פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ברקע פרשת הצוללות: הצעת חוק לפיקוח פרלמנטרי על רכש ביטחוני

      לפי הצעתו של ח"כ בר-לב, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תטיל פיקוח על עסקאות רכש של משרד הביטחון או צה"ל שמסתכמות במאות מיליוני שקלים. זאת, בצל חקירת המשטרה בתיק 3000, שעניינו חשד להטיית מכרזים לרכש ביטחוני. "הרכש מובא לאישור בשלבים מתקדמים, ללא יכולת דיון"

      ברקע פרשת הצוללות: הצעת חוק לפיקוח פרלמנטרי על רכש ביטחוני
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      (בווידאו: נתניהו מגיב על החקירות בכנסת, בשבוע שעבר)

      הצעת חוק שהונחה היום (שלישי) על שולחן הכנסת מבקשת להטיל פיקוח פרלמנטרי על עסקאות רכש במשרד הביטחון או בצה"ל. זאת, על רקע חקירת המשטרה בתיק 3000, שעניינו חשד להטיית מכרזים לרכש ביטחוני, כולל רכש צוללות, וטענות נגד מניעיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

      לפי ההצעה, שאותה יזם ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני), חבר ועדת חוץ וביטחון, עסקאות שהיקפם עולה על 400 מיליון שקל בתקציב רב-שנתי, או 200 מיליון שקל בתקציב שנתי, יוצגו על ידי שר הביטחון בפני הוועדה. "בדיון יוצגו כל העסקאות שעבורן הוצאה פנייה לקבל הצעות במסגרת מכרז, או פרויקטים שעבורם אושר פטור ממכרז בוועדת הפטור של משרד הביטחון. הדיון יכלול סקירת חלופות ועלויות, וסקירת ההשפעה העתידית הצפויה על תקציב הביטחון".

      צוללות של חיל הים הישראלי (דובר צה"ל)
      "הח"כים מתוודעים לעסקאות בשלבים מתקדמים". הצעת חוק ברקע פרשת הצוללות (צילום: דובר צה"ל)

      בהסבר להצעה נכתב כי עסקאות הרכש של מערכת הביטחון מובאות לידיעת הח"כים "בשלבים מתקדמים ולאחר אישור הממשלה. אין יכולת אמתית לדיון, בחינת סדרי עדיפויות, בחינת הצורך המבצעי ובחינת חלופות. לרוב מסתכם הפיקוח הפרלמנטרי באישור סעיפי התקציב הרלוונטיים".

      ח"כ בר-לב הסביר לוואלה! NEWS כי "כיום אין פיקוח של ועדת החוץ והביטחון על רכש של מערכת הביטחון, ובפרט על עסקאות ענק במיליארדי שקלים, אלא רק ערב החתימה. לעסקאות אלו השפעה רבה על התעצמות צה"ל ועל תקציבו, והן בעלות השלכות משמעותיות לטווח הארוך. מדובר בעסקאות במאות מיליארדי שקלים הנידונות ונסגרות בחדרי חדרים במשרד הביטחון".

      בר לב הוסיף כי "המידע מועבר לוועדה על-פי רצונו הטוב של משרד הביטחון ועם אישורן בממשלה. בכך נמנע מוועדת החוץ והביטחון לממש את תפקידה. עם חשיפת פרשת הצוללות התברר שוב הצורך בפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על מערכת הביטחון. החוק יבטיח תהליך קבלת החלטות תקין כמו גם צמצום האפשרות לשחיתויות".

      לשכת ראש הממשלה פרסמה לפני יומיים תגובה לטענות שהושמעו בכלי התקשורת בכל הנוגע לתיק 3000. זאת, לאחר שפורסם בחדשות 2 כי יעלון טען בעדותו במשטרה כי מניעיו של ראש הממשלה בפרשה הביטחונית לא היו מקצועיים. בתגובת לשכת נתניהו פורטו המגעים בנוגע לרכש ארבע ספינות השטח, שמהם עולה כי חיל הים ומנכ"ל משרד הביטחון הם שביקשו לקדם את הרכש.

      "בניגוד לטענות שהושמעו בתקשורת, רכש ארבע ספינות השטח נעשה בהתאם להמלצות חיל הים ומשרד הביטחון עצמו", נמסר. "ראש הממשלה והקבינט פעלו בהתאם להמלצות הדרגים המקצועיים". בהמשך פרסמה הלשכה את לוח הזמנים המדיני-ביטחוני של הרכש, כפי שתועד במועצה לביטחון לאומי (מל"ל).

      ביום רביעי שעבר פורסם כי יעלון העיד בפני חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בתיק 3000. בחקירתו התייחס השר לשעבר להטייה לכאורה של מכרז לרכישת ספינות מגן, כך שיתאים לתאגיד הגרמני "טיסנקרופ". כמו כן, יעלון העיד כי מגעים לרכישת שלוש צוללות נוספות נערכו ללא מעורבותו, חרף העובדה שהם נערכו בעת כהונתו במשרד הביטחון, והוסיף כי נתניהו ביקש לרכוש שתי ספינות מלחמה נגד צוללות, מבלי שהתקיים על כך דיון מוקדם במערכת הביטחון.