המהלך הדרמטי האחרון של אובמה - שאותו טראמפ לא יוכל לבטל

(אובמה בסיור בכלא בשנה שעברה, הביקור הראשון בהיסטוריה של נשיא מכהן)

פחות משלושה ימים לפני השבעת הנשיא ה-45 של ארצות הברית, והנשיא ה-44 נמצא בטירוף של עשייה. ברק אובמה אינו מאמין באס"ק, זה לא בשבילו. הוא מנסה להספיק כמה שיותר, על אף שאם שחלק מאותה פעילות הייתה נעשית קודם לכן, אז אולי הייתה לה יותר משמעות. כל צו נשיאותי הנחתם כעת – כמו למשל העברת עוד חצי מיליארד דולר לטובת איכות הסביבה - יכול להתבטל בדיוק באותה צורה על ידי הנשיא הנכנס דונלד טראמפ.

למעט דבר חשוב אחד – חנינה והמתקת עונש. לנשיא ארצות הברית יש פריבילגיה מוחלטת ובלתי חוזרת בנושא עד ליומו האחרון בבית הלבן, וכך אובמה החליט אתמול להמתיק את עונשה של צ'לסי מאנינג, לשעבר ברדלי מאנינג, אחת האסירות המפורסמות בארצות הברית, אם לא בעולם. במקום להשתחרר מהכלא בשנת 2035, מאנינג תשוחרר בחודש מאי הקרוב.

אמנם זאת המתקת עונש ולא חנינה, ובספרי החוק היא תישאר תמיד אסירה מורשעת עם הקלון הכרוך בכך. ואולם, זה לא משנה הרבה במקרה שלה. שמה כבר ידוע ברחבי ארצות הברית, כך שגם אילו זכתה בחנינה קשה להניח שמנינג הייתה מקבלת משרה בחברות היי טק עם חוזים למשרד ההגנה.

על אף שכל הכותרות בעולם דנות במאנינג, אובמה חנן במקביל את הגנרל ג'יימס קרטרייט, שהורשע בהדלפת מידע מסווג בפרשת סטאקסנט – אותו מבצע, על פי מקורות זרים, שבו היו שותפות ארצות הברית וישראל להחדרת וירוס מחשבים לתכנית הגרעין האיראנית. יתרה מזאת, במעין פרדוקס, אובמה אינו רק הנשיא שחנן יותר פושעים מכל קודמיו, הוא גם הנשיא שהורה על העמדה לדין והדחה של חושפי מידע יותר מכל נשיא אחר.

ההסבר להחלטה הדרמטית של אובמה לשחרר את מאנינג הוא כפול. הראשון הוא כללי ונובע מתפיסת העולם שלו. תפיסת עולם ליברלית מהאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית של אדם שחור שגדל בשיקגו. אובמה המתיק את עונשם של 1,385 אסירים וחנן עוד 212 - יותר מ-12 הנשיאים שקדמו לו גם יחד. וזה לא מקרי - מערכת הצדק האמריקנית זקוקה לרפורמה, יש שיאמרו לאתחול מחדש. 1% מכלל תושבי המדינה הם אסירים - יותר משלושה מיליון בני אדם - וחלק עצום מהם גברים שחורים צעירים. הסיבות רבות, אבל לצורך שתיים מהן צורמות במיוחד, ונועדו, כך לפחות סבורה הקהילה השחורה, להפלות אותם לרעה.

חוק אחד הוא זה שפסק שעל קראק – סם שבו משתמשים בעיקר שחורים - יוטל ענש כבד בהרבה מאשר על קוקאין – הסם של הלבנים העשירים. החוק השני הוא "שלוש פסילות ואתה בחוץ", שמשמעותו היא כי בגין שלוש הרשעות, ולא משנה מידת חומרתן, הנאשם מקבל מאסר עולם. כך, למשל, מי שפרץ לשלוש חנויות שונות וגנב מסטיק עשוי להישלח למאסר עולם. יש גם רבים שהידרדרו לפשע אחרי שבתי חולים רבים לפגועי נפש נסגרו במסגרת רפורמות ונאלצו לשוטט ברחובות בלא שום אפשרות להתקיים. אובמה חנן והמתיק את עונשם של שחורים רבים שנכנסו למאסר עולם על שלוש הרשעות די זניחות, או שימוש בסמים קלים.

אלו מהלכים שהיו קשורים להשקפתו הליברלית, אך הם לא מסבירים את שחרור מאנינג. במקרה של החיילת שהדליפה מאות אלפי מסמכים מסווגים לאתר ויקיליקס יש כמה גורמים.
אמנם ההדלפה הייתה עצומת ממדים וגרמה מבוכה אדירה לממשל, וחלקם סיכנו חיי אמריקנים - אבל היו נסיבות מקלות, לפחות בעיני כמה.

החשיפה המפורסמת ביותר הייתה אותו קטע שבו טייסי מסוק אפצ'י פותחים באש על אזרחים בעיראק, כך שניתן להציג את ההדלפה כהבעת מחאה של אמריקני שזועזע ממה שממשלתו וצבאו עושים בשמו. אובמה, שהתנגד לפלישה לעיראק, יכול להתחבר להסבר לכך על פניו. בנוסף לכך גם קיימת החרטה שהביעה מאנינג בבית המשפט, מצבה הגופני והנפשי המדורדר, וכן שינוי המין – סוג של מחווה לקהילה הלהט"בית שימי הזוהר שלה תחת הממשל הדמוקרטי הולכים להסתיים.

ייתכן שיש כאן גם עסקה. האדם שאותו רוצה ארצות הברית באמת בפרשה הזו אינה מאנינג שחייה נהרסו, בין אם עונשה הומתק או שלא, אלא מייסד ויקיליקס - ג'וליאן אסאנג'. שכבר חמש שנים נמצא כאסיר בשגרירות אקוודור בלונדון. זהו אותו אסאנג' שמוזכר ככלי שרת של הקרמלין בהדלפות נגד הילרי קלינטון והצהיר רק בשבוע שעבר שאם מאנינג תקבל חנינה, הוא יסגיר עצמו לידי ארצות הברית. זאת על אף שהוא לא מבוקש רשמית בארצות הברית אלא בשבדיה, הטוענת שביצע עבירות מין. גם אם זהו הדיל, לא בדיוק ברור איך הוא ייאכף.

ישנו גם הפיל שבחדר, הפיל בחדר אי-שם במוסקבה, שעונה לשם אדוארד סנודן. עבור צ'לסי מאנינג התגייסו כמאה אלף בני אדם, אולם לטובת חנינה לסנודן חתמו יותר ממיליון אמריקנים. רבים רוצים שאובמה יעניק לו חנינה, אבל הנזק שגרם עצום לאין שיעור מהנזק שגרמה מאנינג ומקום המפלט שלו בעייתי. הוא חוסה תחת הגנתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וכל ההערכות של גורמי המודיעין האמריקניים הן שהמידע שברשותו של איש ה-NSA לשעבר מזמן חולק ביד רחבה עם מארחיו ומשמש אותם במאבקם נגד ארצות הברית, למשל במלחמת הסייבר שניהלו נגד המפלגה הדמוקרטית.

דבר נוסף, פרוצדורלי אמנם אבל בהחלט משמעותי – סנודן מעולם לא עמד למשפט. הוא לא הורשע, לא הביע חרטה ומכאן שאי אפשר להמתיק עונש שלא ניתן או לתת חנינה על מעשה שלא נידון בבית המשפט האמריקני. ולכן, מאוד לא סביר שאובמה יעניק חנינה לסנודן. זו תהיה חנינה אחת יותר מדי.

מאנינג, לעומת זאת, תצא משערי בית הכלא בחודש מאי כמי שעונשה הומתק, אך נותרה בוגדת בעיני מרבית האמריקנים, כמו מנהיגי הרפובליקנים הזועמים על הצעד, וגיבורה בעיני מעטים. אדם ששמו יישאר תמיד במרכז אחת משערוריות ההדלפות הגדולות בהיסטוריה.