פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יום חמישי השחור" של ישראל: הנפילה הראשונה של אליעזר פישמן

      מפולת השערים בבורסה לניירות ערך בינואר 1983 הביאה להפסדים עצומים למשקיעים. את מירב תשומת הלב קיבלו ניירות הערך של קבוצתו של פישמן, אז רואה חשבון מבריק שפעל עם התנועה הקיבוצית. הסיפור שעלה לנו 10 מיליארד דולר

      מה קורה למניות מגדל שלום בתל אביב? נרשמו "קופצים בלבד". ומה קורה למניות מפלס הכנרת? עד להתבהרות, "עולים בלבד". זו הייתה אחת הבדיחות שנועדו לרכך את המכה הקשה שספגו משקיעים רבים במפולת המניות החופשיות בבורסה של תל אביב, בסוף חודש ינואר 1983.

      גשמים רבים ירדו באותם ימים ומפלס הכנרת כבר סיים עליה של חצי מטר מתחילת החורף. רק שני מטרים חסרו לאגם הלאומי כדי להגיע לקו העליון. נתון שאפשר להתגעגע אליו היום. זו הייתה בערך הידיעה היחידה המנחמת באותם ימים; בקור הכבד של ראשית השנה חיילי צה"ל המשיכו לבוסס בבוץ הלבנוני והנשיא האמריקני רונלד רייגן שקל להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל, אם זו לא תפנה את כוחותיה מלבנון. ראש הממשלה מנחם בגין כבר היה בשקיעה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      פישמן לכתבת חדשות 10: "תזוזי או שתקבלי סטירה"
      פישמן ומשפחתו משכו 640 מיליון שקל מהחברות שקרסו
      אפקט פישמן: כך סידרה השליטה בתקשורת לטייקון לשעבר טיפול VIP בבנקים

      הבורסה לניירות ערך, תל אביב. פברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      אבל היו כאלו שחגגו. עד שב-24 בינואר, מפולת שערים חסרת תקדים שטפה את הבורסה לניירות ערך והביאה ביום אחד להיצעים של 15 מיליארד שקל. בימים שיבואו נרשמו למשקיעים הפסדים הולכים וגדלים. "מניות נקובות ומשקיעים שאיבדו ביום אחד, לעתים, קרוב למחצית מערך כספם שהושקע בבורסה", נכתב בעיתון "דבר" . "סיבוב שחיטה", הגדירו סוחרים ותיקים את שהתרחש, אך הביעו אופטימיות כי הבורסה תתאושש.

      אולם גם המשך השבוע היה שחור. עוד ועוד מניות נשחטו ויש אף שאיבדו 60 ו-70 אחוזים מערכן. את מירב תשומת הלב קיבלו ניירות ערך של קבוצת ריגר-פישמן. כן, אותו פישמן שאחר כך התאושש ושוב נפל והיום מככב במדורי הכלכלה כמי שלא אוהב שאלות שמפנות אליו עיתונאיות.

      השניים נחשבו "קוסמים" וריכזו סביבם התעניינות רבה וצבא משקיעים גדול. צמיחתם באה על רקע האינפלציה הדוהרת ששחקה את ההון הנזיל ודחפה אנשים לבורסה. ובבורסה זה היה סיפור אחר; במהלך שנת 1982 הבורסה זינקה ושערי המניות עלו ריאלית ב-113%. היקף הנכסים של קרנות הנאמנות זינק ב-50%; ממיליארד וחצי דולר ל-2.25 מיליארד דולר.

      אליעזר פישמן (ניב אהרונסון)
      נחשב ל"קוסם". פישמן (צילום: ניב אהרונסון)

      מי שריכז את מירב תשומת הלב בזירת קרנות הנאמנות היו יוסי ריגר ואליעזר פישמן. ריגר, לשעבר חבר הנהלת בנק הפועלים, ופישמן, רואה חשבון מבריק שפעל רבות עם אנשי הכלכלה של התנועות הקיבוציות. השניים הקימו קבוצת עסקים ובתחילת שנות ה-80' הקימו קרן נאמנות בשם "רונית", על שם בתו הקטנה של פישמן.

      הקרן הפכה ללהיט של הבורסה. אם בדצמבר 81' נכסי קרנות הנאמנות של ריגר-פישמן היו 89 מיליון שקל, הרי שבסוף 83' נכסי הקרנות של הקבוצה זינקו ל- 6.22 מיליארד שקל והנתח שלהן מכלל שוק הקרנות היה מעל 8%. לשם השוואה - קרנות הבנק הבינלאומי עמדו על כ-2% משוק הקרנות.

      השניים הוגדרו כ"כוכבים" של הבורסה בשנת 1982. "מעורבותם הביאה מיד להסתערות של ציבור המשקיעים שניסה 'לתפוס טרמפ' יחד עמם", נכתב בסיכום השנה במדור הכלכלה של "דבר". "הצלחת קרנות הנאמנות של השניים הביאה לעניין מוגבר בהן והדבר מצא ביטויו בניירות הערך אשר 'טופחו' על ידי השניים". כך לדוגמא מניה בשם "פרי זה" שהונפקה לקראת סוף 1982, זינקה בתוך שבוע ב-142%. "בבורסה הסבירו כי הבעלות של אנשי העסקים יוסי ריגר ואליעזר פישמן בחברה זו היא ערובה לכך שהציבור יסתער על המניות".

      "הקיבוצניקים לא נרתעים מהשקעה במניות"

      עדות לשינוי שחל בעולם הכלכלה הישראלי ניתן היה למצוא בעובדה כי גם קיבוצים נכנסו לשחק בזירת הבורסה. האינפלציה המשתוללת ומדיניות אשראי נוקשה ואף לא חוקית של הבנקים, הביאה גם את הקיבוצים להשקיע במניות. "הבורסה קורצת לגזברי הקיבוצים", נכתב ב"מעריב" שציין כי "'הביצועיסטים' בקיבוצים אינם נרתעים משום מעשה שפעם היה 'פסול'- כמו השקעה במניות, כדי לשמור על הרווחה המאפיינת את הקיבוץ בראשית שנות ה-80". מדובר היה בעיקר בפעילות שביצעו הארגונים הכלכליים של הקיבוצים - התנועתיים והאזוריים. פעילות זו גררה ויכוחים בתוך התנועות הקיבוציות. את עיקר פעילותם הבורסאית ריכזו בקרן הנאמנות של ריגר-פישמן.

      "בין הגזברים רווחה הדעה שגזבר מוצלח מסוגל להרוויח ביום אחד בבורסה הרבה יותר ממה שרפתן מרוויח בעבודה קשה בשנה שלמה", כתב לימים יוסי צור שהיה גזבר קיבוץ שובל ושהתנגד בתוקף לכניסת הקיבוצים לבורסה.

      הרומן בין הקיבוצים וריגר-פישמן הוליד מספר שיתופי פעולה נוספים; כך למשל, בסוף שנת 1982 נכנסה תנועת "הקיבוץ הארצי" כשותפה עם השניים בחברת "מאגרי טכנולוגיה". את החברה הקים שמואל דכנר שהיה עד אז מנהל חברת "אזורים" ולימים עד מדינה ב"פרשת הולילנד".

      שלושה ימים לפני קריסת המניות החופשיות עוד התפרסם כי "ריגר-פישמן והקיבוצים רוצים להיכנס למועצת המנהלים של חברת פי.בי. שהיא בעלת הבנק הבינלאומי הראשון".
      פישמן הצהיר כי "90% מניירות הערך נסחרים בערכם האמיתי" וטען כי "ישנה הפרזה רבה בתיאורים שלפיהם מניות רבות איבדו את הקשר בין ערכן האמיתי לבין שווי השוק שלהן".
      אלא שב-24 בינואר הסתיימה החגיגה. נוכח מפולת השערים התבטאו סוחרים ותיקים בבורסה כי אינם זוכרים ירידות שערים כה חדות. לפתע הועם הזוהר של אולמות המסחר בפסאז' שברחוב אלנבי 113.

      נשיא המדינה ראובן ריבלין ונשיא המדינה החמישי יצחק נבון, 24 ביוני 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      "יותר מדי אנשים רוצים להתעשר בקלות". נבון והנשיא ריבלין (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      הסופר חיים באר, שהיה חבר מערכת "דבר", הגיע לבורסה והמשיל את מה שקורה בה לפולחן אלילים; "בקודש הקודשים של המולך", היתה הכותרת לכתבה שזיהתה במקום סמלים שאפיינו חלק מהשינוי שעברה אז החברה הישראלית; "מי שמבקש סמל כלשהו לשינוי המתחולל בחיי ציון המתנערת מעפרה, יכול לרשום לעצמו כי הפסאז', שבו שוכנת הבורסה, נבנה במקום שבו שכנה לפנים מערכת "דבר". מקום שם כתבו ברל כצנלסון, משה ביילינסון וזלמן רובשוב את 'דבר היום' של המדינה שבדרך. מי שמבקש לעומת זאת, אחרי הצד הגרוטסקי של חיינו, יכול לרשום לעצמו, כי הבורסה לניירות ערך שוכנת קיר אל קיר לקולנוע 'תמר' (בו הוקרנו סרטים פורנוגרפיים, א.א.), המתמחה בסרטים שבהם יש לעולים ויורדים, ועוד במהירות שכזו, משמעות הרבה יותר ויטאלית".

      את הסוחרים מאחורי קירות הזכוכית כינה "'מנחם מנדלים' של שנות השמונים", בהקבלה לסוחר היהודי מסיפוריו של שלום עליכם, דמות יהודי גלותי, ששוב ושוב חולם על התעשרות ומתרסק למציאות. "אלו שאיבדו בשלושה ימים חסכונות, מכונית או בית - תמורת תיק השקעות שהתגלה כתפוח סדום. בעיניהם הכבויות אכזבה. כמעט שאחזו בזנבה של עשירות, של בוחטה גדולה, והנה שוב הם ב'דובון' שלהם, בג'ינס המרופט, ובפנים הלא מגולחות, ובאיזה בית מלאכה נידח, בקצה אזור התעשייה ממתינה להם מכונת-הייצור המונוטונית. הסתבכתי עם 'רונית' הם חוזרים ואומרים, כאילו מדובר בסיפור אהבה שעלה על שרטון".

      אליעזר פישמן (מערכת וואלה! NEWS , תמר מצפי)
      הופעת חימום - ומופע מרכזי כואב. פישמן (צילום: תמר מצפי)

      גם נשיא המדינה, יצחק נבון, לא אהב את שראו עיניו; "לצערי הרב יותר מדי אנשים רוצים להתעשר בקלות ובמהירות", אמר. "אלוהים ישמור עליהם, מפני שהם משחקים במשחק מסוכן, עם כללים מוזרים שקשה לצפות אותם מראש", הוסיף נבון.

      אבל זו הייתה רק הופעת החימום לקריסה הגדולה שתגיע בעוד תשעה חודשים. בנק ישראל הבטיח כי "הבנק עוקב אחר המתרחש בבורסה ואין חשש ליציבות הבנקים והמערכת הבנקאית".

      חודש אחרי מפולת המניות עברה הבורסה מהפסאז' הצפוף לבניין החדש ברחוב אחד העם. אנשים פרטיים וגופים רבים נותרו בפנים והיו שעזבו ושבו להשקיע, הפעם במניות הבנקים ה"בטוחות", מניות שהבנקים ויסתו באופן מלאכותי, תוך שהם משכנעים את לקוחותיהם לרכוש את "המניות הסולידיות".

      אחרי הפרומו של ינואר, המופע הגדול של אוקטובר היה כואב. השישה באוקטובר, הוא "יום חמישי השחור", ציבור המשקיעים ביקש למכור את המניות שבידיו, אך הבנקים לא היו מסוגלים לעמוד בהיצע. הבורסה סגרה את שעריה לשבועיים. המדינה הלאימה את הבנקים כדי למנוע את התמוטטותם והמירה את המניות שהיו בידי הציבור לאיגרות חוב צמודות דולר בערבות מדינה. חישוב הנזק הכספי שנגרם למדינה בעקבות משבר מניות הבנקים עומד על כ-10 מיליארד דולר.