תרקוד הביתה, גברי

1. טבען של ידיעות חדשותיות להתנדף מחלל הזיכרון שלנו. ככה זה. את הברדק במזרח התיכון החליפו הבחירות לנשיאות בארצות הברית, שיתחלפו אחרי ההכרעה בכותרות אחרות. מישהו עוד מתעניין במוניקה לוינסקי? באליאן גונזלס?

"ידיעות אחרונות" כבר דחק את הידיעה האחרונה על פרשת הנבחרת האולימפית אחרי הידיעה על גרייב ותוצאות משחקי ליגת האלופות. טוב, זה לא בלעדי. "הארץ"? הארץ. הוא מוביל עם ידיעה על הפיצויים של כריסטוף דאום. "הארץ" בגרמניה.

2. משיטוט בסקרי האינטרנט אני מתוודע לעובדה הבאה: המשיבים (מעל 5000) מתחלקים לשלושה: שליש מצדד בהרחקה מהקבוצה ומהנבחרת, שליש מצדד בהרחקה מהנבחרת בלבד, שליש חושב שלא צריך לעשות להם כלום, כמו אצל שחקני הבוגרת. רוצים רוב? הוא שייך לקטגוריה השלישית.

3. קוד אתי. עזבו אותי מקוד אתי. למי מדווח הקוד האתי? לגברי לוי. אני עוד אחזור לגברי לוי. אולי גם לקוד (אולי גם לאתי). מדובר בקוד התנהגות אתי אישי. יש דברים שלא עושים. מוסר שלא שוברים.

4. נחזור לתקשורת. מישהו בדיוק יכול לספר לנו מה קרה לפני המשחק של הבוגרת נגד דנמרק? מעבר לפורומים באינטרנט, מעבר לשמועות, מישהו יודע? למה לא יודעים? קרה מקרה, נכתבו קודים אתיים ותשקוט הארץ שנה אחת. מה קרה באמצע? מי היה מעורב?

5. לפי השמועות, רוב השחקנים המעורבים מגיעים ממכבי והפועל תל אביב. מהניהול החדש ומהמפעל הסוציאלי הציוני החדש. המממממ.

6. גברי לוי צריך ללכת הביתה. הוא יכול להאשים את הכדורסל ובדיקות הסמים שלו, את פלורידה או את אהוד ברק. גברי, לך הביתה! כל הדברים הללו קורים תחת הפיקוד שלך, תחת עינך הבוחנת (הסיגר מסתיר?). לך הביתה. תרקוד הביתה.

7. אחרי פרשת דנמרק, נסעה הנבחרת למשחק גומלין בקופנהגן. אחד השחקנים, תנחשו לבד מי, הסתער על אחד העיתונאים וצרח עליו: "תשתוק, כולם יודעים שאתה הומו." וואו, הוא הומו! מה זה אומר? שהוא לא ישתתף איתם באורגיה? גברי לוי ישב, מרחק יריקה מהאירוע ושתק. נדמה לי, אולי רק נדמה לי, שהוא החביא חיוך.

8. אחרי המשחק הנבחרת טסה לארץ. שני שחקנים נשארו בסקנדינביה. הזיעה עוד לא התנקתה מהם והם כבר פיזזו להם עם מבחר בלונדיניות באחד ממועדוני העיר. אחד מהשחקנים הוא ההומופוב. כתוב לו "נ" בסטטוס הנישואים אשר בתעודת הזהות שלו.

9. חזרה לעיתונות. על חטא שחטאנו בהרמתם מעם, על טורים אישיים של ספורטאים, על שתמכנו בחשאי באיבוד המרחב שלהם. מוכשרי כדורגל, עם קוד התנהגות של עדר.

10. הפסקה קצרה. לפני חודש ירדתי לפאב הסקוטי שלי בלואר איסט סייד, שתיתי ויסקי ופגשתי את ויקי. שאלה מאיפה, עניתי. שאלה אם אני יהודי, עניתי. שאלה אם יהודי קתולי או פרוטסטנטי. צחקתי. סיפרה לי על השנאה העצומה בין המחנות ובין הקבוצות ואיך כדורגלן יהודי אחד הצליח לאחד את שתי הכתות בשנאה אליו.

11. חזרה מההפסקה. זוכרים את מספר 1? ככה זה, הזיכורון מתנדף מהר.

12. אני פותח מילון ומנסה למצוא את המלה שמתאימה בדיוק לתיאור האנשים שנמנים על הנבחרת הצעירה שלנו. באות ד' עדיין לא נמצאה מילה ראויה, נחותה מספיק.

13. נחזור למעשה. נגמר המשחק או עוד לפניו. באה בחורה בת שמונה עשרה לכפר המכביה. אוהבת כדורגלנים אומרים עליה. איך לא: שערי עיתונים, אלפי אנשים שרים להם שירי הלל בכל שבת. למה שלא תאהב כדורגלנים? נכנסת לחדר ושוכבת עם מי שהביא אותה.
מה הלאה מכאן. הוא מרים טלפון? הוא קובע את הסידור לפני כן? לא ידוע. בכל מקרה, טובי בחורינו לובשים עליהם את המדים עם סמל ההתאחדות וכפכפים ספורט אלגנט ומסתערים על החדר. הם בדרך אליה, אל הגוף שלה. אחד אחרי השני? ביחד? מה עושים האחרים? מצחקקים? שרים שירי עידוד? יש מוזיקה בחדר? שקט שם? הם משאירים את זרעם מאחור ומתפזרים. מחר יש משחק, או אימון בקבוצה, מי יודע?

14. בחורה בת שמונה עשרה. ח"י שנים. את בטח מבולבלת כמו שכולם מבולבלים בגיל הזה. מורדת בהורים. כבר סיימת בית ספר? קיבלת כבר צו שני? על מה את חושבת כשאת באה לכפר המכביה? מתי הפסקת להרגיש ושכבת שם כמו בובה, מנותקת מעצמך לחלוטין. לא יודעת שאיבדת את עצמך לעד?
מה חשבת? חשבת? הרגשת? את כועסת, ואם כן על מי? על מה דיברתם כשהוא החזיר אותך הביתה? התנשקתם לפני שיצאת מהאוטו? הוא הבטיח שיצלצל? ישנת? התקלחת לפני השינה? כאב לך? בכית? הרבצת לכר? מתחת את השמיכה מעל לראש ושאלת את אלוהים שאלות שילדות מבולבלות בגיל 18 לא אמורות לשאול?

15. אומרים שהזמן מרפא את כל הפצעים. חמש, עשר, שנים מהיום. הם יתחתנו, יביאו ילדים, יחיו, ייסעו לחו"ל. היא תישאר זיכרון עמום, לא נעים, שממהרים לדחוק אותו אל מעמקי השכחה.

16. היא תתבגר, אולי היא תלך לאוניברסיטה, אולי תתחתן, תיסע לחו"ל, תנסה לדחוף את הזיכרון מהם בתהומות השכחה ולא תבין למה היא לא מצליחה. למה הם חוזרים אליה בחלומות? למה היא לא מרגישה כלום? לא אהבה, לא שנאה, לא קנאה, כלום.
מה יהיה, היא תשאל את עצמה, מתי אני אפסיק לשנוא את הגוף שלי ואת מוחי שבגדו בי? למה אני לא מסוגלת להסתכל במראה בעיניים זקופות? מתי אני אפסיק לפחד מגברים? מתי אני אתחיל עם מערכות יחסים? אולי עדיף להתאבד?

17. חבורה של שחקנים תוססים, בחורה אחת ועורך דין חי. קצת אירוני השם הזה חי, לא? חבורה של צעירים תוססים עם כשרון ברגל, גוף כמו פסל ולב מאבן. אני מגיע כבר לאות ר' ואני מוצא את המלה המתאימה: רוצחים. מהסוג הגרוע ביותר, רוצחי הרגש. לא רוצח הגוף, אלו שמכאיבים פעם אחת ונגמר. רוצחי הרגש, אלו שגרמו לה להיות כמתה בין חיים, זו שלעולם לא תוכל להסביר לסביבתה, לבן זוגה, לבוסית שלה, למה היא מתנהגת ככה ולמה היא לא יכול לספר את אשר על ליבה. זה הרצח מהסוג הנתעב ביותר.

18. מי יודע? שמונה עשר אני יודע. ח"י. ח"י שנים לבחורה. עורך דין חי. דן חי. ממה הוא החי. עם ישראל חי.