ביום מרטין לותר קינג, המתיחות הגזעית בארה"ב בוערת יותר מתמיד

יום השנה לזכר מנהיג תנועת זכויות האזרח מצוין ימים ספורים לפני השבעת טראמפ ובתום שמונה שנות אובמה, הנשיא השחור הראשון. המוזיאון להיסטוריה השחורה בוושינגטון היה גדוש מבקרים, אך הם חוששים מהעתיד: "חיים באפליה"

עריכת וידאו: רן צימט, עיצוב גראפי: אביחי ברוך

מחוץ לחדר שבו מוצג ארון הקבורה של אמט טיל משתרך תור ארוך. 20 דקות בממוצע נדרשות כדי להיכנס לחדר הפנימי והקטן בתוך מוזיאון ההיסטוריה האפרו-אמריקנית בוושינגטון הבירה. בפנים מוצג סיפור חייו של הנער השחור בן ה-14 משיקגו, שנרצח באכזריות בשנת 1955 במיסיסיפי, לאחר שאישה לבנה העידה כי אחז בזרועה, הציע לה דייט, ו"השתמש במילים שאינן ראויות לדפוס". בעלה של אותה אישה יחד עם שני גברים נוספים חטפו את הנער, התעללו בו ורצחו אותו. גופתו הושחתה בצורה קשה, אחת מעיניו נעקרו, והוא זוהה בין היתר הודות לטבעת על ידו. אמו של הנער החליטה לערוך הלוויה פומבית ופתחה את ארון הקבורה כדי שאזרחים יוכלו להתרשם מן הזוועה.

המקרה של טיל, והעובדה שהנאשמים זוכו מן הרצח – על אף שהודו בו מאוחר יותר בריאיון עיתונאי - היווה זרז להקמת תנועת זכויות האזרח בארצות הברית. רוזה פארקס, למשל, העידה כי החליטה להתיישב בקדמת האוטובוס למרות האיסור על כך לאחר שנחשפה למקרה. היום מצוין ברחבי ארצות הברית "יום מרטין לותר קינג" ביום שבתון, וזו גם הסיבה שהתורים במוזיאון החדש והפופולרי, הסוקר את תולדות האוכלוסייה השחורה בארצות הברית - מתקופת העבדות ועד לבחירתו של הנשיא השחור הראשון ברק אובמה - היו ארוכים עוד יותר מן הרגיל בסוף השבוע האחרון. 600 אלף איש ביקרו במוזיאון בשלושת החודשים הראשונים להפעלתו.

טיפול ללא כאב

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
השחורים בארה"ב לא חשים שיפור. טקס ההשבעה של אובמה ב-2009 (צילום: עמרי נחמיאס )

כדי להיכנס לתערוכה בת שלוש הקומות המספרת את ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית, צריך לרדת במעלית מקומת הקרקע. הנסיעה אטית בכוונה, ובמהלך שתי דקות הירידה, נחשף לעיני האורחים על גבי קירות הבטון ציר זמן – מזמננו ועד המאה ה-15. כשנפתחות הדלתות, מתחיל המסע. תחילה יש הסבר ארוך על תולדות העבדות, ועל האופן שבו שינויים בתעשייה – כמו למשל המצאת המנפטה לצורך טווית כותנה - הגבירו פי כמה את הביקוש לעבדים. במוזיאון מוצגות שלשלאות שבהן היו אזוקים עבדים, והסבר גרפי על התפשטות העבדות במקביל לשינויי הטריטוריה שחלו במרוצת השנים בארצות הברית.

חלק גדול במוזיאון מוקדש לתקופת ההפרדה הגזעית, כולל שלטים ממדינות שונות בתקופות שונות, שבהן לא הורשו שחורים לשבת יחד עם לבנים במסעדות או בתחבורה ציבורית, לרבות קרון רכבת אמיתי שהוצב במקום, וכן לתופעת הלינצ'ים שהייתה נפוצה בעיקר במדינות הדרום מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20. ככל שמתקדמים בשנים, המבוך האפלולי נפתח והופך לאופטימי וצבעוני יותר, כאשר בקומה העליונה מבין השלוש גם ניתן דגש להשתלבות של השחורים בחברה משנות ה-50 ועד היום – בתרבות הפופולרית, בספורט ובכלכלה. דמויות כמו מייקל ג'ורדן, אופרה ווינפרי, מייקל ג'קסון ואחרים זכו כאן למקום של כבוד. המיצג מסתיים בעלייה למפלס נוסף ובו תמונה ענקית מטקס ההשבעה של הנשיא אובמה משנת 2009.

המוזיאון פורס את ההיסטוריה של השחורים בארה:ב (צילום: עמרי נחמיאס )

משפחתו של מייקל טיילור, לדוגמה, התאחדה במיוחד משלוש מדינות שונות בארצות הברית רק כדי לראות יחד את המוזיאון. הוא הגיע עם בנותיו מסן פרנסיסקו בקליפורניה, עם אחותו אנט סמית מטקסס בדרום, ואחות נוספת, מליק גרייר הגיעה ממישיגן שבצפון. שלושת האחים תיאמו את הטיסות חודשים מראש, לפגישה בת 36 שעות ולסיור משותף במוזיאון. "אנחנו עדיין אומה מופרדת מבחינת יחסי הגזע שלה", אמר טיילור. "אבל אני כן אופטימי לראות כמה אנשים שאינם שחורים יש כאן. זה מעודד אותי לראות שמעניין אותם לדעת על ההיסטוריה שלנו ולראות איך נראו החיים שלנו".

מאליק גרייר, תושבת העיר גרנד רפידס במישיגן, אמרה כי לדעתה "המוזיאון לא מביא שום דבר חדש כי את הדברים אנחנו יודעים. אנשים אוהבים לטאטא את זה מתחת לשטיח, הממשלה שלנו אוהבת לטאטא את זה מתחת לשטיח, אבל זו אפליה שאנחנו חיים בכל יום מחדש, גם היום". אן סמית' מצטרפת לדבריה: "את האפליה אנחו חים בכל יום, המוזיאון פשוט מביא את זה לחיים, שזה שם. שיש אפליה. אני חושבת שיותר אנשים צריכים לבוא לפה ולראות את זה"

השבוע גם יגיעו לסיומם שמונה שנות שלטונו של הנשיא אובמה. כשנשאלת סמית', המבוגרת בחבורה, מה היא חושבת על המצב מבחינת המתח בין הגזעים כיום לעומת היום בו נכנס אובמה לתפקידו, היא השיבה: "המתח בין הגזעים יותר בולט עכשיו, כי בא נשיא אחרי אובמה, ואומר 'אני רוצה להפוך את אמריקה לנהדרת שוב', אז מה אתה מנסה לומר? האם עד עכשיו לא היה נהדר? אנחנו חיים באומה משגשגת. אתה רוצה לחזור לעבר? אז זה לא היה "נהדר" עבורנו".

טראמפ הסתכסך גם עמו. ג'ון לואיס נעצר במהלך הפגנה באלבמה, 1965 (צילום: AP)

יום השבתון השנה, שחל ארבעה ימים תחילת כהונתו של דונלד טראמפ, יוצרת שבוע טעון מאוד מבחינה פוליטית בוושינגטון. לצד הצעדה השנתית לזכר מרטין לותר קינג והופעות בלוז מיוחדות, פרסמה תנועת Black Lives Matter כמה אירועים לשבוע הקרוב - כמו "למידה על התכניות של טראמפ ואיך להתנגד אליהן" - המתוכננת להיערך בבית קפה במרכז העיר, וכן "הפגנה מאסיבית ביום ההשבעה".

במקביל לכל אלה, מתחולל בימים האחרונים עימות שהתפתח בין הנשיא הנבחר ובין אייקון המאבק לזכויות האזרח, חבר הקונגרס ג'ון לואיס מג'ורג'יה. לואיס, זוכה מדליית החירות הנשיאותית, וממובילי "נסיעות החופש" שנאבקו בהפרדה הגזעית בתחבורה הציבורית בארצות הברית, אמר בריאיון כי טראמפ "אינו נשיא לגיטימי".

בתגובה, טראמפ כתב בטוויטר שלו כי על לואיס "להתמקד במחוז הבחירה שלו, שנמצא במצב נורא, שלא לדבר על הפשע – במקום להעלות האשמות שקריות בנוגע לבחירות. רק דיבורים, דיבורים ודיבורים ללא מעשים. עצוב!".

חילופי הדברים בין השניים עורר תגובות לשני הכיוונים. בעוד תומכיו של טראמפ ראו בדבריו של לואיס חלק ממאמץ מתמשך לדה לגיטימציה של הנשיא הנבחר עוד בטרם התיישב על כסאו, רבים בארצות הברית, ובעיקר בקרב האוכלוסייה השחורה, ראו במתקפה על אדם הנחשב לסמל בארצות הברית כמיותרת ומזיקה. זו הייתה דוגמה קטנה שהמחישה, שוב, עד כמה משוסעת ארצות הברית ערב חילופי השלטון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully