בלי מזרחים וערבים: רשימת הזוכים בפרס ישראל כוללת אשכנזים בלבד

שר החינוך נפתלי בנט הודיע בשבוע שעבר על זכייתה של אגנס קלטי בפרס ישראל בתחום הספורט ותרבות הגוף. קלטי, בת 96, זוכת עשר מדליות אולימפיות בהתעמלות מכשירים, הצטרפה לארבעה זוכים נוספים שהוכרזו עד כה השנה.

עיון ברשימת הזוכים שנבחרו עד כה לקבלת הפרס בשנת תשע"ז, מגלה שכולם יהודים ממוצא אשכנזי. המגמה היתה כזו גם בשנה שעברה - מבין כל 11 הזוכים, לא היה יהודי מזרחי או ערבי אחד. ביקורת דומה על מיעוט מזרחים, אם בכלל, נשמעה לא פעם בשנים האחרונות.

אגנס קלטי היא ניצולת שואה ילידת הונגריה. בשבועות האחרונים הוכרזו זוכים נוספים: פרופ' אריה ורדי במוזיקה, פרופ' יהודה ליבס במחשבת ישראל, פרופ' מלכה מרגלית בחקר החינוך, ופרופ' אורי שקד בחקר ההנדסה.

בשנה שעברה זכו בפרס אביתר נבו - אביו יליד ליטא; הרב אלי סדן - יליד בודפשט; פרופ' דוד שולמן - יליד ארצות הברית; אלוף דורון אלמוג; הדס עפרת (פרידלנדר); פרופ' יוחנן פרידמן - מוצאו מצ'כסלובקיה; פרופ' יוסי כץ; פרופ' לסלי ליזרוביץ - יליד דרום אפריקה; פרופ' מאיר להב - יליד בולגריה; ונורית הירש. יוצאת הדופן היחידה היא פרופ' עידית דורון, שנולדה בירושלים, אמה ילידת ארץ ישראל ואביה עלה מגליפולי שבטורקיה והוא נצר לגולי ספרד.

השר בנט, שמינה בשנה שעברה את ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, הוא שמאשר את הרכבי ועדות השיפוט של הפרסים בתחומים השונים, כמו גם את המלצות הוועדות. ב-2010, בטרם נכנס בנט לתפקיד, מתח מבקר המדינה ביקורת על משרד החינוך הממנה את הוועדות הבוחרות לפרסי ישראל בשל מיעוט הנשים והערבים הזוכים בפרס לאורך השנים.

"התהליך לפיו נבחרים הזוכים מוביל לכך שאין הלימה בין התפלגות האוכלוסייה למקבלי הפרס", כתב המבקר. "ראוי שהמשרד ימנה ועדה מקצועית שתהיה אחראית לקביעת התקנון ולשינויים בו וכן תבחן מעת לעת את התאמתו לשינויים המתחוללים בחברה הישראלית כך שירחיבו את מעגל מקבלי הפרס ויאפשרו את הענקתו גם לבאים מקבוצות אוכלוסייה נוספות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "פרס ישראל מוענק לפורצי דרך ומצטיינים בתחומם. הוא איננו ייצוגי ואיננו ניתן לפי מפתח מגדרי, עדתי או מגזרי. השנה טרם פורסמו כל הזוכים, כך שמוקדם להסיק מסקנות. כמו כן, יודגש שהמועמדים לקבלת הפרס מוגשים על ידי הציבור הרחב".

הפעיל החברתי ראובן אברג'יל, ממקימי תנועת הפנתרים השחורים, אמר כי הוא אינו מופתע מהרכב הזוכים. "הגזענות מובנית בתוך הוועדות האלה שמחלקות את הפרסים, אני לא מופתע. זה כמו באקדמיה ש-92% מהסגל אשכנזים. עם דעות קדומות, עם חבר מביא חבר ומערכת שמתגמלת אנשים ששומרים עליה - בישראל כל מי שהיה גזען יותר קיבל פרס יותר גבוה, חיים חפר ואחרים. המדינה אמרה לאנשים תהיו גזענים ואנו נדאג לצ'פר אתכם".

לדבריו, זו מדיניות המוכתבת מלמעלה. "המערכת במדינה קובעת איזו תרבות עליונה ואיזו פחות עליונה, איזו יש לה מקום והערכה בקרב מקבלי ההחלטות ואיזו לא. לכן דפוסי ההתנהגות הפוליטיים לא השתנו מאז הקמת המדינה. לא ייתכן שכל שנה ובכל הרמות בפרס ישראל ובפרס ראש הממשלה ובפרסים אחרים - המערכת עובדת על פי דפוסים ישנים שלא משתנים ופועלים, כאילו ככה צריך להיות".

היוצר הדוקומנטרי רון כחלילי הוסיף כי "זה נראה כאילו קטנוני שבעצם אתה כל הזמן יושב ורודף אחרי הזנב של הממסד, שממשיך להתעלם, אבל שאלת הייצוג היא נראות והנכחה בתוך המרחב. זה בשמות הרחובות, המוסדות ובזוכי פרס ישראל. פרס ישראל הוא לא זניח - הוא הפרס המרכזי שהמדינה מעניקה ליקיריה, ולא ייתכן שאחרי 70 שנה המזרחים ימשיכו לדרוש בתקיפות ייצוג שוויוני והולם. זה מגוחך לגמרי שבעידן הזה של פוליטיקת הזהויות נמשיך לדרוש מהממסד ולבקש שיוויון ייצוגי, זה פשוט פתטי".

כחלילי, יוצר הסדרה "ערסים ופרחות - האליטות החדשות", טען כי "בעצם ההתעלמות מדוח מבקר המדינה לא שמים פס רק על המבקר, אלא על חצי מאוכלוסיית ישראל, וזו הבעיה. זה מתחבר לשטרות שנושאים רק דמויות אשכנזים למוסדות הציבור שקרויים על שם אשכנזים. רועי חסן צדק: 'במדינת אשכנז השקד פורח', מדינה אשכנזית שממשיכה לבחור את יקירה באמצעות אנשינו וחברינו".

הוא הוסיף כי "אני לא מאשים את חברי הוועדות שבוחרים את אנשיהם והמילייה שלהם, אבל לו היו ממנים אנשים נוספים הבחירות היו אחרות. רב-תרבותיות היא דרישה אלמנטרית למדינה כמו ישראל. לא ייתכן שתרבות אחת קטנה יחסית עדיין תמשיך לשלוט ולהשליט עלינו את האישים שהיא חפצה ביקרם. הגיע הזמן לפתוח את הראש וזו לא דרישה קטנונית. השר בנט עשה כמה מהלכים טובים כשר החינוך בעצם הקמתה של ועדת ביטון ולאור מסקנותיה המאוד רדיקליות. אני מציע לשר בנט להמשיך לפתוח את הראש".