היהודים שגלו מאיראן לארה"ב חוששים מהצו של טראמפ: "לא מבדיל בין דתות"

"יש כאן תחושה של פאניקה, של בלאגן" – כך סיפרה פרנז ברוכהיים, איראנית-יהודיה שגלתה לארצות הברית לאחר המהפכה האסלאמית, על ההרגשה בקרב הקהילה האיראנית הגולה בצל הצו הנשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ. לפי הצו, כל אדם המחזיק באזרחות של הרפובליקה האסלאמית, כמו גם של שש מדינות מוסלמיות נוספות, לא יוכל להיכנס למדינה בשלושת החודשים הקרובים. האיסור, על אף שנוגע בעיקר למוסלמים, אינו מבדיל בין דת לדת, ועל כן גם יהודים, כמו גם בני מיעוטים נוספים שגלו מאיראן, עשויים למצוא את עצמם נעצרים בנמל התעופה לאחר שיצאו מהמדינה לחופשה, לביקור משפחתי או לנסיעת עסקים.

הצו הוצא לפני שלושה ימים בלבד, אך כבר הספיק לעורר כאוס רב בנמלי התעופה ברחבי העולם. אנשים שנסעו לבקר את קרובי משפחותיהם בטהראן הורדו מטיסות חזרה לארצות הברית, ואנשי עסקים איראניים שטסו לזמן קצר לחו"ל מצאו את עצמם ללא יכולת לשוב למשפחתם. "אין הבדל בין יהודים ללא-יהודים, הצו מדבר רק על איראנים", אמרה ברוכהיים לוואלה! NEWS. "ממילא היה קשה להגיע לכאן ועכשיו מקשיחים את המגבלות. התחושה היא שהצו הזה לא פוסח עלינו".

רוב היהודים שגלו מאיראן ונמצאים בארצות הברית מחזיקים באזרחות אמריקנית, אך ישנם כאלה בעלי מעמד של תושבות קבע בלבד ("גרין קארד"). רוב האיראנים המוסלמים במדינה מחזיקים ב"גרין קארד" ולא באזרחות, ורבים מהיהודים המיודדים עמם חוששים גם לעתידם. בימים האחרונים נעצרו בנמלי התעופה כמה בעלי מעמד של תושבות קבע. הלילה (שני) הבהיר השר האמריקני לביטחון המולדת כי תתאפשר כניסתו למדינה של מי שברשותו "גרין קארד", אך ציין כי כל מקרה ייבחן לגופו, וייבדק אם אותו אדם מהווה איום למדינה. ההצהרה המעורפלת לא הפיגה את החשש בקרב הגולים המודאגים מכך שיורחקו מהמקום שבו הם מתגוררים כבר עשרות שנים.

אלן כורוש אברהמס, ישראלי לשעבר ממוצא איראני ועו"ד לענייני הגירה הפועל בעיקר מול הקהילה האיראנית בלוס אנג'לס, סיפר כי לאחר שהצו נחתם הוא קיבל עשרות טלפונים ומיילים מלקוחות מבוהלים, שיצאו מהמדינה וחוששים כי לא יוכלו לשוב לביתם. "מדובר באנשים שחיו בארצות הברית, לעתים במשך עשרות שנים, ונסעו לבקר את קרובי משפחתם. הם מצאו את עצמם תקועים באירופה ולא יכולים לחזור לכאן", סיפר.

כורוש אברהמס סיפר כי הצו כבר השפיע על אחת מלקוחותיו הנמצאת במעמד של תושבת קבע. "היא נסעה לבקר את אימא שלה ועכשיו היא בטורקיה. יש לה ילדה בת שלוש, והיא תקועה שם", אמר. לדבריו, "גם בקרב הקהילה היהודית האיראנית, המצב לא שונה. מדובר באנשים שנסעו לחו"ל, בין שיצאו לעסקים, תיירות או לביקור משפחתי והם לא אזרחים אמריקנים אלא בעלי גרין קארד, וכעת הם תקועים ללא יכולת להיכנס".

עוד סיפר כורוש אברהמס כי עד שהעניינים יתבהרו הוא המליץ ללקוחותיו תושבי הקבע שלא לטוס לחו"ל. "אחד מהלקוחות שלי היה חייב לטוס לפגישת עסקים מאוד חשובה בחו"ל, והבהרתי לו שהוא לא יכול לעשות זאת", ציין. "לקוח אחר תכנן חתונה במשך חודשים, המשפחה שלו הייתה צריכה לבוא מאיראן עם ויזת תייר ועכשיו הם לא יוכלו להגיע. מדובר באירועים יומיומיים ופשוטים. כולם חושבים שבחינה של חוקי ההגירה היא צעד נכון, אבל כולם רוצים גם שיהיה חוק שיהיה אפשר ליישם אותו ולא חוק שפוגע".

כורוש אברהמס ציין כי קיבל מיילים רבים ממשרד החוץ האמריקני וממשרד ההגירה, ולפיהם כלל הראיונות ל"גרין קארד" ולוויזה לאיראנים בחו"ל הוקפאו ללא קביעה של מועד חדש. לדבריו, הצו הנשיאותי אינו מפורט דיו ולא עונה על שאלות רבות. "יש פה הרבה בלבול גם בקרב רשות ההגירה. הם בעצמם לא יודעים את דקויות הצו ולא מבינים איך לפרש אותו", הסביר. "הצו פשוט לא ברור ונשמע ממנו שאפילו אנשים שיש להם 'גרין קארד', אנשים שעברו את כל התהליכים הביטחוניים, לא יכולים להיכנס. אף אחד לא יודע איך הצו הזה ייושם בפועל".

הוא הוסיף כי הדבר פוגע גם בקהילה היהודית באיראן עצמה, אך הפגיעה היא מינורית ביחס לקהילה המוסלמית. "הקהילה היהודית באיראן היא מאוד קטנה ומונה כ-27 אלף אנשים. אין הרבה יהודים שנוסעים בחזרה למדינה. פה ושם יש משפחות שנוסעות לבקר את הקרובים, כאלה שנוסעים לעשות עסקים באיראן או בטורקיה, אך אם משווים את זה לקהילה האיראנית הכללית, מספר האנשים מקרבם שנוסעים לביקור משפחתי או לעסקים גדול הרבה יותר".

מאיר ג'בדנפאר, מומחה לפוליטיקה עכשווית של איראן מהמרכז הבינתחומי הרצליה, שנולד באיראן והיגר לאחר המהפכה האסלאמית לבריטניה ומשם הגיע לישראל, סיפר כי הוא מוטרד מההשפעה של הצו על ישראלים שנולדו באיראן או בעיראק. "לי למשל יש דרכון ישראלי ובריטי ונולדתי באיראן", אמר. "עולה בי התהייה מה יהיה כאשר אגיע לרשויות ההגירה בניו יורק או בלוס אנג'לס ויבקשו ממני הוכחה לכך שביטלתי את האזרחות האיראנית שלי, איך אני יכול להוכיח כזה דבר?".

מנגד, כורוש אברהמס הדגיש כי לצו הנשיאותי לא צריכה להיות השפעה על ישראלים שנולדו באיראן או בעיראק, כל עוד אין להם אזרחות איראנית. נכון לשעה זו, בשגרירות ארצות הברית בישראל אין הסבר לשאלת היהודים שנולדו באחת מהמדינות המצוינות בצו.

גם ג'בדנפאר התייחס לאפשרות שהצו יפגע ביהודים המתגוררים באיראן. "מה יהיה עם היהודים האיראנים שרוצים לעבור לארצות הברית כפליטים? הם מודאגים, עכשיו במשך שלושה חודשים לא הולכים לקבל אף אחד", ציין.

ג'בדנפאר אמר כי בניגוד להצהרות של טראמפ לפיהן הצעד יביא לחיזוקה של ארה"ב, המהלך הזה דווקא יפגע בכלכלתה של המדינה. "מדובר במצב של אי-ודאות עבור הרבה אנשים", ציין. "יכול להיות שזה הולך לפגוע בהשקעות הכלכליות מחוץ. מי שרוצה להשקיע בארצות הברית ונולד באיראן ובעיראק הולך לחשוב פעמיים מה יהיה, אם הוא יכול בכלל להגיע לארצות הברית".

עוד הוסיף כי מבחינה גיאופוליטית, המהלך של הנשיא האמריקני הוא מעין ניצחון טכני לרפובליקה האסלאמית. "המשטר האיראני מפחד יותר משלום עם ארצות הברית מאשר ממלחמה עמה", הדגיש. "הוא השקיע מיליוני דולרים כדי לשכנע את העם האיראני שאמריקה היא האויב שלו. אובמה יצא נגד זה והיה מוצלח מאוד. הוא שלח מסרים לעם האיראני ואמר שהוא רוצה לעשות שלום וזה הפחיד את המשטר. אובמה עם החיוך שלו היה מסוכן מאוד למשטר בטהראן, ובעצם החלטתו של טראמפ היא מתנה לכל השמרנים שרוצים לשכנע כי אמריקה היא האויב".

מאז ג'ובראני, איראני גולה, שחקן וקומיקאי בלוס אנג'לס, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי המהלך האחרון של טראמפ "פשוט שובר את הלב". "אף אחת מהמדינות האלה לא קיימו פעולות טרור בארצות הברית, וגם אם כן אתה לא יכול לחסום את כל תושבי המדינה", אמר. "אני מבין שטראמפ רוצה לבחון מחדש את מדיניות הגירה ומקפיא אותה, אבל הדרך שבה הוא פועל נראית חסרת ניסיון. הוא לא התייעץ עם מערכת המשפט כדי לוודא שזה חוקי, עם מערכת ביטחון המדינה כדי לא לכלול את מחזיקי ה'גרין קארד', ההוראות כל כך לא ברורות, אפילו במחלקת ההגירה בשדות התעופה מבולבלים".

"ההחלטה נעשתה בין טראמפ לבין היועץ שלו ללא התייעצות אמיתית, ככה דיקטטורה מתחילה", הוסיף ג'ובראני בכעס. "אני בכלל לא דתי ומגיע מאיראן לאחר שברחתי מהמהפכה האסלאמית. הייתי רדוף במדינה כמו איראן ועכשיו אני מוצא את עצמי רדוף גם כאן?".

לדברי ג'ובראני, ישנה תחושה של כאוס במדינה. "זה מאוד כאוטי. הרבה איראנים דואגים", סיפר. "יש לי חברה איראנית שתכננה להתחתן כאן ועכשיו הכול התבטל, הכול בכאוס. לא מדובר רק במוסלמים, זה משפיע על כולם. הרבה מהחברים האמריקנים שלי מאוד עצובים, אני מקבל כל הזמן הודעות התנצלות שאומרות: 'אנחנו לא מאמינים שזו אמריקה, אנחנו מתנצלים'".

שאדי היידרפאר, סטודנטית לפילוסופיה בטהראן, התקבלה לאחרונה לאוניברסיטת ניו יורק לאחר שבשלוש השנים האחרונות השקיעה את זמנה בהגשת מועמדות לאוניברסיטאות שונות בארצות הברית. "אני הייתי צריכה לחסוך כל כך הרבה כסף, לאסוף מסמכים, ולשלם דמי רישום בעלויות כל כך יקרות, במחיר שבו משפחה יכולה להתקיים במשך חודש", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה. "ברגע שהתקבלתי נדחיתי בעקבות הצו, כעת כל עתידי נהרס בשנייה אחת".