וידויו של יודונאצי, או איך הפסקתי לפחד ולמדתי לראות דרך הבלוף של השמאל

בוקר אחד, כשהקיץ אראל מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. כלומר ליודו נאצי. וכל זאת למה? הרי לא שלחתי עדיין אף טרנספורט לאושוויץ וטופסי ההרשמה שלי לאס.אס עדיין לא נשלחו. אלא מה, ד"ר יובל דרור, דיקן בית הספר לתקשורת במכללה למינהל, החליט כך. וכך כתב עלי הדוקטור בפוסט בבלוג שלו: "צריך להגיד את הדברים בצורה ברורה, ביום שלישי שעבר, ערוץ 20 שידר תעמולה בסגנון נאצי. אראל סג"ל הוא מנחה התכנית בו שודרה תעמולה בסגנון נאצי. אראל סג"ל הוא יודו-נאצי". ולמה תעמולה נאצית, כי בתכנית "הפטריוטים" בהגשתי בערוץ 20 שודר סרטון מעבר בו נראית איגואנה כשהיא בורחת מעשרות נחשים המנסים ללכוד אותה כשברקע קולו של נתניהו "לא יהיה כלום, כי אין כלום" וקולות של פוליטיקאים ואנשי תקשורת המדווחים על חקירות ראש הממשלה וקוראים לו להתפטר.

דרור לא היה לבד, רענן שקד, ח"כ יואל חסון, תנועת דרכנו, תנועת "מחזקים" (עוד גוף שמאל קיקיוני שחי בפייסבוק) ורינו צרור הצטרפו. לדידם, השימוש כמשל בנחשים ובאיגואנה מרפרר לשימוש המתועב שעשה יוזף גבלס ימ"ש, שר התעמולה הנאצי, בעכברושים ובשרצים בכדי ליצור ליהודים דה-הומניזציה וכפועל יוצא להשמיד אותם. אותם אדונים מכובדים הגיעו למסקנה שהסרטון הסאטירי של התכנית הצנועה שלנו מעיד עלינו כנאצים בפועל או בפוטנציה. רענן שקד צייץ שיש להחרים אותי (ואת חבריי ללהקת נאג' חמאדי בגלל קרבתם אלי), תנועות "דרכנו" ו"מחזקים" עודדו את תומכיהן שוחרי הדמוקרטיה וחופש הביטוי להתלונן על התכנית לרגולטור הקרוב לביתם. ח"כ יואל חסון (אפס שהוציא לאופורטוניזם שם רע) דרש מגל"צ לפטרני. ולקינוח, רינו צרור עמיתי לגל"צ לבש את גלימת הנביא מטעם עצמו ונשא נאום פתיחה מרטיט בפתח תוכניתו בקריאה לסגירת ערוץ 20 ואף ראיין את אייל ארד שראה בסרטון קריאה לאלימות. תכף נתייחס להאשמה החריפה אבל קודם כל, צריך לומר, לא התרגשתי. שיטה ישנה של השמאל. סך הכול, אני בחברה טובה, לא היהודי הראשון שהשמאל מלכלך בכינויים נאצים. קדמו לי טובים ממני בהרבה. וכשאני כותב "טובים ממני בהרבה" זה אנדרסטייטמנט.

זוכרים איך בקיץ האחרון, במסגרת יום ז'בוטינסקי נאם בוז'י הרצוג והביע געגועים מכמירי לב לזאב ז'בוטינסקי... "אנו זקוקים היום לז'בוטינסקים", הכריז יו"ר "המחנה הציוני". משעשע. כי דוד בן גוריון מנהיגה המיתולוגי של מפלגת העבודה כינה את ז'בוטינסקי באספת בחירות בשנת 1933 "ולדימיר היטלר" (ולדימיר היה שמו הפרטי של זאב). בן גוריון אף הגדיל לעשות ופרסם אוסף מאמרים בחוברת שנקראה "ז'בוטינסקי בעקבות היטלר". יורשו בגין הסתפק בכינוי הפופולרי "פשיסט".

הפלורליזם בשמאל מעולם לא היה הקטע החזק שלהם. הרגלים קשה לשנות, מה גם, שזה מקל על כל ויכוח. אין צורך להתמודד עניינית עם טיעון ונימוק של יריב פוליטי, מספיק לכנות אותו "פשיסט" וזהו.

מן המוסכמות שלנאצים היה קטע עם חיות. גרינג כראש ממשלת פרוסיה הוציא צו האוסר על ניסויים בחיות, הס מפקד אושוויץ היה נרגע מיום העבודה המפרך בליטוף סוסו האהוב באורווה. היטלר שר"י ליטף את "בלונדי" הרועה הגרמני שלו. היה כמובן את העיט של הרייך, הרייכסדלר. עכברושים כבר הזכרנו. אבל ככל שידוע לי, וקראתי לא מעט חומר על גרמניה הנאצית, ועד כמה שזכרוני אינו מתעתע בי, לנאצים לא היה שום קטע עם איגואנות. הן לא היו חלק מהנרטיב. אין שום סיפור על איגואנה ארית שנחשים יהודים רודפים אחריה.

ראו, אני אמנם לא ד"ר לתקשורת כמו יובל דרור אבל נהוג לקחת תגובה או להרים טלפון ולשאול ככה הכי בקטנה למה התכוון המשורר. כל כך מהר לקבוע מאפס לנאצי? הרי גם לה פונטיין וקרילוב השתמשו במשלי חיות (כולל נחשים) בכדי להעביר נמשל, זוכרים שבוגי יעלון אמר שהוא צריך נעליים גבוהות בגלל הנחשים בקריה? כל מי שרואה את הקטע מבין היטב שהנרטיב הוא המרדף של התקשורת והפוליטיקאים אחרי נתניהו וההתחמקות הלהטוטנית של ראש הממשלה. אגב, על פי דרישת הרגולטור, דרישה מגוחכת שקיימת רק במדינות שפקידים שולטים בהן, עולה כתובית בתחילת התכנית שמצהירה כי בתכנית משודרים תכנים סאטיריים. זו הייתה סאטירה. אולי לא מספיק טובה או ברורה אבל לא יותר חריפה מכל מערכון בארץ נהדרת או מונולוג של ליאור שליין או אסף הראל.

זו הסיבה שאני יודע שהם מבלבלים את המוח ומדברים מפוזיציה, במטרה לפגוע בחופש הביטוי. לא שמעתם את ד"ר יובל דרור, את תנועת "דרכנו" בגלגוליה השונים, את רענן שקד המשמים ואת כל חבורת המזועזעים מזדעזעים בצורה דומה אחרי מערכונים של "ארץ נהדרת". תכנית שלמעלה מעשור מציירת את המתנחלים כחבורה סהרורית ומסוכנת, מתנחלות שגומרות מרצח ערבים ומתנחלים שחוטפים חיילי צה"ל. אתם לא שמעתם אותם קוראים לסתום את הפה למולי שגב וחבריו לאחר פוסט בו גדעון סער, שר הפנים דאז, קעקע מספרים על זרועות מסתננים. וגם לא אחרי מערכון על ח"כ יעקב כ"ץ בגילומו של טל פרידמן, מבקר בביתה של מירי בוהדנה ומבצע חיקוי של הקצין הנאצי האנס לנדה (כריסטוף ואלץ), "צייד היהודים", מהסרט "ממזרים חסרי כבוד". ד"ר דרור ורינו צרור גם לא יצאו חוצץ אחרי שבארץ נהדרת הפכו את ציפי חוטובלי ואיילת שקד לצמד נימפומניות שמבקשות לעלות קרבן. אז הם לא התרגשו מהמיזוגניות והסקסיזם הבוטה.

רינו צרור עמיתי בגל"צ לא רק שהקדיש לסרטון הסאטירי שלנו דקות ארוכות של זעם, הוא אף סירב לאפשר לערוץ 20 להגיב. מה שכן, הוא ראיין ארוכות את אייל ארד, היועץ האסטרטגי שהתריע והזהיר שהסרטון מסית לאלימות. כן, כן אותו ארד שתועד בסרטה של ענת גורן על בחירות 2006 אומר את הדברים הבאים: "אני כמו כריש שמריח את הדם במים, לפרק את ביבי... אני רוצה להוריד אותו לגמרי. הוא מדמם לנו במים. מה עושה כריש כשמישהו מדמם במים? תוקף. הורג אותו. אז בואו נהרוג אותו. נשים לו את הרגל פה ונלחץ. את ביבי שונאים. יש פה הזדמנות לפרק לו את האמ-אמא של האמא שלו". סטנדרט עיתונאי גבוה במיוחד. אבל זה עוד כלום, כנסו לטור של קלמן במעריב השבת ותגלו משהו מעניין על צרור, בדיוק בהקשר הזה.

ואחרי כל המהומה חזרתי הביתה ובהיתי בטלוויזיה כדי להירגע. בדרך כלל אני נתקע על ערוץ הבישול אבל הפעם נעצרתי על נשיונל ג'יאוגרפיק. מה אני אגיד לכם, סרטי טבע מאוד מלחיצים. לא מרגיעים בכלל. הטבע מסוכן. במיוחד לחיות. בכל אופן, זה היה סרט על הסהרה. והראו נחש עכן אורב לטרף. מדובר בברנש מכוער למדי עם קרניים קטנות וארס שיכול להרוג פיל. ואז נשבע לכם, משום מקום צץ לו ביבי. כלומר האיגואנה של הסהרה. הקיסר הסגול. התחמק מהעכן, ברור.