על ג'יהאד פמיניסטי, טהרנות וטילים בצורת פות

בסוף שנות התשעים המשטרה תפסה בלאס וגאס סניטר בהוספיס מקומי שניהל מפעל הימורים משגשג. האיש היה מוביל קבוצות מהמרים בין מיטות של אנשים גוססים במטרה שיהמרו על זמן המוות המשוער, כולל אפשרות לאנדר/אובר. אני לא יודע אם זהו משל על המין האנושי או על יצר ההימורים של המין האנושי. אבל אני מתרשם שזהו המשחק החדש של עמיתיי בתקשורת. רק שלהבדיל מהימור על מוות הם רוצים הימור בטוח על כתב הרשעה. בכל מחיר, כולל באמצעות הפעלת לחץ לא סביר, לא מידתי ולא דמוקרטי על היועמ"ש, במטרה שיגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.

נתניהו מטווח מכל כיוון בשפה מכוערת, גסה ואלימה. המחנה שטוען כל הזמן שהימין שונא ומסית טובל בבריכת חמצון של שנאה. חוגגים בתקווה את קיצו המיוחל של ראש הממשלה. לא השחיתות מעניינת אותם כמו האפשרות להיפטר ממנו אחת ולתמיד. יש עליצות, יש שמחה לאיד, יש הרבה שנאה, יש תיעוב, אין עצב וכובד ראש. והייתם מצפים ממי שכה חוששים לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית ולאמות המידה המוסריות שלה, למעט, יודעים מה, לקומץ של עצבות. לא יגון חס וחלילה, מעט חמלה נניח על בדידותו של מי שגם אם לא אוהבים, נושא באחריות הכבדה ביותר. כלום. הם באלמנט שלהם.

יש תסמונת רפואית בשם "קלובר-בוסי" בה לוקים לעיתים חולים שנפגעו באונות הרקתיות של המוח. זו מחלה המתבטאת בהתנהגות מינית חסרת הבחנה. חרמנות בלתי נשלטת. החולים מפנים הצעות מגונות לרופאים, לאחיות, לחולים אחרים ואפילו לכיסאות גלגלים. תסמונת דומה תקפה חלקים בתקשורת הישראלית. חרמנים על החקירה ולא מסתירים את מדושנות העונג. מתנפלים בגרגור הנאה על כל שמועה, כל טענה לא מגובה, כל שבב מידע. אנשים שמחפשים את האמת, את הצדק, את הנורמות המוסריות לא אמורים לשנוא כל כך ולרצות במפלתו של אדם שהם לא מוכנים לתת לו גרם אחד של הכרת הטוב וחמור מכך, גם לא מעניקים לו לרגע את חזקת החפות.

צדקנות כזו, טהרנית, טבולה בשנאה, פגשתי אחרי שראיינתי בגל"צ את לירן חג'בי, מג"ד צבר ב"צוק איתן" על הטיפול במנהרות. ראיון שעסק בניסיונו המבצעי כמי שפוצץ את המנהרה הראשונה בצוק איתן. הג'יהאד הפמיניסטי, בגיבוי רתק עיתונאי ופוליטי, תקף גלים גלים. איך העזת לראיין את המצורע?
אז ככה, מעבר לציר ההתבכיינות הטכני על הצביעות המובנית נוסח למה חיים רמון מרואיין לגיטימי וחג'בי לא, יש גם טעם מהותי. העבירה שבה הורשע חג'בי ובגינה איבד את הפנסיה שלו היא התנהגות שאינה הולמת. הוא שילם את חובו לחברה, חומרית ונפשית וזהו. אדם לא נושא אות קין כל חייו. בטח לא על עבירות שבאזרחות לא היו מגיעות לכתב אישום. גם חיים רמון שהורשע ושילם את חובו זכאי לפתוח דף חדש. חייו של אדם אינם רק סך העבירה שלו, עבירה עליה שילם.

דווקא אלו שאמורים ללמד זכות מתוך ההומניזם שבו הם מאמינים, להאמין כי כל בני אדם שווים בפני החוק, מגלגלים את העונש הרבה מעבר לתחום הסביר. אין חסד, רק מידת דין. אז בעיני חג'בי הוא לא רק התנהגות בלתי הולמת אלא גם 18 שנה של שירות כלוחם חי"ר, של סיכון חיים, של תרומה עצומה למדינה. הוא שמר עלינו. צריך לשכוח לו את זה? האיש עשה טעות, שילם עליה בחומרה וזהו. הוא אינו מוקצה בעיני. ובוא נהיה כנים, אם יעל דן הייתה מראיינת את עזרא נאווי שהורשע במעשה סדום בקטין, האם גם אז הייתה נשמעת מחאה דומה מפי אותם אנשים שכל כך הזדעזעו מהריאיון עם חג'בי? מסופקני.

טהרנות וצדקנות טבולות בשנאה יוקדת ראיתי בשישי האחרון גם באמריקה. הפגנות הנשים בזמן השבעת דונלד טראמפ לנשיא. הפגנות שאורגנו על ידי הפעילה הפלסטינית-אמריקנית לינדה סרסור. מחד, סרסור היא תומכת טרור חמאסי וחוקי שריעה, מאידך היא פעילה פמיניסטית. מה שבטוח, טיפשה היא לא. סרסור הצליחה להשתמש במאות אלפי אידיוטיות שימושיות שמוחות נגד נשיא נבחר בעודן סוגדות לנשיא היוצא.

לא הפריע להן שאובמה זכה להיות הנשיא הראשון מזה זמן שבתקופתו חזרו למכור בעולם נערות כשפחות מין. מדהים, מיליוני נשים שהצביעו עבור טראמפ סומנו כבוגדות. כמי שכנראה עברו שטיפת מוח מיזוגנית שוביניסטית אם העזו להצביע טראמפ במקום הילרי. האלימות הליברלית כפי שהיא באה לידי ביטוי היא פאסיב-אגרסיב לתפארת. רק דעתם נחשבת ומי שלא חושב כמוהם, פסול. זו דת חילונית חסרת סובלנות. מדונה, שכנראה סובלת מדליפת בוטוקס למוח, דיברה על ל"פוצץ את הבית הלבן", שלא לדבר על ההאשטאג "לאנוס את מלניה". בשמאל כמו בשמאל הצביעות מובנית. שום דבר לא מפתיע, שום דבר לא חדש, אין מחסור באספקת אידיוטים שימושיים.

ב-1980, הלן קלדיקוט, רופאה אוסטרלית, כתבה ספר בשם "קנאת טילים" בו העלתה את הטיעון שחוסר ביטחון גברי הקשור בקנאת פין, כלומר בשאלת הגודל, אחראי בעצם למלחמה הקרה בין המערב לגוש המזרחי. התיאוריה עשתה לה כנפיים ובאמצע שנות השמונים שימשה כטיעון במערכה של השמאל האירופי נגד הצבת טילים אמריקאים ביבשת. מאבק שמומן על ידי הק.ג.ב. ארגונים בעלי אג'נדה מגדרית - דהיינו פמיניסטיות שמתנגדות לגילוח בתי שחי מסיבות אידאולוגיות, טענו כי הטילים האמריקאים מעוצבים בצורת אברי מין זכריים. לסברתן, היה זה ביטוי של תוקפנות גברית ודיכוי נשי - סממן ברור של אימפריאליזם קפיטליסטי פטריארכלי. מה עונים לטענה מטומטמת כזו?

שהטילים עוצבו בצורה אווירודינמית של חרוט משום שזו בעיה לעצב טיל בצורה של פות. שאי אפשר לחבר לוויין לרקטה בצורת חור של תחת. כן, מאז ומעולם היה השמאל העולמי נגוע בטמטום, צדקנות, התחסדות וצביעות ובתוכו האגף המגדרי רדיקלי. לכן אין מפליא הדבר, שבסוריה שוחטים ילדים, בעיראק מוכרים ילדות לשפחות מין אבל נשות אמריקה מפגינות נגד שדים מדומיינים.

באחד מסיפוריו הקצרים, כותב צ'כוב על שיחה בין רופא כפרי למשוגע. הרופא טוען שבתודעה נכונה ניתן להתעלם מהסבל כמו הפילוסופים הסטואיים, לבוז לסבל. "לסבל אתה בז" זועם המשוגע, "אבל אם מישהו יסגור לך דלת על האצבע, הלא תצווח מלוא הגרון". וזה בדיוק ההבדל בין פמיניסטית ממנהטן בבגדי מעצבים ותודעה פוליטית מפותחת של פוסטר שמפגינה על רעיון דוגמטי לבין נערה יזידית מדממת שמפלצת מדאעש אונסת כל לילה. פרופורציות.

את התובנה הצלולה ביותר על הבחירות קיבלתי בהודעת ווטסאפ בבוקר שלאחריהן מחבר אמריקני, בחור מברוקלין, שוטר לשעבר. "כל הליברלים השמאלנים היו כל כך עסוקים בבולשיט של האליטיזם שלהם, 'שוויון בתי שימוש'... ואלוהים אדירים הוא השתמש במילה 'פוסי'. הם לא שמעו את הכאב של מיליוני אמריקנים, עובדי צווארון כחול שלא יכולים להאכיל את משפחותיהם. לליברלים אכפת יותר מפליטים ערבים ומבתי שימוש של טרנסג'נדרים מאשר לאנשים של תעשיית הרכב הגוועת. והתוצאה? הרפובליקנים השתלטו גם על בית הנבחרים, גם על הסנאט וגם את הבית הלבן. אתה צריך לדאוג לאנשים, לא לאג'נדות".

פה ושם, שם ופה, רודנות התקינות הפוליטית היא גלגול הרעיון האפלטוני לפיו יש מרשם אוטופי למשטר בו החכמים ינהלו את המטומטמים. בז'רגון המוסכניקים של האקדמיה - אטטיזם. במהפכה בצרפת היעקובינים הנאורים ערפו את ראשי מי שלא התקדם מספיק מהר לערכי חירות, אחווה ושוויון. אם תספרו את מי שהוצא להורג בתקופת לואי ה-14, לואי ה-15 ולואי ה-16 ותכפילו בעשר, לא תגיעו לאורגיית הרצח של המהפכנים הצרפתים. בשם הנאורות נהר הסיין האדים מדם חפים מפשע. הליברלים של היום אמנם לא עורפים ראשים (ולא שאני בטוח שהם לא היו עושים זאת אם הם היו יכולים. עבור השלום, האחווה והחירות כמובן) אבל בכל מה שקשור ליומרנות לדעת מה טוב להמונים יותר טוב מההמונים הם לא שונים מהיעקובינים.