תביעה: המום לא התגלה בבדיקה השגרתית והתינוק נפגע משיתוק מוחין

תושבת הצפון שנכנסה להיריון בגיל 40 ובשל סיבוך בלידה הביאה לעולם תינוק הסובל משיתוק מוחין הגישה בשבוע שעבר תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית ונגד הרופא שיילד אותה, בטענה כי בסקירת מערכות שעברה לא אותר מום בלב העובר. פאני (שם בדוי) נכנסה להיריון במהלך שנת 2014, זמן קצר לאחר שנישאה בשנית והחלה לתכנן עם בעלה הטרי את חיי הזוגיות החדשים. מהלך ההיריון שלה היה תקין ובשבוע ה-22 עברה סקירת מערכות – בדיקה שגרתית ואף הכרחית בגוף העובר שכל אישה הרה עוברת.

בשל העובדה שוויתרה על בדיקת מי שפיר, המומלצת לנשים מעל גיל 35 ונועדה לאתר מומים גנטיים ותסמונת דאון, אך גם טומנת בחובה סכנת הפלה, החליטה פאני לעבור סקירה נרחבת מהרגיל. היא פנתה לקופת חולים כללית, בה היא מבוטחת, על מנת לערוך את הבדיקה – שיצאה תקינה. "אני זוכרת שהסוקר אמר לי 'הכול תקין – הגוף, הכליות, הלב, תשמעי איך הוא דופק חזק. הכול טוב'", סיפרה בשיחה עם וואלה! NEWS.

פאני בחרה ללדת במרכז הרפואי לגליל בנהריה, הקרוב למקום מגוריה. אך במהלך הלידה נמצא כי אין דופק לעובר ופאני הובהלה לניתוח קיסרי דחוף. "שנייה אחרי שנולד הבן המתוק שלי הוא לא בכה, לא צרח, לא הגיב בכלל", שחזרה. "הייתי מטושטשת מהניתוח אבל נבהלתי. שאלתי ישר: 'מה יש לילד?' אבל כולם שתקו בחדר הלידה". לדבריה, כעבור שעה אמר לה בעלה כי הילד נולד כשהוא כחול לגמרי ומתקשה לנשום וכי צוות רפואי גדול ביצע בו החייאה ממושכת. "ילדתי קצת אחרי השעה 12:00, רק ב-14:00 בדק אותו קרדיולוג ילדים", סיפרה. הרופא מצא כי בנה של פאני סובל ממום הנקרא TGA – עורקים הפוכים.

מדובר במצב בו ישנו חיבור הפוך של העורקים אל הלב – כלומר, אבי העורקים מחובר לחדר הימני של הלב ואילו עורק הריאה לחדר השמאלי. הטיפול ב-TGA מחייב צנתור מידי לאחר הלידה וניתוח לב המכונה "ראשקינד" ומצריך ציוד רפואי מיוחד, שאינו מצוי בכל בית חולים. לדברי פאני, היא שמעה את הקרדיולוג אומר למישהי בצוות הרפואי כי יש צורך להעביר מהר את התינוק לבית החולים רמב"ם בחיפה, וכי הוא לא בטוח שהוא יספיק להגיע בזמן. בעלה של פאני נסע עם הילוד למחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם, בעוד היא נשארה מרותקת למיטה ומתאוששת מהניתוח הקיסרי שעברה.

שבוע לאחר הלידה השתחררה פאני מבית החולים ונסעה נרגשת לראות את בנה שאושפז עדיין ברמב"ם. "הגעתי לשם וחשכו עיניי", סיפרה. "לא ראיתי ילד בכלל מרוב צינורות. הצינורות יצאו לו מכל הצדדים, מהבטן, מהרגליים, בפה, באף, זה היה מזעזע. עד עכשיו אני לא ישנה בלילה כשאני נזכרת בזה ואני בוכה. לא יודעת אפילו איך הגבתי מרוב ההלם".

מאותו הרגע לא עזבה פאני את בנה. למחרת ניסו לנתק אותו ממכשיר ההנשמה אך הוא נכנס מידית למצוקה נשימתית. הצוות הרפואי הכניס אותו לבדיקת MRI ראש, שם התגלה היקף הנזק המוחי שממנו סבל - בצקת מוחית נרחבת, שהובילה לנכות מוטורית וקוגניטיבית בשיעור של 100%, נזק בלתי הפיך. "למעשה בגלל שלא היו ערוכים לטפל במום שלו כי לא ידענו עליו, הבן שלי 'בזבז' הרבה זמן בלי חמצן ובזמן הזה התחילה להתפתח אצלו הבצקת. אמרו לי שאין סיכוי שהוא יחיה, ושאם הוא יחיה הוא יהיה צמח", אמרה.

לדבריה, הצוות הרפואי אמר שלא יבצעו בבנה ניתוח לב אך היא התעקשה על כך. "זה הבן שלי, אני לא יכולה לומר להם 'תורידו את המכשירים, ושימות' אין מצב כזה", אמרה. "והנה, הניתוח בסוף עבר בהצלחה". אולם, כעבור חודשים ספורים התברר כי כתוצאה מהבצקת סובל הילד משיתוק מוחין בדרגה 5 – הגבוהה ביותר – וארבעת גפיו נותרו משותקות. "עד היום, כשהוא בן שנתיים וחודשיים, הוא לא מתהפך, לא מתיישב, לא זוחל, לא מדבר ובקושי אוכל מוצק. אבל הוא מזהה אותי. הוא רק מריח אותי וישר נרגע", סיפרה פאני בחיוך.

חייה של פאני לאחר הלידה התהפכו מהקצה אל הקצה. חודשיים לאחר הלידה נטש אותם בעלה והיא נאלצה לעזוב את עבודתה כדי לטפל בבנה. "התגרשנו באופן רשמי לא מזמן", סיפרה. "הוא פשוט לא היה יכול לקבל אותו וניתק איתנו קשר". לדבריה, בעלה לשעבר ומשפחתו אינם מתעניינים בילד והמזונות שהוא משלם לה "לא מספיקים אפילו לחוג פיזיותרפיה אחד של הילד". היא הוסיפה כי היא מלווה את בנה בטיפולים כל הזמן.

"יש לי הורים שאוהבים את הבן שלי מאוד, מטפלים בו יחד איתי ותומכים בי המון", סיפרה בגילוי לב. "הכנסתי אותו לבריכה טיפולית, וגם למעון יום שיקומי. כל יום הוא עושה שם פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. אומרים לי שאין מצב שהוא ישתפר אבל אני רוצה לעשות את הכול בשבילו ואני עושה הכול בשבילו, אולי יבוא נס. אלוהים גדול. הנה, אמרו לי שהוא יהיה צמח והוא לא צמח".

בתביעה שהגישה פאני בשבוע שעבר, באמצעות עו"ד גלית קרנר, צוין כי בגלל שלא ידעה על המום ממנו סובל בנה בחרה ללדת בבית חולים הקרוב לביתה, שם הצוות אינו ערוך לטיפול רפואי הדרוש במקרה כזה. על פי כתב התביעה, מרגע צאתו של הילד לאוויר העולם ועד שהגיע לחדר הניתוח חלפו כמעט שמונה שעות – פרק זמן שהשפיע באופן ישיר לטענתה על נכותו של בנה.

בחוות דעת רפואית שצורפה לתביעה נטען כי הרשלנות בטיפול בבנה של פאני הייתה יכולה להימנע ברגע. "זהו מום בר תיקון, חרף העובדה כי מדובר במום מורכב. חומרתו חייבה תיקון מידי או בסמוך למועד יציאת הוולד לאוויר העולם", נכתב בחוות הדעת. "מדובר במום קל לזיהוי בעת סקירת מערכות ראשונה, כבר מסוף השליש הראשון של ההיריון, קל וחומר בסקירה מאוחרת בשבוע 22 להיריון כמו במקרה דנן".

משירותי בריאות כללית נמסר: "כתב התביעה הגיע לידינו רק לאחרונה והועבר לטיפולם של היועצים המשפטיים שלנו. תגובתנו תינתן כמקובל בהליכים המשפטיים".