיקה ביטחונית כדי להבטיח שאלו יגיעו ליעדם האזרחי לטובת תושבי הרצועה ולא למטרות טרור בשימוש חמאס. כמו כן, ירד אחוז האבטלה ברצועה ב-3%".
משב"כ נמסר כי "בשנה החולפת היינו עדים להסתייעות גורמי טרור בבעלי היתרי סוחר לתכנון וביצוע פיגועים בישראל, לרבות במקומות הומי אדם. ניסיונות רבים נעשו מצד חמאס להשתמש בסוחרים הנכנסים לישראל, ברכישה והברחה של חומרים נחוצים. אנו דוחים את הטענה כי נטילת ההיתרים נעשתה באופן שרירותי".